Page 114 - Tel Hai Book
P. 114

‫‪  112‬זיוה גלילי‬

‫בעשייה שמשמעותה הסתגלות לשלטון הסובייטי‪ .‬המהלך השני נגע בצורת‬
‫ההתיישבות הרצויה בארץ ישראל‪ :‬האם תתבסס על עקרון ה'קולקטיביזם' או‬
‫על בסיס קואופרטיבי? במילים אחרות‪ ,‬צורה של התיישבות קיבוצית או מושבי‬
‫עובדים? במליאת הוועד המרכזי של 'החלוץ' באפריל ‪ 1923‬אישרו הצירים‬
‫הסוציאליסטים ברוב זעום את 'סילוק' מתנגדי הקולקטיביזם ממשקי 'החלוץ'‪,‬‬
‫ובהם משק תל חי במחוז דז'נקוי שעליו הייתה גאוות הארגון‪ .‬דוד בן‪-‬גוריון‪,‬‬
‫ששהה בראשית הפילוג במוסקווה‪ ,‬צפה בתסכול עמוק בהתנצחות שאותה הגדיר‬
‫כעקרה וחסרת ממשות בתנאי רוסיה‪ .‬אולם יש לזכור שהקולקטיביזם זוהה עם‬
‫הבולשוויקים‪ ,‬בעוד קואופרציה הייתה צורת הארגון שלה הטיפו הסוציאליסטים‬
‫המתונים‪ ,‬בעיקר אלה שהפנו את מבטם לאיכרות‪ .‬בנקודות הכשרה רבות התרחשו‬
‫'טיהורים' של מתנגדים‪ ,‬כשבכל מקרה הרוב מסלק את המיעוט‪ .‬בן‪-‬גוריון דיווח‬
‫כי 'המלחמה קיבלה צורה כזו שלא הייתה ידועה בארץ‪-‬ישראל גם בימי החיכוכים‬
‫המפלגתיים הכי חדים וחריפים'‪ 16.‬ואומנם‪ ,‬היחסים בין הפלגים עברו מוויכוח‬
‫על עמדות אידיאולוגיות ופרוגרמתיות לריב מר על משקים‪ ,‬סדנאות והקצבות‬
‫קרקע‪ .‬הנהגת ההסתדרות נרתמה לניסיונות הגישור‪ ,‬חיברה מצע לאיחוד מחדש‪,‬‬
‫ואף שלחה למוסקווה את דוד רמז ולוי שקולניק (אשכול)‪ .‬אולם המאמצים הגיעו‬
‫לסיום דרמטי במאי ‪ ,1925‬כאשר בעיצומה של ישיבה משותפת בין הנהגות שני‬
‫הארגונים הוציא חבר 'החלוץ הבלתי‪-‬ליגלי'‪ ,‬יהודה כהנוביץ'‪ ,‬אקדח וירה בחבר‬

                                            ‫מרכז 'החלוץ הליגלי'‪ ,‬יהושע אלטשולר‪.‬‬
‫נחזור אל טרומפלדור‪ .‬כפי שראינו‪ ,‬עיקר מאמציו בתקופה הקצרה של פעולתו‬
‫ברוסיה כוון לאיחוד הקבוצות והמרכזים הקיימים לישות ריכוזית אחת שתעמוד‬
‫מעל המפלגות הפועלות במרחב הציוני‪ .‬אולם התבטאויותיו בכתב ובנאום היו‬
‫נגועות בשניות ובסתירות בשאלות יסוד כגון היחס להסתדרות הציונית‪ ,‬צביונו‬
‫החברתי של הארגון וצורת ההתיישבות הרצויה בארץ ישראל‪ .‬שניות זו לא הייתה‬
‫הסיבה לפילוג ב'החלוץ'‪ ,‬אך היא אפשרה לכל אחד מהפלגים היריבים למצוא‬
‫בחזונו של טרומפלדור סימוכין לעמדתו‪ ,‬ובהמשך לטעון כי הוא‪-‬הוא ממשיך דרכו‬
‫של המייסד שהפך למיתוס‪ .‬כל פלג ברר לעצמו מטבעות לשון שבהן השתמש‬
‫טרומפלדור‪ .‬בעוד אנשי 'החלוץ הבלתי‪-‬ליגלי' דיברו בשמה של הסתדרות אחת‬
‫בלתי‪-‬מפלגתית שהתנאי היחיד לחברות בה הוא התכוונות לחיי 'עבודה עצמית‬
‫בלי ניצול הזולת' בארץ ישראל‪ ,‬בררו לעצמם אנשי 'החלוץ הליגלי' את המילים‬
‫'מטריאליסטי'‪' ,‬קולקטיביסטי'‪ ,‬ו'מעמדי'‪ .‬התבטאויותיו של טרומפלדור לגבי‬
‫עצמאותו של 'החלוץ' מההסתדרות הציונית שימשו אותם לצידוק עמדתם‪,‬‬
‫ש'החלוץ הליגלי' ברוסיה שומר על עצמאות פוליטית לא רק מההסתדרות‬
‫הציונית‪ ,‬אלא גם מהארגון העולמי של 'החלוץ' ככל שארגון זה קושר את עצמו‬

                                                                ‫להסתדרות הציונית‪.‬‬

               ‫‪ 	16‬ד' בן‪-‬גוריון‪ ,‬אגרות דוד בן‪-‬גוריון‪ ,‬ב‪ ,‬ערך י' ארז‪ ,‬תל אביב תשל"ג‪ ,‬עמ' ‪.167‬‬
   109   110   111   112   113   114   115   116   117   118   119