Page 109 - Tel Hai Book
P. 109
טרומפלדור ו'החלוץ' ברוסיה 107
התבטאויותיו של טרומפלדור שנמצאו בכתב — בחוברת-מניפסט שפרסם
באוקטובר 1918ובפרוטוקולים מהוועידות בראשית — 1919מגלות תמונה
יותר מורכבת .מחד גיסא סגנון דיבור נחרץ ,פשטני משהו ,דגש על ההיבטים
האינסטרומנטליים של הבעיות העומדות לפניו ,בהירות ועקיבות בשאלות
ארגוניות-טכניות ,ומאידך גיסא סתירות ושניות במה שנוגע לאופיים החברתי-
פוליטי של ארגון 'החלוץ' ברוסיה הסובייטית ושל החברה הנבנית בארץ ישראל.
טרומפלדור ,כמובן ,לא התיימר להיות תיאורטיקן או אידיאולוג .זאת ועוד ,תקופת
פעילותו ב'החלוץ' ,בשנים הראשונות לניצחון הבולשוויקים ,אופיינה בלבטים
ובמבוכה בכל חזית ובכל ארגון.
מנהיגי ההסתדרות הציונית הכללית ,כמו גם מפלגות יהודיות אחרות
שהזדהו עם העמדה הליברלית בנושאים כלל-רוסיים ,התנגדו נחרצות לשלטון
הבולשוויקי ,ובכל זאת חיפשו דרכים לקבל את אישורו וחסותו .מנגד התקשו
המפלגות היהודיות-סוציאליסטיות (הבונד ,הסוציאליסטים המאוחדים ופועלי
ציון) ליישב בין תמיכתן ברבות ממטרותיה של 'מהפכת אוקטובר' לביקורתן
החריפה על הדיקטטורה שהשליטו הבולשוויקים .כאשר מלחמת האזרחים העמידה
כל אדם ומפלגה לפני בחירה בין הבולשוויקים לאויבי המהפכה ,התגבשה סיעה
קומוניסטית בכל אחת מהמפלגות היהודיות-סוציאליסטיות ,ואלה הסתפחו כעבור
זמן לא רב אל המפלגה הקומוניסטית הכלל-רוסית .שידוד המערכות הפוליטי
בציבור היהודי התרחש בצל הפוגרומים באוקראינה ובביילורוסיה והגינוי לו זכו
מצד ההנהגה הבולשוויקית (אף שחיילי הצבא האדום נמנו עם מחוללי פוגרומים).
גם הסיעה העממית 'צעירי ציון' חוותה לבטים ופילוג שבהם נמזגו היחס
לשלטון הסובייטי בעמדות שעניינן ההגשמה הציונית .הצירים לקונגרס 'החלוץ'
שיזמה הוועדה לענייני ארץ ישראל של הסיעה העממית בחרקוב בינואר
,1918נחלקו בין 'אידיאליסטים' ,שראו עצמם חלוצים לפני מחנה העולים,
ל'מטריאליסטים' ,שטענו שלא אליטה אידיאליסטית תבנה את ארץ ישראל אלא
כלל מחנה העובדים (דיון שנמשך בוועידות פטרוגרד וויטבסק) .מקץ שנתיים
התפלגה הסיעה העממית לשתי מפלגות ,על חודה של החלטת הזרם השמאלי
שבתוכה לאמץ הגדרה סוציאליסטית-מעמדית ולקבל את הדיקטטורה של
הסובייטים כהכרחית בתנאי רוסיה (תוך כדי קריאה לדמוקרטיזציה בקרב
הסובייטים) .מתנגדי ההחלטה טענו לבלעדיות המטרה הלאומית וראו סכנה בכל
התקרבות לשלטון הסובייטי ,ועם זאת נתנו עדיפות לשכבות העובדות והאמינו
בהתחדשות אישית בדרך של עבודת כפיים .המפלגות שלידתן בפילוג הסיעה
העממית — ה'ציונית-סוציאליסטית' וה'ציונית-עמלנית' — עמדו בשנות העשרים
בראשם של שני מחנות מתחרים ועוינים שחילקו ביניהם את שדה הפעולה הציוני
ברוסיה הסובייטית (ההסתדרות הציונית והמפלגות הדתיות נעלמו מהשטח).
אולם הפילוג בסיעה העממית והופעתו של זרם סוציאליסטי בציונות
