Page 159 - הדרך לכט בנובמבר

‫עדויות לפני הוועדה בארץ ישראל ‪157‬‬

‫הצד השני של המטבע התחוור לאנשי ממשלת ארץ ישראל‪ :‬סנדסטרום העלה‬
‫לפני גרני כמה נקודות שהוועדה נזקקה למידע ולנתונים עליהן‪' .‬אמרתי לו שיש‬
‫בידינו חומר מצוין שעוסק בנושאים הללו'‪ ,‬כתב המזכיר הראשי ללונדון והקשה‬
‫על ההנחיות שאסרו עליו להציג חומר כזה‪' .‬אני מרגיש שאולי קצת לא הוגן‬
‫לצפות מהם לפתור את כל הבעיות האלה לבדם'‪ 78.‬בכירים אחרים דיברו על רצון‬
‫לשתף את הוועדה בידע שצברו בארץ ובתוכניות בריטיות שונות שהוצעו ונבחנו‬

‫ועתה היו מוטלות כאבן שאין לה הופכין‪79.‬‬
‫התסכול הכריח פקידים בכירים לחדד את השקפתם ולדון בהיבט הכולל של‬
‫המהלך‪ .‬רוג'ר לואיס (‪ ,)Louis‬מחשובי החוקרים של שלהי האימפריה הבריטית‬
‫במזרח התיכון‪ ,‬תיאר את הפנייה לאו"ם כצעד טקטי של שר החוץ בווין‪ ,‬שנבע‬
‫מההערכה כי האינטרסים הבריטיים באזור בכל מקרה לא ייפגעו‪ 80.‬בחוגי משרד‬
‫החוץ גרסו שלאחר 'טבילת אש' בשאלת ארץ ישראל ישתכנע כל משקיף בר דעת‬
‫שההסדר הרצוי צריך להתבסס על הבריטים — אם באישורו של מנדט בריטי‬
‫בגרסה מחודשת‪ ,‬או באימוץ המתכונת של אחד מהפתרונות הפוליטיים האחרונים‬
‫שהציעו הבריטים (גרסה של אוטונומיה חבלית)‪ 81.‬כך או כך‪ ,‬אופציית החלוקה —‬
‫שנתפסה במשרד החוץ הבריטי כמנוגדת למדיניותה הפרו‪-‬ערבית — נדמתה‬
‫חסרת סיכויים‪ .‬הערכת הגורמים המקצועיים במשרד החוץ הייתה שבכל מקרה לא‬
‫יימצא בעצרת האו"ם הרוב הדרוש לקבלתה של תוכנית חלוקה‪ ,‬מכיוון שהרוסים‬
‫והאמריקנים לא יסכימו לשתף פעולה‪ .‬במילים אחרות‪ :‬גם אם הוועדה תחליט על‬
‫חלוקה‪ ,‬העצרת לא תאמץ אותה והבריטים יקבלו מנדט בתנאים נוחים יותר‪82.‬‬
‫מהלכיו של בילי‪ ,‬יועצו של בווין שליווה את הקמת אונסקו"פ‪ ,‬תואמים קו מחשבה‬
‫זה‪ .‬אולם בקבינט הבריטי של שנת ‪ ,1947‬בווין‪ ,‬עם כל עוצמתו ומעמדו‪ ,‬לא‬
‫היה היחיד שהשפיע על המדיניות הארץ‪-‬ישראלית‪ ,‬גם אם היה המנווט הראשי‪.‬‬
‫בווין ביקש כנראה לתמרן את האו"ם לסיטואציה שתקל על הבריטים להבטיח‬
‫את האינטרסים שלהם בארץ ישראל‪ ,‬אולם ברור שחלק מעמיתיו בקבינט הבריטי‬
‫ראו את העברת שאלת ארץ ישראל לאו"ם כהזדמנות להיפטר ממנה גם במחיר‬
‫אובדן היכולת להשפיע על הפתרון העתידי‪' .‬הוועדה נחשפה בניו יורק לתעמולה‬

‫‪CO 537/2338 P.2, Gurney to Martin, 9 July 1947 TNA‬‬ ‫‪7 8‬‬
‫‪7 9‬‬
‫‪Jones, Failure in Palestine, pp. 266–267‬‬ ‫‪ 80‬‬
‫‪8 1‬‬
‫‪Louis, The British Empire in the Middle East, pp. 444–445, 460‬‬
‫שמואל דותן‪ ,‬המאבק על ארץ ישראל‪ ,‬תל אביב תשמ"ה‪ ,‬עמ' ‪ ;351–350‬אילן‪' ,‬מתי החליטו‬ ‫‪8 2‬‬
‫הבריטים לצאת'‪ ,‬עמ' ‪ ;139–138 ,131‬כהן‪' ,‬מדיניות בריטניה ערב מלחמת העצמאות'‪ ,‬עמ'‬
‫‪ .85–82 ,60‬כהן תיאר את הצעד של בווין כמבוסס על שתי הערכות סותרות‪ :‬הטקטית‬
‫(שפורשה לעיל)‪ ,‬ובמקביל לה הערכה שבבסיסה שקילת האפשרות של פינוי הארץ והחזרת‬

‫המנדט‪ .‬בפועל הלכי הרוח ששררו בקבינט הקטינו בהדרגה את מרחב התמרון של בווין‪.‬‬
‫בילי הודה בכך אף בריאיון מאוחר שנערך עימו‪ .‬ראו‪ :‬הדרה לזר‪ ,‬המנדאטורים‪ :‬ארץ ישראל‪,‬‬

‫‪ ,1948–1940‬ירושלים ‪ ,1990‬עמ' ‪.142‬‬