Page 108 - Tel Hai Book
P. 108

‫‪  106‬זיוה גלילי‬

‫על עומק ההשפעה הסובייטית על הפלג הסוציאליסטי ב'החלוץ'‪ .‬בברית המועצות‬
‫פעלו באותן שנים גופים שייסדו ותיקי מפלגות ואיגודים שביקשו לתעד ולעצב‬
‫את זיכרון שותפותם במעשה ההיסטורי של מהפכת אוקטובר‪ .‬ביוזמתם יצאו לאור‬
‫קובצי מסמכים ופרוטוקולים‪ ,‬שלהם נלוו הקדמות והערות שתפקידן היה להסביר‬
‫את הרקע ההיסטורי ולהבטיח קריאה 'נכונה' של התיעוד‪ 4.‬גישה דומה הדריכה‬
‫את 'הוועדה להיסטוריה' בהכנתן של שלוש חוברות שנשאו את הכותרת 'חומרים‬
‫להיסטוריה של החלוץ'‪ .‬החוברות הציגו 'פרוטוקולים' (למעשה‪ ,‬צירוף ועריכה‬
‫של רשימות חלקיות שנמצאו בארכיון 'החלוץ' עם דיווחים בעיתונות) של ארבע‬
‫התכנסויות של הארגון בשנותיו הראשונות‪ ,‬מלווים בהערות על המשתתפים‪,‬‬
‫עמדותיהם הפוליטיות ומשמעותה של כל אחת מההתכנסויות להתפתחותו של‬
‫ארגון 'החלוץ'‪ .‬מלבד שלוש הוועידות שהוזכרו לעיל (חרקוב‪ ,‬פטרוגרד וויטבסק)‪,‬‬
‫כללו החוברות פרוטוקולים של ישיבה של מליאת הוועד המרכזי של 'החלוץ'‬
‫במוסקווה באפריל ‪ ,1923‬שבה הסתמן פילוגו של 'החלוץ' לאגף סוציאליסטי‪-‬‬
‫'ליגלי' ואגף לאומי‪'-‬בלתי‪-‬ליגלי'‪ .‬אין ספק שלנגד עיניהם של מנהיגי 'החלוץ'‬
‫'הליגלי' שמטעמו פעלה 'הוועדה להיסטוריה' עמדה הפרקטיקה הסובייטית של‬

                  ‫כינוס חומר תיעודי כמהלך בעיצובו של נרטיב היסטורי‪-‬פוליטי‪5.‬‬
‫בהקדמה ובהערות שהוסיפו לפרוטוקולים ביקשו אנשי 'הוועדה להיסטוריה'‬
‫לצייר את 'החלוץ' כתנועה ששורשיה בתנועה הלאומית היהודית‪ ,‬שממנה התבדלה‬
‫בשלבים בהתכנסויות המתועדות‪ .‬אם בחרקוב פעלה תנועת 'החלוץ' כאיבר‬
‫מאיבריה של הסיעה העממית 'צעירי ציון' (שאיתה התבדלה כבר מההסתדרות‬
‫הכללית של ציוני רוסיה)‪ ,‬הרי שבפטרוגרד הגדירה עצמה כתנועה עצמאית‪,‬‬
‫בלתי תלויה בכל גוף אחר מלבד הקונגרס הציוני העולמי‪ ,‬ושייחודה בנכונותם‬
‫של חבריה להגשים את ציונותם בארץ ישראל ולעבוד בה בידיהם‪ .‬בוויטבסק‬
‫הכריזה התנועה על עצמה כתנועה מעמדית של יהודים‪-‬עובדים‪ ,‬ושמרה לעצמה‬
‫את הזכות שלא להישמע להחלטות הקונגרס הציוני‪ .‬שיאו של התהליך‪ ,‬לדידם של‬
‫עורכי הפרוטוקולים‪ ,‬היה במליאת הוועד המרכזי של התנועה שהתכנס באפריל‬
‫‪ ,1923‬כאשר רוב הנאספים (רוב זעום‪ ,‬יש לומר) קבעו כי מטרת 'החלוץ' היא‬
‫בנייתה של חברה סוציאליסטית‪-‬קולקטיביסטית בארץ ישראל‪ .‬העורכים ציירו את‬
‫טרומפלדור כמנהיג שהוביל את 'החלוץ' בדרכו הן בדבריו והשפעתו בהתכנסויות‬

                               ‫בפטרוגרד ובוויטבסק הן בפעילותו המעשית בקרים‪.‬‬

‫על עיצוב זיכרון המהפכה והדחף לתיעוד‪ ,‬ראו‪F.C. Corney, Telling October: Memory :‬‬               ‫	‪4‬‬
                                                                                             ‫	‪5‬‬
                        ‫‪and the Making of the Bolshevik Revolution, Ithaca, NY 2004‬‬
‫שלוש החוברות ראו אור במסגרת מהדורה תיעודית בעריכתי שיצאה לאור במוסקווה‪ ,‬ובה‬
‫מסמכים רבים של שני ארגוני החלוץ‪ ,‬כמו גם מפלגות וארגונים ציוניים אחרים שפעלו‬
‫ברוסיה הסובייטית בשנות העשרים‪ .‬ראו‪З. Галили, В. Васильев, В.С. Христофоров :‬‬

‫‪(Ответственные редакторы), Сионистские партии и организации в СССР.‬‬

                                                              ‫‪1920е гг., 2 кн., Москва 2019‬‬
   103   104   105   106   107   108   109   110   111   112   113