Page 337 - הדרך לכט בנובמבר
P. 337

‫אחרית דבר  ‪335‬‬

‫השטח הערבי לעבר הירדן‪ .‬סנדסטרום העריך שפתרון כזה יהיה מקובל לא רק על‬
                                                     ‫היהודים אלא גם על הערבים‪4.‬‬

‫גרסת החלוקה שכונתה 'חלק וצרף' — הקמת מדינה יהודית וסיפוח השטח‬
‫הנותר לעבר הירדן — קיבלה לאחר פלישת הצבאות הערביים חיזוק משמעותי‬
‫בדרך להגשמתה‪ ,‬לאחר שהלגיון הערבי של עבדאללה השתלט על יהודה ושומרון‬
‫ועל מזרח ירושלים (ובכלל זה העיר העתיקה)‪ .‬סיפוח השטח לעבר הירדן היה‬
‫האופציה המועדפת על הבריטים — נטייה שהשתקפה במהלכיו של עבדאללה ולא‬
‫נעלמה גם מעיני ברנדוט‪ .‬ב‪ 11-‬ביוני הצליח המתווך השוודי לכפות על הצדדים‬
‫הפוגה בקרבות ('ההפוגה הראשונה')‪ ,‬וב‪ 28-‬ביוני הגיש תוכנית מדינית ובה הצעת‬
‫פתרון פוליטי‪' .‬תוכנית ברנדוט הראשונה' צמצמה את גבולות המדינה היהודית‬
‫שעליהם החליטה העצרת‪ ,‬וגרסה שהשטח שיועד ליהודים ישתרע על הגליל ועל‬
‫רצועה צרה לאורך מישור החוף‪ .‬הנגב הועבר לעבדאללה‪ ,‬וכך גם העיר ירושלים‪.‬‬
‫התוכנית הסירה מעל הפרק את רעיון המדינה הערבית העצמאית‪ ,‬וצירפה את‬
‫השטח שלא נכלל במדינה היהודית לעבר הירדן‪ .‬הד לאיחוד הכלכלי של אונסקו"פ‬
‫היה בקביעה ששתי הישויות שיוקמו (שלא הוגדרו בתוכנית כמדינות) יהיו קשורות‬

                                                   ‫ביניהן באיחוד קונפדרטיבי רופף‪.‬‬
‫תוכנית זו ביטלה למעשה את תוכנית החלוקה בגרסת אונסקו"פ‪ ,‬שעליה‬
‫הוחלט ב‪ 29-‬בנובמבר‪ .‬היתרון הטריטוריאלי שהיה למדינה היהודית בתוכנית‬
‫החלוקה נמחה‪ ,‬ובינאום ירושלים בוטל‪ .‬באנץ' ושאר בוגרי אונסקו"פ‪ ,‬שהכינו‬
‫לברנדוט את תוכניתו‪ ,‬גיבשו יצור כלאיים‪ .‬הם נטו להאמין כי היהודים יסכימו‬
‫לשלב ידיים עם עבדאללה‪ ,‬וכי סידור זה יסייע לפלסטינים‪ .‬הגרסה שהתקבלה‬
‫הייתה שילוב מעניין של שתי הגישות הסותרות בתוכנית אונסקו"פ‪ :‬הסיפוח לעבר‬
‫הירדן נוצק כאן יחד עם עקרון האחדות הכלכלית‪ 5.‬לעומת זאת‪ ,‬מפת הגבולות‬
‫הייתה שונה בתכלית מזו של אונסקו"פ ושיקפה את רצונם של האמריקנים‬
‫והבריטים לקחת את הנגב משטחה של המדינה היהודית‪ .‬הערבים דחו את‬
‫התוכנית‪ ,‬והישראלים נבהלו ממנה‪ .‬ביטול תוכנית החלוקה‪ ,‬חלוקת השטח החדשה‬
‫והעברת ירושלים לידי הערבים טפחו על פניהם‪ ,‬ותהליך השחיקה באמון באו"ם‬
‫הגיע לשיא‪ .‬הקרבות התחדשו ב‪ 9-‬ביולי ‪ 1948‬והופסקו לאחר עשרה ימי לחימה‬
‫בהפוגה נוספת שנכפתה על הצדדים‪ .‬בסבב לחימה זה‪ ,‬בו ניכר היה שישראל‬
‫רכשה יתרון צבאי על הערבים‪ ,‬נכבשו אזורים שהיו מיועדים להיות במדינה‬
‫הערבית לפי תוכנית החלוקה‪ :‬לוד ורמלה במרכז‪ ,‬ונצרת שבגליל‪ .‬שתי 'נקודות‬
‫ההשקה' שסימנה אונסקו"פ בין המדינה היהודית למדינה הערבית — בצפון‬

                                               ‫ובדרום — נכבשו בקרבות בידי צה"ל‪.‬‬

                      ‫‪Amitzur Ilan, Bernadotte in Palestine, Oxford 1989, pp. 56–58‬‬          ‫‪	4‬‬
‫‪Elad Ben-Dror, ‘Ralph Bunche and the Establishment of the State of Israel’, Israel‬‬           ‫‪	5‬‬

                                                         ‫‪Affairs, 14, 3 (2008), pp. 520–538‬‬
   332   333   334   335   336   337   338   339   340   341   342