Page 16 - עתמול 1
P. 16
אנרכיסט מפורסם לעתיד באמריקה״ ש מרדכי צבי מאנה ,משורר עברי בן
היה לו קול יפה מאוד.
עשרים־ושבע ,שכב במיטתו מוכה שחפת
״משאת נפשי״ בן 15הבתים )שרק
חלקם מושרים( ,הוא מן השירים הידו והוא חרש כמעט לחלוטין ,וביקש שיתנו
עים ביותר ,מעין שיר-עם ,ושלושה ,דו
רות לאחר שנתפרסם הוא עדיין מושר תאמליהו הכהן לו נייר ועט .נזדקף מעט והחל לכתוב.
ומוקלט על-ידי זמרים רבים ולפי עיבו הרופאים אמרו לו שיסע לארץ־ישראל
דים כליים ברוח ימינו ,דוגמת עיבודו
של המלחין משה וילנסקי המושמע ל שכן אקלימה החם יעזור לו במחלתו .ופרוג .הוא היה בין הראשונים בספרות
עתים קרובות ברדיו ובטלביזיה ,באת-
נחתות .כבר בשלר,י המאה ,שעברה ,היה מרדכי צבי מאנה קיווה שכוחו יעמוד בו העברית שכתב על האמנות והיה ממעצבי
השיר חלק מהרפרטואר הזמרתי של כל
מופע במושבות .הסופר משד ,סמילנסקי לנסיעה זו ,משאת נפשו ,והוא הביע בשיר דמותם הגראפית של מאספים עבריים
הירבה להזכיר שיר זר ,בסיפוריו על או
תם הימים .כנראה שהוא אד,ב אותו מאוד כמו ״האסיף״ ו״כנסת ישראל״ .״כנסת את תקוותו:
ור,ירבר ,לר,שמיעו ,אף-על-פי שלא היה
מוזיקלי ביותר וקשה היה לשאת את זמ ישראל״ הוא אחד הבטאונים היפים ביו הה מי יתן כנפי נשר
רתו ,שכן כך מעיד עליו שמואל כהן ,איכר
תר מבחינה ,עיצובית שיצאו לאור ב לי ,גם לי תולעה!...
מראשון-לציון בזכרונותיו :
״עודני זוכר כיצד היה משה סמילנסקי אותם ימים .בציור השער של השנתון עלי שדמות בר ופרי
הצעיר מחריש את אזני בנעימתו המסו
לפת לשיר ׳משא נפשי׳ ובייחוד כשד,ת- שיבץ תמונות מחיי עבודת האדמה ב- אעבוד גם אנכי,
להב עם החרוז ׳מה נעמת תור האביב״׳...
השפעתו של מאנה ,ניכרת בשיריהם ארץ-ישראל :איכר חורש אדמתו ,בציר אעבוד ,אשיר ,אשאף רוח,
הראשונים של ביאליק וטשרניחובסקי.
שורותיו של מאנה ״הה ,מי יתן כנפי ענבים ,קציר תבואה ,וכן צייר כותרות אולי ישוב כוחי!
נשר ...אז אעופה אסע קדמה״ מבשר ב
עצם את שירו הראשון של ביאליק ״אל ועיטורים מסוגננים. ...אייך ,אייך אדמת קודש
הציפור״ ,שנכתב חמש שנים אחר-כך:
״מי יתן לי אבר ועפתי אל ארץ בה ינץ השיר ״משאת נפש״ שכונה ,גם ״שמש רוחי לך הומיה,
השקד התומר״. אביב״ על שום תחילתו ,נדפס בכרך לו גם את ,גם אני יחדיו
שמש אביבטנימה הראשון של ״כנסת ישראל״ שיצא לאור נשוב עוד לתחיה.
לקצות שמים;
זיו חכלילי הוצק שמה אולם חלומו של המשורר לא התגשם ,בוורשה בסוף 1886ומאנה ,לא זכה לר
תאוה לעמים. כמה חודשים לאחר מכן ,בסוף הקיץ של אותו .חודשים אחדים לאחר פירסומו דבק
סביב משלט שלות השקט בו לחן מזרח אירופי שמקורו לא ידוע. שנת ,1886מת.
עלה בל יתעורר,
מרדכי צבי מאנה נולד בשנת 1859במנגינה ,זו הוא מושר עד היום.
,על ראש גבנון בדד ,דומם
יושב לו המשורר. לאב שהיה חורת אותיות במצבות .מנעו עולי ,1891אלו הקרואים ״עליית טיומ-
מה נעמת תור האביב ריו נמשך לציור ולמד באקדמיה בפטר־ קין״ ,הביאו עמם את השיר ״משאת
הודך .מי ישמיע ;
בורג היא לנינגראד ,אותה סיים בהצטיי נפשי״ .אותו זמן נוסדה המושבה חדרה
תקוות אנוש פי תבאנה
יום אל יום יביע! נות וזכר ,באות-כסף מאת אחיו של ה ו״משאת נפשי״ היה ״המנון״ המושבה
קיסר הרוסי .על שום מקצועו כינה ,את ששרוהו בכל הזדמנות.
עצמו גם ״המצייר״ ,שהם ראשי תיבות :עוד באותם ימים נתוספה לשיר מנגינה,
מרדכי צבי רדושקוביץ )העיר בה נולד( .שניה ,גם היא מזרח-אירופית ואף-על-
כתב שירים ליריים ,שירים לאומיים פי שתווי מנגינה ,זו נתפרסמו בספר-השי-
ותירגם משירי פושקין ,לרמונטוב ,גיתה רים של אידלסון שיצא לאור בשנת 1912
— לא זכתה להתפשט כקודמה .נמצאו
חורשים בארץ אבות — ציור של מאנה הטוענים ,כי את הלחן של הפזמון כתב
החזן והמלחין אברהם משה ברנשטיין,
אלא שיש לפקפק בכך .יש להניח שאילו
חיבר ברנשטיין את המנגינה ל״משאת
נפשי״ היה מפרסם על כך ,כשם שעשר,
כאשר הלחין מנגינה ,לשיר אחר של מאנה,
— ״עם עולם״.
חמדה ,בן-יד,ודד ,סיפרה ,בזכרונותיה ,כי
בטקס הנשואין עם אליעזר בן-יר,ודה ש
נערך בשנת 1892בקושטא הושר שיר
אחד — ״משאת נפשי״ .שר אותו אברהם
פרומקין ,בנו של עורך ״ד,חבצלת״ ו-