Page 30 - הדרך לכט בנובמבר
P. 30
28פרק 1
מחשבה כי הללו ידאגו לאינטרסים הערביים ,וממילא הפרעה לצעדיהם תביא
לתוצאות הפוכות .בקוטב השני ניצבה עיראק ,שדרשה לתבוע מבריטניה ומארצות
הברית 'להכיר מיידית בעצמאות פלסטין' ולהזהירן שאם לא יעשו כן יועמדו
בספק כל קשריהן המדיניים והכלכליים עם מדינות ערב .בפולמוס הפנימי התוסס
שהתפתח קשה היה לדעת מה עומד בראש מעייניהם של הדוברים :האינטרסים
הצרים של המדינות (כמו למשל שאיפת מצרים לשמור על יחסים תקינים עם
האו"ם ,שאליו ביקשה לפנות בבוררות בענייניה) או הדאגה הכנה לגורל ערביי
ארץ ישראל .הוועד הערבי העליון מצדו דחק בעמיתיו לדבוק בגישת האיומים,
ואמנם ההחלטות שנתקבלו ביחס לעצרת המיוחדת נטו לקו הלוחמני :הן תבעו
להתנגד בנחרצות להקמת ועדת חקירה ולהתמקד בדרישה לסיים את המנדט
הבריטי ולהעניק לאלתר 'עצמאות לפלסטין'40.
במקביל לעיסוק האינטנסיבי של טריגווה לי בכינוסו של המושב המיוחד,
החלה ביוזמתו פעילות הכנה להנחת מסד נתונים וצבירת ידע בשאלת ארץ
ישראל .ב 20-בפברואר ,1947יומיים לאחר שהבריטים הכריזו על כוונתם להעביר
את הסוגיה לאו"ם ,קיים לי דיון ראשוני במשרדו שעסק בהיערכות למהלך הצפוי.
מכיוון ששאלת ארץ ישראל הייתה נושא חדש באו"ם ,היה צורך להקים במזכירות
הארגון צוות מחקר ייעודי שיתמחה בה .ההצעה להקמת צוות המחקר התקבלה,
וראלף באנץ' ,שכיהן באותה עת כראש מחלקת הנאמנויות ,נתמנה לעמוד
בראשו41.
באנץ' הקים צוות 'קטן ולא פורמלי' ,שיהיה 'אחראי לכל העבודה הדרושה
בשאלת ארץ ישראל' .מחלקות שונות של האו"ם התבקשו לשגר לצוות רק את
עובדיהן המובחרים .קריטריונים נוספים לקבלה לצוות ,שהוגדר בהמשך 'ועדה
מכינה' ,היו 'ידע בנושא ארץ ישראל' וכן 'אובייקטיביות מוחלטת' בסוגיה42.
לחלק מהנציגים שנבחרו לתפקיד עתיד מינוי תמים זה לשנות את מהלך עבודתם
וחייהם .באופן טבעי איישו אנשי הוועדה המכינה מאוחר יותר את עמדות המפתח
במזכירות ועדת אונסקו"פ ,ועסקו עוד שנים ארוכות בענייני ארץ ישראל ובסכסוך
בין הערבים ליהודים ,שהלך והתעצם.
אברהם סלע' ,שאלת א"י במערכת הבין-ערבית מהקמת הליגה הערבית עד פלישת צבאות 4 0
ערב לארץ ישראל ,'1948–1945 ,עבודת דוקטור ,האוניברסיטה העברית בירושלים,1986 , 4 1
עמ' TNA FO 371/61875, Scrivener to FO, 19 April 1947; CO 537/2336, ;322–317 4 2
Houstoun Boswall to FO, 19 April 1947
UNA S-0194-3, Minutes of meeting in Mr. Lie’s office, Lake Success, 20 Feb.
1947; Trygve Lie, In the Cause of Peace: Seven Years with the United Nations,
New York 1954, p. 160
UNA S-504-9, ‘Suggested Procedural Arrangement for a Secretariat Work-
Program on the Palestine Question’; S-605-4, Bunche to Sobolev, 26 February
1947
