Page 113 - Tel Hai Book
P. 113
טרומפלדור ו'החלוץ' ברוסיה 111
בפינה הצפון-מזרחית של 'תחום המושב' ,על גבול רוסיה וביילורוסיה ,התכוננה
באותם ימים להתקפה אפשרית מצד פולין וליטא העצמאיות ופעל בה אחד
ממרכזי הגיוס של יהודים חברי מפלגות סוציאליסטיות (הבונד ,הסוציאליסטים
המאוחדים ופועלי ציון) לצבא האדום .אחד מחברי ועד 'החלוץ' בוויטבסק ונציגו
לשתי הוועידות המוצגות כאן ,מנחם נאדל ,שירת באותם ימים בצבא האדום
והיה חבר במפלגה הציונית-מרקסיסטית 'פועלי ציון' .ייתכן שבהשפעתו ,ואולי
מתוך היכרות עם חברים אחרים במפלגה (שהיה לה מועדון ומרכז פעיל בעיר),
יש בנאומו של טרומפלדור על 'מהות החלוץ' הדים לתיאוריה של בר בורוכוב,
לפיה כוחות כלכליים דוחפים לארץ ישראל הן את ההון היהודי הן את העובדים.
ואף כי אין זכר בנאומו למלחמת המעמדות שבה ראו פועלי ציון שלב בלתי-נמנע
במהפכה הלאומית-חברתית בארץ ישראל ,הוא נוקט שפה חדה ושיפוטית מתמיד
ביחס ל'קפיטל היהודי' .בבואו להגדיר את מהותו של 'החלוץ' באותו נאום ,מוסיף
טרומפלדור למשימות הלאומיות את תפקידו של הארגון בליכודם של העובדים
בארץ ישראל (ואלה המתכוננים לעבוד שם) לשם הגנה על זכויותיהם אל מול
ההון היהודי .מכאן גם ההגדרה שאומצה בוועידת ויטבסק של החלוץ כ'ארגון
מעמדי'.
בסתיו ,1923שנים מספר לאחר ועידות פטרוגרד וויטבסק ,התפלג 'החלוץ'
בברית המועצות לשני ארגונים יריבים' :החלוץ הליגלי' ,שהגדיר עצמו כארגון
סוציאליסטי-מעמדי וזכה להכרת השלטונות ,ו'החלוץ הבלתי-ליגלי' ,שאימץ
את העמדה הלאומית-עמלנית .הפילוג היה חלק מהתפצלותו של המרחב הציוני
כולו לשני מחנות ,ועם זאת נשא אופי ייחודי .הוא אירע בפיגור של שלוש שנים
אחרי התפלגות הסיעה העממית ,למרות מתחים מתמשכים בין תומכי ההגדרה
הסוציאליסטית וההסתגלות לשלטון הסובייטי ,שהתרכזו ברוסיה הגדולה,
למתנגדיהם מהאגף הלאומי-עמלני באוקראינה .אלה ואלה חששו שפיצול ארגוני
יסכן את המטרה שלשמה הוקם 'החלוץ' :הכשרה לעבודה גופנית בדרך של
הפעלת משקים חקלאיים וסדנאות מלאכה.
שני מהלכים של הזרם הסוציאליסטי-מעמדי עשו את הפילוג לבלתי-
נמנע ,והצירוף ביניהם מצביע על קשרי הגומלין שבין היחס לשיטה הסובייטית
ומטרותיה ובין העמדות בשאלות ההגשמה הציונית והחברה העתידה בארץ
ישראל .באוגוסט 1923השלימו מנהיגי הזרם הסוציאליסטי מהלך בן שנה ויותר
לקבלת הכרה מן הרשויות הסובייטיות תוך כדי הבעת נכונות לפעול במסגרות
שהתווה השלטון .במהלך זה ראה האגף הלאומי איום על בלעדיותה של המטרה
הלאומית ומקור להשפעות זרות על הנוער היהודי .ואכן בשנים הבאות ,בעוד
פעילי 'החלוץ הליגלי' השתתפו בפועל בפורומים שכינסו המחלקות היהודיות
של המפלגה הקומוניסטית (ה'יבסקציות') והוועד הממשלתי להתיישבות חקלאית
יהודית ,וניצלו את ההזדמנות לתעמולה ציונית ,סירבו ה'לאומיים' לקחת חלק
