Page 34 - הדרך לכט בנובמבר
P. 34
32פרק 1
מוכרת ,על פי השתייכותן הגושית .הקבוצה המובילה מבחינה זו (עשרים מדינות)
הייתה גוש מדינות אמריקה הלטינית .אף שקבוצה זו הייתה גדולה ביותר מפי
שניים מכל שאר הגושים — ובסופו של דבר היא הייתה זו שהכריעה בהצבעות —
נטו האמריקנים והבריטים לזלזל בחשיבותה ,כיוון שחלק מהמדינות הללו היו
תלויות במעצמות מבחינה כלכלית ,והמסורת הדמוקרטית במספר לא מבוטל מהן
הייתה רעועה וקצרת ימים .הבריטים צירפו למשלחתם באו"ם נציג שהתמחה
בטיפול במדינות אלה ובהמשך ניסו להבטיח את אהדתן גם בעזרת לחצים ,אולם
ברוב המקרים שיטה זו לא הוכיחה את עצמה .הפריצה למישור הבין-לאומי הייתה
חשובה למדינות הלטינו-אמריקניות ,והן לא התכוונו להתנהג באו"ם כמריונטות.
הן הפגינו בעצרת עצמאות ויוזמה ,ודפוסי הצבעתן והתנהלותן לא היו אחידים56.
למעשה ,למעט מדינות ערב נהגו שאר ארבעת הגושים באופן דומה .קיומו
של פיצול דעות פנים-גושי לא הפתיע בקבוצת מדינות אסיה ואפריקה ובמדינות
מערב אירופה וסקנדינביה ,שכן למדינות שהיו בכל אחד מגושים אלה היה מעט
מאוד משותף ביחסם כלפי הסוגיה .התנהלותן של קבוצת מדינות מזרח אירופה
ושל מדינות חבר העמים הבריטי ,לעומת זאת ,הפתיעה .האוריינטציה הידועה של
שני הגושים האלה לא עמדה במבחן המציאות .מדינות הגוש הסלאבי לא רק שלא
הצביעו כגוף אחד ,אלא שחלקן אף שינו את טעמן מנושא לנושא ,והדומיניונים —
אף שנפגשו בתדירות כדי לתאם את עמדותיהם עם בריטניה — יכלו בסופו של
דבר לנהוג בחופשיות ,וכך אכן עשו .החלוקה הפשוטה לגושים התבררה ,אם כן,
במהרה כבלתי מדויקת ,וחיזוי ודאי של התוצאות היה כמעט בלתי אפשרי57.
חמש מדינות ערב היו הגוש המונוליטי היחיד .מצרים ,עיראק ,לבנון ,סוריה
וערב הסעודית עשו הכול כדי להכתיב סדר יום שונה לעצרת וכדי לחבל
במאמצים לכונן ועדת חקירה .נציגיהן ערכו במליאה מופע רעשני במיוחד ,כשהם
מנצלים את שאלת סדר היום לסקירות ארוכות של ההיסטוריה של הסכסוך בין
הערבים ליהודים מנקודת מבטם .חישוב שנערך מאוחר יותר לימד כי נאומי
הערבים בעצרת שנרשמו בפרוטוקול החזיקו כ 50,000-מילים ,אחוז נכבד מסך
כל המלל במושב 58.אולם נאומים אלה לא הועילו ,ואולי אף הזיקו לערבים.
רוב הנואמים ביקשו להצדיק את הטענה שהחקירה מיותרת והארץ כולה צריכה
להימסר לערבים לאלתר על ידי האו"ם .הטיעונים שתמכו בקביעה זו שולבו
יובל לשרף 12 ,במאי ,1947שגיא (עורכת) ,תעודות מדיניות של הסוכנות היהודית ,עמ' ;357 5 6
TNA CO 537/2335, FO to New York, 17 April 1947; Edward Glick, Latin America 5 7
and the Palestine Problem, New York 1958, pp. 49–55; Moshe Tov, El murmullo 5 8
de Israel Historial diplomatico, Jerusalem 1983, p. 57
פרוינדליך ,מחורבן לתקומה ,עמ' TNA CO 537/2335, FO to New York, 17 April ;78–77
1947; Jacob Robinson, Palestine and the United Nations: Prelude to Solution,
Washington 1947, p. 242
Robinson, ibid., p. 216
