Page 5 - ETMOL_116
P. 5
התריע על כך ,בנובמבר ,1955יצחק בן־צבי ,הנשיא השני, מצבתו של אימבר ,שגיאה בתאריך הפטירה
אחרי שפקד את קבר אביו צבי שמשי .נתבקשה התערבות
המשטרה ונתבקשה גם התערבותו הנמרצת והמיידית של ההנהלה הציונית ,של אגודת הסופרים ,של משרד הבריאות
ראש העיריה גרשון אגרון .אגרון השיב כי הבעיה ידועה ושל משרד הדתות .ישיבתה הראשונה של ועדת הביצוע
לו היטב וכי העיריה פועלת לשם שמירת המקום למטרה
שלשמה נועד .אך הבעיה לא נפתרה .מנהל לשכת ראש* נערכה ב״ 20במארס ,1953במשרדי אגודת העתונאים.
העיר כתב להנהלת ההסתדרות הציונית ב״ 22בינואר 1956 ארונו של אימבר הגיע לנמל חיפה ביום א׳ באייר תשי״ג
כי גרשון אגרון עומד לבקר בשטח ה״פנתיאון״ בימים ) 16באפריל .(1953הטיפול בסידורים בנמל הוטל על
הקרובים ״ולראות מקרוב את אשר יש לעשות בשטח זה״. מחלקת העליה של הסוכנות .מחמת השבת ויום העצמאות
חלפה חצי שנה ושוב לא נעשה דבר .רק באמצע שנות נשאר הארון באנייה .הארון הורד לחוף והוצב באולם המכס
השבעים ,בהתערבותו הנמרצת של טדי קולק ,גודר השטח רק כעבור שישה ימים ,יום לפני הלוויה ,שנקבעה ל״23
באפריל .1953לאחר טקס פרידה בנמל חיפה ,יצא מסע
שנותר מן ה״פנתיאון״ המקורי והוחל בשיפור פניו. הלוויה לדרך .הארון הוסע בטנדר של כבאי חיפה ולפניו
ובינתיים הוזנח מקום קבורתו של אימבר ואפילו מצבה נסעו שני אופנועים של משטרת ישראל .בדרך התעכב
לא הוקמה על קברו .בסוף 1955דיווח עובד מחלקת המסע בזכרון־יעקב ,משום הטענה )שאין לה כל אחיזה
הארגון)ש.א .נכון( לברל לוקר כי לפי הוראתו הוא ניגש במציאות( ,כי אימבר התגורר זמן־מה במושבה .בחצר
להר״המנוחות .וכך כתב :״אין ספק שמצב הקבר הוא לא המוסדות הלאומיים בירושלים נערך טקס ונישאו נאומים.
לכבוד המת״ .רק עתה ניגשו להקמת המצבה .קיבלו את הטקס נקבע לשעה שתיים ,כדי שעובדי המוסדות הלאומיים
הצעת הפירמה מאיר גרום ושות׳ להקים מצבה במחיר 475 יוכלו להשתתף בו וכך יגדל קהל הנאספים .מכאן נסע
לירות ישראליות .א׳ קורנגולד נתמנה מפקח על תכנון הארון לבית״הקברות בגבעת״שאול .יום־יומיים נדפסו
המצבה ״בצורה אוריגינלית ואמנותית״ ,הוא ישרטט את בעתונים מאמרי הערכה לאימבר .נתן אלתרמן הקדיש לו
האותיות ויקבל עליו את הטיפול ואת ההשגחה על הקמת את הטור השביעי ,״המנון ומחברו״ ,שנדפס ב״דבר״
למחרת יום הלוויה .יעקב אורלנד גם הוא ייחד את ׳שיר של
המצבה .שכר טרחתו יהיה 200ל״י. יום׳ שלו ,בעתון ״הדור״ -״בנסוע הארון״ ,להגיגים על
נותרה שאלת הנוסח שיחקק על המצבה .טיפלו בניסוח ארון אימבר הניצב באולם המכס בנמל חיפה .ובכך -תם
ראש המחלקה לחינוך ותרבות זלמן שזר ויושב ראש הוועד ונשלם .וההמשך -בתיקי מחלקת הארגון של ההסתדרות
הפועל הציוני יוסף שפרינצק .לאחר חילופי תזכורות רבות
וטיוטות ,נתקבל הנוסח הסופי .אלא שהכתבנית שגתה הציונית.
ובמקום כ״ג בתשרי תר״ע -יום פטירתו של אימבר בניו־
יורק -היא הדפיסה כ״ז בתשרי ) 12באוקטובר ,(1909וזה משטר של ״חאפ״
התאריך שנחקק באבן .משמע -אימבר נפטר ,כביכול,
יומיים אחרי קבורתו ,שהייתה ב־ 10באוקטובר .איש לא כאמור ,אך לשווא תחפשו את קברו של אימבר ליד קבר
שם לב לשיבוש .וכי מי פקד ,או פוקד את הקבר? הכסף פרץ סמולנסקין ,כפי שנכתב בסיכומי הוועדה ובידיעות
שולם לחברה״קדישא ,לבונה המצבה ולמפקח ובזה יצאו בעתונות .קברו של סמולנסקין בעל ׳השחר׳ הוא מחוץ
הכל ידי חובתם. לגדר ה״פנתיאון״ ,מוקף קברים של ״עמך״.
במרחק מה מקברו ניצבת מצבתו המפוארת של הוגה
מדוע לא]ininsn רעיון הקרן־הקיימת הרמן צבי שפירא .ובכן ,מה קרה כאן?
דבריו של בן-גוריון על השואה? מסתבר כי החלקה שנועדה ל׳׳גדולי האומה״ לא סומנה
בשעתה ולא גודרה .השתרר שם משטר ״חאפ״ -מחטפים
בגליון עח־מול הקודם הופיע מאמרה של ד״ר דינה מורת בו של חברות־קדישא של עדות בני ישראל בירושלים .ראשון
הביאה את נאומו של דוד בן־גוריון ב־ 9ו ביולי ,1944על הר
הצופים ,במלאות 40שנה למותו של הרצל .היה זה
אני־מאשים חריף נגד בריטניה ובעלות־בריתה ,העומדות על
הדם ואינן עושות מאומה להצלת היהודים הנרצחים בידי
הנאצים .ד״ר פורת הקשתה מדוע קיצצו העתונים העברים
מאותה תקופה את רוב־רובו של הקטע באותו נאום ,הנוגע
לרצח היהודים ומדוע לא הופיעו הדברים ב״במערכה״ ,כתביו
של בן־גוריון שהתפרסמו בשנת 957ז ,והעלתה השערות
שונות בקשר לכך.
שבחי טבח ,הכותב את הביוגרפיה של בן־גוריון ,העיר אח
תשומת ליבנו כי הצנזורה הבריטית אסרה על עתון ״דבר״
שהביא את הנאום ,לפרסם את הקטעים בהם יצא בן־גוריון
כנגד האנגלים ובני בריתם .הצנזורה אסרה גם להשאיר במקום
הקטעים שהוצאו שטחים לבנים ,כפי שהעתונים נהגו אז ,כדי
לרמוז שזו ידה של הצנזורה .מערכת ״דבר״ התחכמה,
ובמקומות שהוצאו על־ידי הצנזורה הכניסה ידיעות זרות
ומשונות וביניהן הביאה מילים וקטעים מדברי בן־גוריון ,כך
שהקוראים נרמזו מה קרה כאן .זו היתה הסיבה להשמטת
הקטע בעתונים אז.
13שנים אחר־כך ,משבא יהודה ארז ,עורך כתבי בן־גוריון,
לפרסם את הנאום ב״במערכה״ ,לא היה בידיו כתב־היד
המקורי של הנאום והדפיסו לפי עתון ״דבר״ .בן־גוריון עצמו
לא עבר על הגהות הספרים וסמך על יהודה ארז.