Page 461 - Tel Hai Book
P. 461
מיתוס תל חי מה ֶזמר העברי של שנות העשרים ועד ההיפ-הופ של שנות האלפיים 459
ילווה את העובד בסדנה ,את האיכר בקצירו ,ינעים לרועה אחר הצאן
ויתרונן בלב השומר על משמרתו .בכל פשט הזמר [ ]...ניבו של העם.
שיבתנו לטבע ֵה ֵקרה בנו את שירת הטבע ]...[ .שיר הרועה — שיר הנוף
והטבע.
עם ועם ישיר על הרועה וצאנו ]...[ .אגדי הוא שיר הרועה היהודי []...
העם כולו משול לעדר .אלוהיו ונביאיו — לרועים .האגדה [ ]...מעוררת
את הדמיון על חיי העברים הנוקדים בארץ הקדומה .דרך כל הדורות וכל
הפגעים נשמר זה הזיק .ובבוא תקופת התחייה ,כשנישא החלום על שיבת
ציון ,כבשה ומילאה את הלבבות האידיליה של מאפו על רועי יהודה]...[ .
והנה בא שיר הרועה העברי בארץ .ובשיר — הצליל ,בת קול של הנוף63.
מעבר למשמעויות הלאומיות והאידיאולוגיות שיצק שרת למוזיקה ולאירועים
שבהם מילאה תפקיד מהותי ,הוא הקפיד על אופן הביצוע על כל פרטיו והיבטיו
ועל שירת המקהלה ושירת הציבור .ניכר שהוא ייחס למוזיקה מעמד ותפקיד מעין
דתיים .בהנחיות מדויקות לביצוע המסכת מציע שרת לבצע אותה לא כבאולמות
קונצרטים שבהם הקהל הוא צופה ומאזין פסיבי ,אלא:
[ב]צורה המאחדת בתוכה שירת מקהלה ,שירת יחיד ושירת ציבור בדרך
תוכניתית ,מכוונת על ידי ארגון ומשמעת פנימית לאמור :לא שירת ציבור
להנאתו ,ללא מסגרת קבועה; ולא צורת מקהלה המסוגרת במשמעתה כלפי
פנים ונושאת את שירתה אל הציבור אשר מחוצה לה [ ]...כי אם שתיהן
במצורף .דחיית החיץ בין במה לציבור והטלת האחריות לביטוי אמנותי על
הגוף הקיבוצי כולו [ .]...הציבור שר ומאזין כאחד64.
הצעה זו של שרת לשלב את שירת המקהלה המקצועית עם שירת הציבור הופכת
את הקהל לשותף פעיל בחוויה המוזיקלית-רליגיוזית ומטמיעה בקרב המשתתפים
את מיתוס תל חי .קיים דמיון בין גישתו של שרת לגישת הכנסייה הנוצרית,
שראתה במוזיקה ובמקהלה אמצעי לקירוב ציבור המאמינים לרעיונות הדתיים,
ולחידוש של הכנסייה הלותרנית בשיתוף הקהל בשירת המקהלה המקצועית
אמצעי לחיזוק הדבקות הדתית של המאמינים .חנן שליב זיהה באירועים
המוזיקליים שיצר והוביל שרת (ובראשם ליל הסדר) היבטים מקבילים לתרבות
היהודית האורתודוקסית .לטענתו של שליב:
השימוש הייחודי בכלים מקוריים לשם המשכה של המסורת — שהיווה
אתגר ליהודה שרת כאמן ,הינו מוטיב מרכזי בחיי הרוח של קהילות
משיחיות רבות .כשם שבקהילה המשיחית היוו ההכנות לקראת מועדים
63מ' וינר ,שם ,עמודים לא ממוספרים.
64שם.
