Page 12 - ETMOL_116

‫׳ י י■«‬ ‫רי שלא עלתה בידי להוציא לפועל את‬ ‫נת מסילת הברזל‪ .‬בעלי הרשיונות‬
‫התכנית הגדולה של חכירת נכסי‬ ‫מחויבים עוד לבנות מסילה משער יפו‬
‫*‪XJn adm inistrateur‬‬ ‫השולטן‪ ,‬התענינתי בעבודות ציבו­‬ ‫עד מסגד עומר כשהשעה תגיע לכך‪.‬‬
‫ריות שונות שאפשר למשוך אליהן‬ ‫מלבד המסילות הללו רשאים בעלי‬
‫‪'I‬‬ ‫קפיטלים יהודים‪ ,‬להעסיק בהן פועלים‬ ‫הקבלנות ]הזיכיון[ לבנות עוד מסילה‬
‫ולרכוש על ידם השפעה על המצב‬ ‫מקפת את כל העיר מחוצה לה באורך‬
‫‪In (ion de ViD|[t m o d e s, p our recetolr use nouvelle feiilile Coupons‬‬ ‫הכלכלי והמדיני בארץ״‪ .‬היו לו תוכ­‬ ‫‪ 20‬ק״מ‪ ,‬אלא שלגשת לבנין מסילה זו‬
‫ניות לקונצסיות שהתפרשו על פני כל‬ ‫צריך רק חמש שנים אחרי תום המלא­‬
‫‪V IS‬‬ ‫‪? Binqu. Comm.roUl.‬‬ ‫‪J‬‬ ‫הארץ‪ :‬ניצול מי הירקון‪ ,‬יבוש החולה‪,‬‬ ‫כה של בנין המסילות ההכרחיות‬
‫״ ״ ״ ‪ d . P .i,‬סי‬ ‫רכבת פרוורים מיפו לראשון‪-‬לציון‬ ‫שנאמרו למעלה״‪ .‬האורך הכולל של‬
‫■‪B tn q u • Commeralul‬‬ ‫ופתח‪-‬תקוה‪ ,‬מזח בנמל יפו‪ ,‬פיתוח חמי‬ ‫״המסילות ההכרחיות״ הללו היה ‪16.6‬‬
‫‪= Jlction‬י‬ ‫טבריה ועוד‪ .‬בינתיים החליט להתרכז‪,‬‬
‫‪/rEDraiTiliiigi‬‬ ‫לפחות בשלב הראשון‪ ,‬בירושלים‪.‬‬ ‫ק״מ‪.‬‬
‫הסיבה לכך היתה פשוטה‪ :‬בירושלים‬ ‫אולם החשמליות היו רק נושא אחד‬
‫איגרת׳חוב של ״הבנק המסחרי הפלשתיני״‬ ‫היתה עיריה‪ ,‬ולכאורה נראה היה‬ ‫שהטריד את סלים אפנדי‪ .‬הרשימה‬
‫שעיריה זו רשאית להעניק ״קונצ‪-‬‬ ‫כללה את אספקת המים‪ ,‬שיפור פני‬
‫‪ -‬ואולי בכוונה ‪ -‬בשולי הציור אפשר‬ ‫סיות״ בתחומיה‪ ,‬בלי להזדקק‪ ,‬לפחות‬ ‫העיר‪ ,‬נקיון‪ ,‬משטרה וביטחון‪ ,‬חשמל‪,‬‬
‫להבחין היטב גם בכיפת ״החורבה״‪.‬‬ ‫בשלבים הראשונים‪ ,‬לשלטון המרכזי‬ ‫תחבורה וביוב‪ .‬וכך הוציאה העיריה‬
‫המניות הודפסו בדפוס מונזון בירוש­‬ ‫בספטמבר ‪ 1910‬מכרז בינלאומי‪,‬‬
‫לים‪ .‬הבנק הזה היה גילוי ראשון מסו­‬ ‫בטורקיה‪.‬‬ ‫מדהים בהיקפו‪ ,‬להבאת מי עין־פארה‬
‫גו של שותפות יהודית‪-‬ערבית‪ .‬אמנם‬ ‫כדי להתמודד עם הנושא היה ברור‬ ‫ומעינות אחרים בסביבה לירושלים‪:‬‬
‫מרבית בעלי מניותיו היו ערבים‪ ,‬ובנק‬ ‫ללבונטין שהוא צריך ‪ -‬בנק‪ .‬בנק‬
‫אפ״ק החזיק בגלוי רק ב‪ 850-‬מניות‪.‬‬ ‫טורקי‪ .‬אפ״ק היה בנק ציוני‪-‬אנגלי‪,‬‬ ‫הקמת רשת חשמליות ותאורת העיר‬
‫אבל הוא מימן רכישת עוד ‪ 6000‬מניות‬ ‫ולא רק בשמו‪ .‬הוא היה רשום באנג­‬ ‫בחשמל‪ :‬בניית מערכת ביוב וכן התק­‬
‫על‪-‬ידי אחרים‪ ,‬בעיקר ערבים‪ ,‬״בתנ­‬ ‫ליה ומשרדו הראשי היה בלונדון‪ .‬אבל‬
‫אי שזכות הדעה על פי המניות האלו‬ ‫כדי לבצע עסקים מסויימים בטורקיה‬ ‫נת רשת טלפונים‪.‬‬
‫תהיה לנו״‪ ,‬כפי שכתב לבונטין‪ ,‬וכך‬ ‫בכלל ובארץ‪-‬ישראל בפרט היה אפ״ק‬ ‫טופס המכרז‪ ,‬בצרפתית‪ ,‬נושא את‬
‫היתה לאפ״ק שליטה בבנק החדש‪.‬‬ ‫צריך זהות טורקית‪ .‬לבונטין שכנע את‬ ‫חותמת העיריה‪ ,‬״מג׳לס בלדי קודס‬
‫ב״ועד המפקח״ של הבנק ישבו שני‬ ‫מועצת המנהלים בלונדון והיא רכשה‬ ‫שריף״‪ ,‬מועצת עירית ירושלים הקדו­‬
‫נציגים של אפ״ק‪ ,‬ובתקנותיו נאמר כי‬ ‫בנק יהודי קטן בקושטא‪ ,‬״ם‪ .‬מיטראני‬ ‫שה‪ ,‬חותמת שאושרה לעיריה על‪-‬ידי‬
‫בנוסף לעסקי בנק רגילים‪ ,‬הוא יוכל‬ ‫ושות׳״‪ ,‬והפכה אותו לחברת‪-‬בת של‬ ‫״השער העליון״ ]הממשל הטורקי‬
‫״לקבל גם קונצסיות על עבודות ציבו­‬ ‫״אוצר התיישבות היהודים״‪ ,‬חברת‪-‬‬
‫ריות״‪ ,‬וזו היתה מטרתו העיקרית של‬ ‫האם של אפ״ק‪ .‬אבל האדונים בלונדון‬ ‫בקושטא[ עוד בשנת ‪.1871‬‬
‫לבונטין בהקמתו‪ .‬ב‪ 1910-‬התחיל‬ ‫התבלבלו או שכלל לא הבינו מה‬ ‫הצעות לא חסרו‪ .‬המהנדס פרנג׳יה‪,‬‬
‫׳הבנק המסחרי של פלשתינה״ לעסוק‬ ‫שלבונטין ביקש מהם‪ .‬לא זו בלבד‬ ‫שהיה עד ‪ 1900‬המהנדס הראשי של‬
‫ששינו את שם הבנק ל״חברת הבנק­‬ ‫המועצה לעבודות ציבוריות בארץ־‬
‫אות האנגלית‪-‬ליוונטינית״‪ ,‬אלא רשמו‬ ‫ישראל ואחר‪-‬כך כיהן כראש המחלקה‬
‫הטכנית של מינהל העבודות הציבו­‬
‫אותו ‪ -‬דווקא בלונדון‪.‬‬ ‫ריות האימפריאלי בקושטא‪ ,‬חידש את‬
‫הצעתו הישנה‪ ,‬עוד מסוף המאה הקוד­‬
‫מסגד עומר והחורבה‬ ‫מת‪ ,‬לאספקת מים לירושלים‪ .‬חברה‬
‫איטלקית באה בהצעה ״להאיר באור‬
‫לבונטין הגיע למסקנה שהוא אינו‬ ‫חשמליים רבים מערי הגדולות‬
‫יכול לסמוך על מועצת המנהלים בלונ­‬ ‫שבתוגרמה ובהם גם עי״ק ירושלים״‪.‬‬
‫דון שתקים בנק טורקי‪ .‬הוא החליט‬ ‫חברה משותפת איטלקית‪-‬בלגית‬
‫לפעול לבדו‪ ,‬לייסד מוסד עותומני‬ ‫ביקשה לקבל את הזיכיון לחשמליות‬
‫טהור‪ ,‬״שהוא יהיה המתווך בינינו לבין‬ ‫בירושלים‪ ,‬רכבת חשמלית מירושלים‬
‫הממשלה‪ .‬באתי בדברים עם עסקנים‬ ‫ליריחו‪ ,‬ותאורה ציבורית חשמלית‬
‫אחדים מן הערבים ילידי הארץ‪ ,‬והם‬ ‫בירושלים וביפו‪ .‬עתון ״האור״ סיפר‬
‫השיגו רשיון מהממשלה המרכזית‬ ‫כי חברה צרפתית ביקשה זיכיון‬
‫בסטאמבול לימד בנק״‪ .‬כך נולד‬ ‫לבניית מסילה לחשמליות מירושלים‬
‫בירושלים ב‪ 1909-‬״הבנק המסחרי של‬ ‫ליריחו‪ ,‬לים המלח ולעבר הירדן‪ .‬את‬
‫פלשתינה ם‪.‬א‪.‬״ )״סוסייטה אנונים״‪,‬‬ ‫הכוח החשמלי היא מתכוונת להשיג‬
‫חברה בע״מ( בהון מניות של ‪25,000‬‬ ‫״מזרמי הירדן״‪ ,‬ובאמצעותו גם להאיר‬
‫לירות טורקיות‪ ,‬מחולק ל‪12,500-‬‬ ‫בחשמל את יריחו ואת ירושלים וסבי­‬
‫מניות של ‪ 2‬לירות כל אחת‪ .‬הבנק‬ ‫בותיה‪ .‬היו שחידשו את תכניותיו של‬
‫הוקם בתוקף ״צו אימפריאלי״‪ .‬הוא‬ ‫יוסף ביי נבון‪ ,‬אבי קו הרכבת מיפו‬
‫ה״פירמאן״‪ ,‬ועל כן מופיע על תעודות‬ ‫לירושלים שהתגוררו אז בפרים‪,‬‬
‫המניות שלו סמלה החגיגי של ממלכת‬ ‫לאספקת מים וחשמל לעיר והפעלת‬
‫עותומניה‪ ,‬להבדיל מן התוג׳רה‪ ,‬סמלו‬
‫האישי של הסולטאן‪ .‬בתחתית המניה‬ ‫חשמליות בה‪.‬‬
‫מופיע ציור הר‪-‬הבית בירושלים‪ ,‬אבל‬ ‫בין אלה שביקשו להשתתף במכר­‬
‫זים היה גם מנהל בנק אנגלו‪-‬פלשתינה‬
‫)בל״ל של היום(‪ ,‬זלמן דוד לבונטין‪.‬‬
‫לימים סיפר‪ :‬״רעיון רכישת קונצסיות‬
‫מהממשלה בארצנו על עבודות ציבו­‬
‫ריות שונות לקח תמיד את לבבי‪ ,‬ואח­‬

‫‪12‬‬