Page 257 - הדרך לכט בנובמבר
P. 257
גיבוש המסקנות ושלב ההכרעה 255
ישיבת הצהריים התנהלה על בסיס נייר עבודה שניסחו אנשי המזכירות .מגמת
המסמך הייתה להציג את מרב המסקנות שמוסכמות על כלל חברי הוועדה .היושב
ראש ניתב את הדיון בזהירות כשבלום ,הטכנוקרט ,נבחר לנצח על המלאכה .ניכר
שאת אווירת ההתבצרות בעמדות החליפה עתה נכונות לשיתוף פעולה .פברגט,
שחש ברוח המיוחדת ששרתה על הוועדה ביקש לערוך הצבעה על מה שיסוכם,
ובמילים אחרות :הצבעה על פתרון החלוקה באופן כללי ,בלי לרדת לפרטים או
לנקוב בגבולות ברורים.
היושב ראש חשש כי המצב עדיין לא בשל להצבעה זו והעדיף להתקדם
בניסוחי ההסכמות עקב בצד אגודל .התנגדותו של סנדסטרום להצבעה מוקדמת
פחתה כאשר רנד הצטרף ליוזמה וקרא לקיים הצבעה .עתה נראה היה שאין
מדובר כאן בקפריזה אישית של פברגט ,והרעיון עשוי להיות מקובל על נציגים
נוספים .ההודי התנגד להצבעה כזאת וטען בתוקף שאי-אפשר להצביע על חלוקה
ללא התוויית גבולות .מי שסייע גם הפעם לתומכי החלוקה היה האיראני ,שמצא
פשרה שגרסה שאם לא יימצאו גבולות מוסכמים ,יציינו זאת תומכי החלוקה
בדו"ח במפורש .סיכום זה הניח את דעתו של ההודי ,והיושב ראש החל לערוך
הצבעה על הסעיפים שנדונו בשלב השיחות הלא פורמליות ונקבעו כמוסכמים על
הכול108.
רוב ההצבעות התנהלו במהירות וללא בעיות מיוחדות ,למעט הוויכוח הנוקב
שהתפתח בשאלת הקשר בין יהודי העולם לארץ ישראל .מסקנות הדיון בסוגיה
רגישה זו עמדו כעת לקבל את עיצובן הסופי ,ולכן עוררו מחדש את החברים
לפולמוס סוער שכמוהו כבר קיימו פעמים אחדות בעבר .חילוקי דעות נוספים
היו על תקופת הביניים ,ובמיוחד על הגורם שיוציא לפועל את ההסדר העתידי —
ניכר היה כי נושא זה הטריד את החברים ולפיכך הם הקפידו על הניסוח בדו"ח.
וכך ,בעוד סוגיית ירושלים לא זכתה לעיצובה הסופי ושאלת הגבולות נותרה
בלתי פתורה ,ניגשו נציגי אונסקו"פ להצבעה העקרונית :שלושה תמכו בהמלצת
המיעוט ,שבעה תמכו בהמלצת הרוב ,והוד נמנע .הוא נימק זאת בכך שהוועדה לא
הצליחה להגיע לפתרון מוסכם אחד ,ולפיכך שומה עליה לפרוש לפני העצרת את
שתי דעותיה מבלי להמליץ על אחת מהן109.
למרות ההכרעה הפורמלית ,כתב באנץ' ביומנו כי התחושה במחנה תומכי
החלוקה בערבו של אותו היום 'לא הייתה מרוממת' ,בשל הידיעה כי בנושא
המורכב של הגבולות צפויה עדיין מחלוקת קשה וסוגיית ירושלים עדיין לא
נפתרה .גם משימת כתיבתו של הדו"ח דרשה מאמץ ניכר (דו"ח המיעוט בשלב זה
היה כבר מנוסח ומוכן להגשה) .אנשי המזכירות ,ובעיקר באנץ' (שלמרות איומיו
UNA S-608-2, 47th Meeting, 27 August 1947 1 08
109שם.
