Page 334 - הדרך לכט בנובמבר
P. 334

‫‪  332‬אחרית דבר‬

‫טרומן‪ ,‬שהורה לאנשיו להותיר את דרום הנגב במדינה היהודית‪ .‬בסופו של דבר‪,‬‬
‫בעקבות התיקונים איבדה המדינה היהודית לטובת המדינה הערבית כאלפיים‬
‫קמ"ר‪ .‬המדינה יהודית הייתה עדיין גדולה מזו הערבית‪ ,‬אך יחסי השטח בין שתי‬
‫המדינות שונו מ‪ 38:62-‬ל‪ .45:55-‬השינוי העיקרי היה בנגב‪ ,‬שם הועברה למדינה‬
‫הערבית רצועה רחבה במקביל לגבול המצרי‪ ,‬וכן העיר באר שבע וסביבותיה‪.‬‬
‫העיר יפו הוצאה מהמדינה היהודית והוגדרה כמובלעת ערבית‪ .‬ועדת המשנה דנה‬
‫גם בהצעות אונסקו"פ לאיחוד כלכלי ולמעמדה של ירושלים והותירה אותן על‬
‫כנן‪ ,‬למרות הודעת הבריטים שלא ישתפו פעולה עם הוצאתה לפועל של התוכנית‪,‬‬
‫והתחמקות האו"ם משיגור כוח צבאי אפקטיבי‪ ,‬שקידמו עוד את האופציה שגורלה‬

                                                       ‫של החלוקה יוכרע במלחמה‪.‬‬
‫המלצות אונסקו"פ‪ ,‬יחד עם השינויים שהוכנסו בהן בוועדת המשנה‪ ,‬הועמדו‬
‫להצבעה הסופית בעצרת האו"ם ב‪ 29-‬בנובמבר‪ .‬ברוב של ‪ 33‬קולות בעד‪ 13 ,‬נגד‬
‫ועשרה נמנעים‪ ,‬קיבלה עצרת האו"ם את המלצות החלוקה של אונסקו"פ‪ .‬שני‬
‫השלישים שהיו דרושים לקבלת ההחלטה הושגו אמנם בקושי‪ ,‬אך היה זה ניצחון‬
‫אדיר לציונים ולהמלצת הרוב של אונסקו"פ‪ .‬תוכנית החלוקה זכתה באמונם של‬

          ‫רוב מדינות ארגון האו"ם‪ .‬אונסקו"פ קיבלה אישור בדיעבד על מלאכתה‪.‬‬
‫עיני כולם הוסטו מניו יורק לזירת הביצוע — ארץ ישראל — שם פתחו הערבים‪,‬‬
‫כבר ב‪ 30-‬בנובמבר‪ ,‬בהתנגדות אלימה בתגובה להחלטת האו"ם‪ .‬נציגי הסוכנות‬
‫היהודית הצהירו שהם מקבלים את תוכנית החלוקה בשלמותה‪ ,‬כולל הפשרות‬
‫הטריטוריאליות הכלולות בה‪ .‬התגובה הציונית למתקפה הערבית הייתה הגנתית‬
‫(עד תחילת אפריל ‪ ,)1948‬והתמקדה בשמירה על כל אזורי ההתישבות היהודית‪,‬‬
‫כולל ירושלים היהודית ונקודות היישוב היהודיות שיועדו להיות במדינה הערבית‪.‬‬
‫האירועים בארץ ישראל האיצו במוסדות האו"ם להקים את ועדת הביצוע‬
‫שעליה סוכם במושב העצרת‪ .‬אולם מדינות רבות התחמקו מלקבל על עצמן‬
‫חברות בוועדה עקב המשימות הכבדות שיועדו לה‪ .‬חמש המדינות שעליהן הוטלה‬
‫לבסוף המשימה היו דנמרק‪ ,‬פנמה‪ ,‬בוליביה‪ ,‬הפיליפינים וצ'כוסלובקיה — צוות‬
‫מאכזב מבחינת מעמדן המשני של מדינות אלה באו"ם‪ .‬עם זאת‪ ,‬הידע שנרכש‬
‫בשאלת ארץ ישראל בפרשת אונסקו"פ נשמר גם בוועדה זו‪ .‬צ'כוסלוקיה שלחה‬
‫לוועדה את קרל ליסיצקי‪' ,‬בוגר' אונסקו"פ שמונה לשמש כיושב ראש הוועדה‪ ,‬וגם‬
‫צוות מזכירות הוועדה‪ ,‬ששמה הרשמי היה 'ועדת ארץ ישראל של האו"ם' (‪United‬‬
‫‪ ,)Nations Palestine-Commission‬היה כולו על טהרת אנשי האו"ם שהרכיבו את‬
‫מזכירות אונסקו"פ‪ .‬טריגווה לי מינה לראש מזכירות הוועדה את באנץ'‪ ,‬והלה‬
‫גייס לצדו את סטוורופולוס‪ ,‬את רידמן‪ ,‬את ויז'ייה ואת מוהן השוודי‪ ,‬שבמהלך‬
‫העצרת גויס למנגנון האו"ם בשל המומחיות הרבה שרכש באונסקו"פ בנושא‬

                                                                        ‫ארץ ישראל‪2.‬‬

‫‪Elad Ben-Dror, ‘How the United Nations Intended to Implement the Partition Plan 	2‬‬
   329   330   331   332   333   334   335   336   337   338   339