Page 14 - Tel Hai Book
P. 14

‫‪  12‬יעל זרובבל ואמיר גולדשטיין‬

‫ועד הצירים לא היה נטוע בהוויית הארץ ו'הוועד הזמני' היה גוף מאולתר‪ ,‬הרי‬
‫שביישוב היהודי הוקמו‪ ,‬אולי לראשונה‪ ,‬מוסדות הנהגה שכינסו ישיבה מסודרת‬
‫לדון בעמדת היישוב לנוכח קריאות העזרה התכופות של 'ועד ההגנה' הגלילי‪.‬‬
‫הבקשה הדחופה לתגבורת ששלח טרומפלדור‪ ,‬שבחר לעלות צפונה ולעזור בארגון‬
‫ההגנה על יישובי הצפון‪ ,‬הגבירה את המודעות לצורך בעזרה‪ .‬במכתבו האחרון‬
‫מתל חי כתב‪' :‬אנשים נחוצים [לנו] מאוד [‪ ]...‬מפני שאחדים מן החברים עייפים‬
‫ודורשים שיתנו להם אפשרות ללכת דרומה‪ .‬אתם מוכרחים לשלוח לנו‪ ,‬לא מאוחר‬

                                                ‫מיום השישי‪ ,‬לכל הפחות ‪ 20‬איש'‪1.‬‬
‫מלבד טרומפלדור היו מתיישבים‪-‬מגינים אחרים שהגיעו לתל חי ושנהרגו‬
‫בקרב שהתחולל ב‪ 1-‬במארס ובחודשיים שקדמו לו בשנות העשרים לחייהם‬
‫וילידי מזרח אירופה‪ .‬הצעיר שבהם היה אהרון שר בן ‪ 21‬מקבוצת כנרת‪ ,‬שכתב‬
‫במאמר שפורסם שבועות מספר לפני מותו‪' :‬את המקום אין עוזבים‪ ,‬על הבנוי אין‬
‫מוותרים'‪ .‬המסר הזה ביטא את עמדת המגינים לאחר מותו של שניאור שפושניק‬
‫מכדור שנורה לעבר חצר תל חי ב‪ 12-‬בדצמבר ‪ 1919‬ולאחר שבאסיפת המגינים‬
‫התקבלה החלטה נחרצת 'להישאר על המקום ויהי מה'‪ 2.‬שר עצמו נהרג חודש‬
‫לפני יום הקרב‪ ,‬בעת עבודתו בשדות‪ .‬בין המגינים שנפלו בתל חי היו גם בנימין‬
‫מונטר‪ ,‬חלוץ פציפיסט‪ ,‬איש הפועל הצעיר שבא לתל חי מחולדה בגיל ‪ 3,26‬ושתי‬
‫נשים צעירות‪ ,‬דבורה דראכלר ושרה צ'יזיק‪ ,‬שלהן מוקדש מאמר בקובץ זה‪ .‬שני‬
‫חללים נוספים היו יהודים אמריקנים‪ ,‬יעקב טוקר וזאב שרף‪ ,‬שבאו לארץ במסגרת‬
‫גדוד ‪ 39‬של קלעי המלך בצבא הבריטי‪ ,‬וכחיילים משוחררים נענו לקריאתו של‬
‫טרומפלדור לעלות לתל חי‪ .‬הקונסול האמריקני בירושלים‪ ,‬שהיה אחראי בתוקף‬
‫תפקידו לאזרחים אמריקנים בארץ‪ ,‬דיווח למחלקת המדינה על מותם‪ .‬בהספד‬
‫הנודע של ברל כצנלסון על הנופלים‪ ,‬כמו גם בעת חנוכת אנדרטת 'האריה השואג'‬
‫ב‪ ,1934-‬צוינו רק שמות המשפחה שלהם‪ .‬שמותיהם הפרטיים נוספו רק שנה‬

                                                                       ‫מאוחר יותר‪4.‬‬
‫בחמישים השנים הראשונות שלאחר אירוע תל חי נכתבו על הפרשה טקסטים‬
‫רבים ומגוונים ששילבו את התיאור ההיסטורי והמסגרת המיתית בהצגת סיפור‬
‫תל חי‪ ,‬אך מיעטו בראייה ביקורתית‪ .‬הכתיבה האקדמית התפתחה בעיקר ברבע‬
‫האחרון של המאה העשרים‪ ,‬עם פרסום ניתוחים היסטוריים ביקורתיים של‬
‫האירוע ומחקר מקיף על עליית המיתוס ועל מקומה של תל חי בזיכרון הקולקטיבי‬

‫מכתב מ‪ 21-‬בפברואר ‪ ,1920‬מ' פוזננסקי (עורך)‪ ,‬מחיי יוסף טרומפלדור‪ :‬קובץ רשימות‬                   ‫	‪1‬‬
                                                   ‫וקטעי מכתבים‪ ,‬תל אביב ‪ ,1945‬עמ' ‪.232‬‬
                                                                                               ‫‪	2‬‬
   ‫שמעון קושניר הקדיש ספר לדמותו‪ :‬איש מארץ תל חי‪ :‬מחיי אהרון שר‪ ,‬תל אביב ‪.1974‬‬                 ‫	‪3‬‬
                   ‫ת' אגמון‪ ,‬שדות אדומים‪ :‬עד תל חי — חיי בנימין מונטר‪ ,‬ירושלים ‪.2007‬‬           ‫‪	4‬‬

‫‪G. Biger, ‘The American View of the Tel Hai Affair’, Journal of Israeli History,‬‬

                                                                      ‫‪19, 1 (1998), pp. 91–94‬‬
   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19