Page 6 - ETMOL_116

‫הוא‬

‫לא‬

‫בא‬

‫בהת״ר‬

‫מאת אריה מורננשטדן ‪.‬‬

‫יהודים אשכנזים בירושלים באמצע המאה ה־‪ 9‬ו‬

‫תלמידי הגרא בארץ ציפו לבוא המשיח בשנת ‪1840‬‬

‫המשיח במקומות מושבם בלא להחיש את בואו על׳ידי‬ ‫גילויים של מקורות חדשים מאפשרים לראות באור חדש‬
‫פעולה ממשית‪ ,‬מלבד קיום תורה ומצוות ועשיית תשובה‪.‬‬ ‫את תנועת העליה לארץ״ישראל של תלמידי הגאון מוילנה ‪-‬‬
‫כל סטיה מתפיסה מסורתית זו היתה נועזת ביותר‪ ,‬ורק‬ ‫הגר״א ‪ -‬במחצית הראשונה של המאה התשע״עשרה‬
‫תנועה שהיתה מבוססת על סמכות של אישיות כאריזמטית‬ ‫וללמוד מהם כי עלייתם היתה עליה משיחית קשורה‬
‫כמו הגאון ר׳ אליהו מוילנה יכולה היתה לקבוע שפירושה‬ ‫לפעילות ממשית‪ ,‬שתכליתה לעורר היענות שמימית כדי‬
‫המעשי של ״התעוררותא דלתתא״ מחייב עליה ויישוב‬ ‫למצות את ההזדמנות הקשורה ב״עת הפקידה״ ‪ -‬שעת‬
‫ההזדמנות לגאולה ‪ -‬המוזכרת בספר הזוהר‪ ,‬ושהיתה אבן‬
‫ארץ־ישראל‪.‬‬ ‫פינה בתפיסת רעיון הגאולה בקרב תלמידי הגר״א‪ .‬כפי‬
‫תלמידי הגר״א סברו‪ ,‬כי הופעתו של הרב הגדול היא‬ ‫שאנו למדנו כין השאר מהספר ״הילל בן שחר״ של הרב‬
‫הארוע המאשר כי ״שעת הפקידה״ היא שנת הת״ר‪.‬‬ ‫הלל מקובנה‪ ,‬מתלמידי הגר״א שעלה לארץ עם גלי העליה‬
‫והגאולה לפי תפיסת תלמידי הגר״א מחייבת פעילות‬ ‫הראשונים‪ ,‬המדבר בהרחבה על ״עתות הפקידה״‪ ,‬שהן‬
‫אנושית‪ ,‬שתחילתה עליה לארץ־ישראל כדי ליישבה‬ ‫שעות רצון וגאולה לעם ישראל‪ .‬דברים דומים כתב גם הרב‬
‫ולקומם אותה מחורבנה‪ ,‬ואמנם‪ ,‬תלמ ‪T‬י הגר״א הראשונים‬ ‫אביעזר מטיקטין‪ ,‬מראשי חכמי כולל הפרושים ‪ -‬תלמידי‬
‫עלו לארץ בין השנים תקס״ח‪-‬תקע״ב )‪ (1812-1808‬והיוו‬ ‫הגר״א ‪ -‬בירושלים בשנות השלושים של המאה ה״‪19‬‬
‫את החלק החשוב בקרב ‪ 511‬נפשות בני הכולל שעלו אז‬
‫בספרו ״שערי צדק״‪.‬‬
‫לארץ‪ ,‬בתחילה התיישבו בצפת ואחר״כך עברו לירושלים‪.‬‬
‫לא רק תלמידי הגר״א האמינו בשנת ת״ר כ״שנת‬ ‫״עת הפקידה״ שלה ציפו תלמ ‪r‬י הגר״א היתה שנת‬
‫פקידה״‪ ,‬אמונה זו היתה גם נחלתם של חוגים שונים בקרב‬ ‫הת״ר )‪ ,(1840‬שעליה אומר ספר הזוהר‪ :‬״ובשש מאות שנה‬
‫העם היהודי ובין המאמינים הקנאים בכך נימנה צבי הירש‬ ‫לאלף הששי )היא שנת ה׳ת״ר( ייפתחו שערי החכמה‬
‫לעהרן‪ ,‬ראש הפקידים והאמרכלים באמשטרדם‪ ,‬המוסד‬ ‫למעלה ומעיינות החכמה למטה ויתתקן העולם אז לכנוס‬
‫המרכזי של יהודי אירופה שתמך אז בישוב היהודי בארץ‪.‬‬ ‫לאלף השביעי כאדם המתקן עצמו ביום הששי בבוא השמש‬
‫מאז שנת תק״ע ‪ - 1810 -‬הקדיש לעהרן את עתותיו לטיפול‬ ‫כדי לכנוס בשבת‪ ...‬ובני ראובן עתידים לעשות מלחמות‬
‫בשליחים מארץ־ישראל ולאחר מכן להקמת אירגון עזרה‬ ‫בכל העולם‪ ,‬וכנסת ישראל הקדוש״ברוך״הוא יקים אותה‬
‫על״קהילתי במטרה להבטיח את קיומו הכלכלי של היישוב‬
‫עד לבוא המשיח בשנת ת״ר‪ ,‬פעילות שעסק בה בהתלהבות‬ ‫מעפר הגלות ויזכור אותה״‪.‬‬

‫ובקנאות בלתי מצויה‪.‬‬ ‫הרב הלל מזכיר בספרו את העקרון הקבלי כי את מעשה‬
‫הגאולה יש לקדם על ‪r‬י ״התערותא דלתתא״ ‪ -‬התעוררות‬
‫השאיפות לגאולה והציפיה לבוא המשיח היו בדרך כלל‬ ‫למטה‪ ,‬מעשים שיש לעשות בממש כדי לקרב את הגאולה‪.‬‬
‫נושא שנהגו להצניעו‪ .‬במיוחד לא העזו להעלות את‬ ‫התפיסה המסורתית גרסה כי על היהודים לצפות לביאת‬