Page 8 - ETMOL_116
P. 8
הספרדיים בירושלים נמצאים בשלב של סיום בניה ושיפוץ, כיבוש הארץ על״ידי מוחמד עלי
עובדה הנתפסת על״ידי היהודים כתופעה משיחית.
משהוענקה לפרושים הרשות לבנות בית־כנסת ולהשלים גם בפעילותו של מוחמד עלי שליט מצרים ראו היהודים
ולשפץ את המבנים בחצר ״החורבה״ ,אחזה בהם התרגשות סימן להתקרבות שעת הגאולה .בתקופה שקדמה לכיבוש
עזה והם מתייחסים לקבלת הרשות לבניה -הפירמאן -כאל הארץ בידי מוחמד עלי מדווח המיסיונר פארמן מצפת ,כי
תופעה משיחית של ממש .ולמציאות החדשה יש גם ביטוי השמועות שמוחמד עלי אוסף צבא רב ומתכונן לעלות על
דרמטי ביותר .על סמך האמונה כי אכן כבר התחילה סוריה מתקבלות בשמחה רבה והכל מייחלים ושואלים מתי
הגאולה נערכו שינויים בסדרי התפילות ובנוסחן .כך, יבוא צבאו של מוחמד עלי ,או מתי יגיעו האנגלים ויצילו
למשל ,השמיטו את הקטע ״התנערי מעפר קומי וכר״ את היהודים מידי השלטון המדכא של הטורקים .בדצמבר
מתפילת ״לכה דודי״ שבקבלת שבת ,וכן ביטלו את אמירת 1832מדווחים מיסיונרים כי יהודי ארץ־ישראל רואים
הקינות ב״תיקון חצות״ -זאת מתוך הכרה כי השכינה אכן בשינויים החריפים שחלו במעמדם בתקופת משטרו של
קמה כבר מעפר הגלות. מוחמד עלי ,חיזוק לתפיסתם כי הגאולה קרובה.
שלטונו של מוחמד עלי בארץ־ישראל בשנים 1840-1831
הרעש -סימן לגאולה נתפס על־ידי היהודים לא כשלטון מוסלמי ,אלא כשלטון
אירופי״נוצרי .לדעתם לא היו אלה חילופי שלטון גרידא,
סימן נוסף לגאולה הקרובה היה רעש האדמה שהחריב אלא מהפך בעל משמעות תיאולוגית־משיחית .על־פי האמור
את הגליל בכ״ד בטבת תקצ״ז ) (1837והכחיד כשליש בספר ״הזהר״ ,שלטונם של המוסלמים ,בני ישמעאל ,על
מהיישוב היהודי בארץ .היו שסברו כי האסון אינו אלא ארץ־ישראל ניתן להם בזכות קיום מצות המילה ,וזכות זו
התגשמות מאמר חז״ל ״כי בעקבות משיחא וכר הגליל היא שמעכבת את עם ישראל מלשוב ולשלוט בה .על כן
יחרב״ )בבלי ,סוטה מט ,ב( .כך ,על כל פנים ,כותב הרב עתיד הקב״ה ,לפי מקור מדרשי משלים ,להביא לכך
ישראל משקלוב ,איש צפת .ובאותה נימה כותב גם אריה שהנוצרים הם שיכבשו מבני ישמעאל את הארץ ,ומידם
נאמן ,איש ירושלים ,הוא מתפלל שדמם של הרוגי הגליל
יירצה לפני ה׳ כעולה וכקרבן ״ויהי חרבן הגליל לסימנא יקבלוה בני ישראל.
מילתא לגאולתנו ופדות נפשנו מאפלה לאורה וישובו בנים הרשות שניתנה על־ידי מוחמד עלי לקיים פולחן דתי
לגבולם במהרה״ .התייחסות דומה עולה גם מדבריו של בפומבי ולתקן או לבנות בתי״כנסת חדשים ,רשות שנשללה
הרב משה סופר מפרשבורג בהספדו על חורבן ארץ הגליל מהיהודים בארץ־ישראל בתקופת השלטון הטורקי ,נתפסה
כי ״בעקבא משיחא גליל יחרב והנה בלי ספק רוח ד׳ נוססה
בו ויהי זה נחמה גדולה כי קרוב עת לעשות לה׳״ .אין ספק בעיני היהודים אף היא כאחד מסימני הגאולה הקרובה.
שסמיכות הזמנים של חורבן הגליל לשנת הת״ר חיזקה בלב ביולי 1835מדווח המיסיונר ניקולאיסון כי בתי־הכנסת
אנשי ארץ־ישראל ואנשי הגולה כאחד את ציפייתם
יהודים בירושלים
המשיחית.
כאמור ,הרשיון לבנות את בית״הכנסת ״החורבה״ נתפס
כסימן מסימני הגאולה ,ובהתלהבותם ביקשו בני ירושלים
לסחוף עמם גם את רבני אירופה ואת קהילותיהם .נראה
שהללו אכן נסחפו בהתלהבות המאורע של חנוכת בית
המדרש ,ואף קשרו את הצלחת המעשה עם הציפיות לשנת
ת״ר ,וזאת למרות התנגדותו החריפה של לעהרן ,איש
הפקידים והאמרכלים בהולנד ,שחשש כי התרומות להקמת
ה״חורבה״ יפגעו במערכת הגביה של אירגונו למען יהודי
ארץ־ישראל .אולם בסופו של דבר ויתר לעהרן והביע את
נכונותו לגבות כספים למען ה״חורבה״ .התייצבותו של
לעהרן לימין בוני ״החורבה״ ,היתה זמנית בלבד ומוסברת
אך ורק מתוך הציפיה והחרדה שאחזה בו ככל שהתקרב
המועד המיוחל של מוצאי שנת השמיטה -שנת ת״ר.
מסתבר כי המניע העיקרי ,אם כי לא היחיד ,לתנועת
העליה לארץ־ישראל במחצית הראשונה של המאה ה״19
היתה הציפיה המשיחית לקראת שנת הת״ר .בין העולים
בלטה קבוצה של תלמידי הגאון מוילנה ,אשר גרסה פעילות
של ממש כדי להוציא מן הכוח אל הפועל ציפיות אלו .גם
עולים אחרים ,הן מקרב קהילות יהדות צפון־אפריקה
והאימפריה העות׳מאנית ואף מקרב חוגים חסידיים ,עלו
ארצה בהיותם מודעים לחשיבותה של אותה שנה .חלקם
ביקשו להיות עדים למאורעות הדרמטיים בתולדות עם
ישראל ,והתנחמו בכך שאם לא יזכו להגיע לאותו יום ,הרי
לפחות ייקברו באדמת ארץ״ישראל וכך ימנעו מעצמם את
צער גילגול מחילות לעת תחיית המתים.
לעיון נוסף :ציפיו ת מ שי חיות לקראת שנת הת״ר בתוך
״משיחיות ואסכטולוגיה׳ /בהוצאת מרכז זלמן שזה תשמ״ד.
