Page 162 - הדרך לכט בנובמבר
P. 162

‫‪  160‬פרק ‪5‬‬

‫של קצין הקישור‪ ,‬היה לבכיר המצוי ביותר בענייני הוועדה‪ .‬מרטין‪ ,‬שתמך כאמור‬
‫בפתרון החלוקה (ובין תפקידיו שמילא בעבר שימש גם כמזכירה של ועדת פיל‪,‬‬
‫שהמליצה על חלוקת הארץ)‪ ,‬קרא את אותות המצוקה ששידר לו מקגיליווריי‬
‫מהארץ‪ ,‬והיה בקיא בהלך הרוחות הבין‪-‬משרדי שתואר‪ .‬כך אפשר אולי להסביר‬
‫את השתלשלות הדברים הלא‪-‬אופיינית למערכת מסודרת ומבוקרת כמו משרדי‬
‫הממשלה הבריטיים‪' .‬מוהן ובאנץ' מודעים יותר מן החברים האחרים לקוצר‬
‫הזמן החמור [‪ ]...‬שלפניו ניצבת הוועדה'‪ ,‬פתח מקגיליווריי את מכתבו האישי‬
‫למרטין‪ .‬הוא תיאר באריכות את מעלותיהם של השניים ואת מאמציהם שהתמקדו‬
‫בנוסחאות חלוקה‪ ,‬כמו גם את הבקשות הרבות שהם מפנים אליו‪' .‬כשמוהן היה‬
‫אצלי במשרד [‪ ...‬הוא] התבונן במפות וביקש ממני גם מפות אחרות‪ .‬נתתי לו‬
‫את המסמך והרשיתי לו להראות אותו רק לבאנץ' ולסנדסטרום [‪ ]...‬ולא לאף‬
‫אחד אחר'‪' .‬המסמך' שנתן מקגיליווריי היה ’‪— ‘Palestine A Study of Partition‬‬
‫תזכיר מסווג של משרד המושבות מאפריל ‪ ,1947‬שהוכן כ'תוכנית מגירה' למקרה‬
‫שאונסקו"פ תיטה בבירור להמליץ על חלוקה‪ .‬התזכיר סקר והשווה בין ארבע‬
‫הצעות חלוקה‪ ,‬ועל פי ההנחיות אסור היה להעבירו בשום אופן לידי אנשי האו"ם‪.‬‬
‫קצין הקישור מסר כי הבהיר למוהן שזהו חומר עזר בלבד ובשום פנים ואופן‬
‫לא הבעת עמדה‪ ,‬וביקש ממרטין אישור למפרע למעשהו‪ .‬נוסף על כך הוא הציע‬
‫לחשוף את שאר חברי הוועדה לתזכיר‪ ,‬אך המליץ לעשות זאת בז'נבה‪ .‬הוא קבע‬
‫כי לכשהמסמך יופץ לכלל הוועדה הוא יודלף לסוכנות היהודית‪ ,‬והעריך כי הנזק‬

                                 ‫התקשורתי שצעד כזה יגרום יהיה פחּות בז'נבה‪90.‬‬
‫האיגרת ששלח מרטין למקגיליווריי הייתה יותר מסתם אישור‪' .‬אף שאינני‬
‫שולח לך את תודתי על כל מכתביך ומברקיך השונים ביחס לאונסקו"פ‪ ,‬הייתי‬
‫רוצה שתדע שאנו מוצאים אותם מעניינים ומועילים ביותר'‪ .‬הוא בירך אותו על‬
‫מאמציו והוסיף כי יהיה מעוניין לתת לוועדה את המסמך שכבר נמסר למוהן‪,‬‬
‫'לכשיבשילו התנאים'‪ 91.‬בהתאם לסיכום עם מקגיליווריי העביר מוהן את התזכיר‬
‫ליושב ראש‪ ,‬והמידע על כך נשמר בסוד גם בקרב מקבלי ההחלטות הבריטים‪ .‬כך‬
‫קרה שקאנינגהם פנה לשר המושבות וביקש את אישורו להראות את התזכיר 'רק‬
‫ליושב ראש' תשעה ימים אחרי שהחומר היה כבר בידי סנדסטרום‪ .‬על כל מקרה‪,‬‬
‫ומכיוון שידע עד כמה הנושא רגיש‪ ,‬הוא הציע לשלוח את מקגיליווריי ללונדון‬

                                                                       ‫לדון בעניין‪92.‬‬
‫מקגיליווריי הבין היטב את הסיטואציה שאליה נקלע והחל לפעול בצורה‬

‫‪TNA CO 537/2338 P.2, MacGillivray to Martin, 7 July 1947; CO 537/2344,‬‬              ‫‪	90‬‬
‫‪Mathieson to Garran, 16 May 1947; UNA S-609-1, ‘Palestine, A Study of‬‬
                                                                                    ‫‪9	 1‬‬
                    ‫’‪ .Partition‬פירוט על המסמך המדובר ותוכנו ראו להלן בפרק השמיני‪.‬‬  ‫‪9	 2‬‬
                          ‫‪TNA CO 537/2338 P.1, Martin to MacGillivray, 8 July 1947‬‬
                                ‫‪TNA FO 371/61875, Cunningham to CO, 16 July 1947‬‬
   157   158   159   160   161   162   163   164   165   166   167