Page 5 - ETMOL_116

‫התריע על כך‪ ,‬בנובמבר ‪ ,1955‬יצחק בן־צבי‪ ,‬הנשיא השני‪,‬‬ ‫מצבתו של אימבר‪ ,‬שגיאה בתאריך הפטירה‬
‫אחרי שפקד את קבר אביו צבי שמשי‪ .‬נתבקשה התערבות‬
‫המשטרה ונתבקשה גם התערבותו הנמרצת והמיידית של‬ ‫ההנהלה הציונית‪ ,‬של אגודת הסופרים‪ ,‬של משרד הבריאות‬
‫ראש העיריה גרשון אגרון‪ .‬אגרון השיב כי הבעיה ידועה‬ ‫ושל משרד הדתות‪ .‬ישיבתה הראשונה של ועדת הביצוע‬
‫לו היטב וכי העיריה פועלת לשם שמירת המקום למטרה‬
‫שלשמה נועד‪ .‬אך הבעיה לא נפתרה‪ .‬מנהל לשכת ראש*‬ ‫נערכה ב״‪ 20‬במארס ‪ ,1953‬במשרדי אגודת העתונאים‪.‬‬
‫העיר כתב להנהלת ההסתדרות הציונית ב״‪ 22‬בינואר ‪1956‬‬ ‫ארונו של אימבר הגיע לנמל חיפה ביום א׳ באייר תשי״ג‬
‫כי גרשון אגרון עומד לבקר בשטח ה״פנתיאון״ בימים‬ ‫)‪ 16‬באפריל ‪ .(1953‬הטיפול בסידורים בנמל הוטל על‬
‫הקרובים ״ולראות מקרוב את אשר יש לעשות בשטח זה״‪.‬‬ ‫מחלקת העליה של הסוכנות‪ .‬מחמת השבת ויום העצמאות‬
‫חלפה חצי שנה ושוב לא נעשה דבר‪ .‬רק באמצע שנות‬ ‫נשאר הארון באנייה‪ .‬הארון הורד לחוף והוצב באולם המכס‬
‫השבעים‪ ,‬בהתערבותו הנמרצת של טדי קולק‪ ,‬גודר השטח‬ ‫רק כעבור שישה ימים‪ ,‬יום לפני הלוויה‪ ,‬שנקבעה ל״‪23‬‬
‫באפריל ‪ .1953‬לאחר טקס פרידה בנמל חיפה‪ ,‬יצא מסע‬
‫שנותר מן ה״פנתיאון״ המקורי והוחל בשיפור פניו‪.‬‬ ‫הלוויה לדרך‪ .‬הארון הוסע בטנדר של כבאי חיפה ולפניו‬
‫ובינתיים הוזנח מקום קבורתו של אימבר ואפילו מצבה‬ ‫נסעו שני אופנועים של משטרת ישראל‪ .‬בדרך התעכב‬
‫לא הוקמה על קברו‪ .‬בסוף ‪ 1955‬דיווח עובד מחלקת‬ ‫המסע בזכרון־יעקב‪ ,‬משום הטענה )שאין לה כל אחיזה‬
‫הארגון)ש‪.‬א‪ .‬נכון( לברל לוקר כי לפי הוראתו הוא ניגש‬ ‫במציאות(‪ ,‬כי אימבר התגורר זמן־מה במושבה‪ .‬בחצר‬
‫להר״המנוחות‪ .‬וכך כתב‪ :‬״אין ספק שמצב הקבר הוא לא‬ ‫המוסדות הלאומיים בירושלים נערך טקס ונישאו נאומים‪.‬‬
‫לכבוד המת״‪ .‬רק עתה ניגשו להקמת המצבה‪ .‬קיבלו את‬ ‫הטקס נקבע לשעה שתיים‪ ,‬כדי שעובדי המוסדות הלאומיים‬
‫הצעת הפירמה מאיר גרום ושות׳ להקים מצבה במחיר ‪475‬‬ ‫יוכלו להשתתף בו וכך יגדל קהל הנאספים‪ .‬מכאן נסע‬
‫לירות ישראליות‪ .‬א׳ קורנגולד נתמנה מפקח על תכנון‬ ‫הארון לבית״הקברות בגבעת״שאול‪ .‬יום־יומיים נדפסו‬
‫המצבה ״בצורה אוריגינלית ואמנותית״‪ ,‬הוא ישרטט את‬ ‫בעתונים מאמרי הערכה לאימבר‪ .‬נתן אלתרמן הקדיש לו‬
‫האותיות ויקבל עליו את הטיפול ואת ההשגחה על הקמת‬ ‫את הטור השביעי‪ ,‬״המנון ומחברו״‪ ,‬שנדפס ב״דבר״‬
‫למחרת יום הלוויה‪ .‬יעקב אורלנד גם הוא ייחד את ׳שיר של‬
‫המצבה‪ .‬שכר טרחתו יהיה ‪ 200‬ל״י‪.‬‬ ‫יום׳ שלו‪ ,‬בעתון ״הדור״ ‪ -‬״בנסוע הארון״‪ ,‬להגיגים על‬
‫נותרה שאלת הנוסח שיחקק על המצבה‪ .‬טיפלו בניסוח‬ ‫ארון אימבר הניצב באולם המכס בנמל חיפה‪ .‬ובכך ‪ -‬תם‬
‫ראש המחלקה לחינוך ותרבות זלמן שזר ויושב ראש הוועד‬ ‫ונשלם‪ .‬וההמשך ‪ -‬בתיקי מחלקת הארגון של ההסתדרות‬
‫הפועל הציוני יוסף שפרינצק‪ .‬לאחר חילופי תזכורות רבות‬
‫וטיוטות‪ ,‬נתקבל הנוסח הסופי‪ .‬אלא שהכתבנית שגתה‬ ‫הציונית‪.‬‬
‫ובמקום כ״ג בתשרי תר״ע ‪ -‬יום פטירתו של אימבר בניו־‬
‫יורק ‪ -‬היא הדפיסה כ״ז בתשרי )‪ 12‬באוקטובר ‪ ,(1909‬וזה‬ ‫משטר של ״חאפ״‬
‫התאריך שנחקק באבן‪ .‬משמע ‪ -‬אימבר נפטר‪ ,‬כביכול‪,‬‬
‫יומיים אחרי קבורתו‪ ,‬שהייתה ב־‪ 10‬באוקטובר‪ .‬איש לא‬ ‫כאמור‪ ,‬אך לשווא תחפשו את קברו של אימבר ליד קבר‬
‫שם לב לשיבוש‪ .‬וכי מי פקד‪ ,‬או פוקד את הקבר? הכסף‬ ‫פרץ סמולנסקין‪ ,‬כפי שנכתב בסיכומי הוועדה ובידיעות‬
‫שולם לחברה״קדישא‪ ,‬לבונה המצבה ולמפקח ובזה יצאו‬ ‫בעתונות‪ .‬קברו של סמולנסקין בעל ׳השחר׳ הוא מחוץ‬

‫הכל ידי חובתם‪.‬‬ ‫לגדר ה״פנתיאון״‪ ,‬מוקף קברים של ״עמך״‪.‬‬
‫במרחק מה מקברו ניצבת מצבתו המפוארת של הוגה‬
‫מדוע לא]‪ininsn‬‬ ‫רעיון הקרן־הקיימת הרמן צבי שפירא‪ .‬ובכן‪ ,‬מה קרה כאן?‬
‫דבריו של בן‪-‬גוריון על השואה?‬ ‫מסתבר כי החלקה שנועדה ל׳׳גדולי האומה״ לא סומנה‬
‫בשעתה ולא גודרה‪ .‬השתרר שם משטר ״חאפ״ ‪ -‬מחטפים‬
‫בגליון עח־מול הקודם הופיע מאמרה של ד״ר דינה מורת בו‬ ‫של חברות־קדישא של עדות בני ישראל בירושלים‪ .‬ראשון‬
‫הביאה את נאומו של דוד בן־גוריון ב־‪ 9‬ו ביולי ‪ ,1944‬על הר‬
‫הצופים‪ ,‬במלאות ‪ 40‬שנה למותו של הרצל‪ .‬היה זה‬
‫אני־מאשים חריף נגד בריטניה ובעלות־בריתה‪ ,‬העומדות על‬

‫הדם ואינן עושות מאומה להצלת היהודים הנרצחים בידי‬
‫הנאצים‪ .‬ד״ר פורת הקשתה מדוע קיצצו העתונים העברים‬
‫מאותה תקופה את רוב־רובו של הקטע באותו נאום‪ ,‬הנוגע‬
‫לרצח היהודים ומדוע לא הופיעו הדברים ב״במערכה״‪ ,‬כתביו‬
‫של בן־גוריון שהתפרסמו בשנת ‪ 957‬ז ‪ ,‬והעלתה השערות‬

‫שונות בקשר לכך‪.‬‬

‫שבחי טבח‪ ,‬הכותב את הביוגרפיה של בן־גוריון‪ ,‬העיר אח‬
‫תשומת ליבנו כי הצנזורה הבריטית אסרה על עתון ״דבר״‬
‫שהביא את הנאום‪ ,‬לפרסם את הקטעים בהם יצא בן־גוריון‬
‫כנגד האנגלים ובני בריתם‪ .‬הצנזורה אסרה גם להשאיר במקום‬

‫הקטעים שהוצאו שטחים לבנים‪ ,‬כפי שהעתונים נהגו אז‪ ,‬כדי‬
‫לרמוז שזו ידה של הצנזורה‪ .‬מערכת ״דבר״ התחכמה‪,‬‬

‫ובמקומות שהוצאו על־ידי הצנזורה הכניסה ידיעות זרות‬
‫ומשונות וביניהן הביאה מילים וקטעים מדברי בן־גוריון‪ ,‬כך‬

‫שהקוראים נרמזו מה קרה כאן‪ .‬זו היתה הסיבה להשמטת‬
‫הקטע בעתונים אז‪.‬‬

‫‪ 13‬שנים אחר־כך‪ ,‬משבא יהודה ארז‪ ,‬עורך כתבי בן־גוריון‪,‬‬
‫לפרסם את הנאום ב״במערכה״‪ ,‬לא היה בידיו כתב־היד‬
‫המקורי של הנאום והדפיסו לפי עתון ״דבר״‪ .‬בן־גוריון עצמו‬

‫לא עבר על הגהות הספרים וסמך על יהודה ארז‪.‬‬