Page 17 - ETMOL_116
P. 17
״מבחינת ההפקה יצא סרט חלש. תנה רובינא ב״ צ בר׳ המפעל הציוני .עברית הוא לא ידע״.
ייתכן ,שאשם בכך היה העורך ,אשר
על דעת עצמו ,בלי להיוועץ בבמאי, בהיר-שיער רועה צאן )במקום העזים פינקל לא היה שחקן ״הבימה״
סידר -או ,למעשה ,הכניס אי-סדר המזרח-אירופאיות( יושב לנוח בצל היחידי בסרט .יחד אתו שיחקו גם חנה
לחומר המצולם .עם זאת ראוי לציין, תמר )במקום עץ-הלבנה הפולני( ומנגן רובינא ,רפאל קלצ׳קין ,אהרן מסקין,
ללא קשר לתוצאות האמנותיות החל בחליל .סביבו ,במקום כרי-הדשא יהושע ברטונוב .מארגוט קלאוזנר,
שות של המסע לפלשתינה ,שפורד והנחל המתפתל -ערבה ומדבר .תמו שניהלה אותם ימים את תיאטרון
נשאר נאמן לאידיאלים ההומאניסטיים נת כפר טיפוסית מועברת אלפי ״הבימה׳ /סיפרה :״הנהלת ׳הבימה׳
והמתקדמים שלו .הסרט היה מחאה קילומטרים מזרחה ומבטאה בהקשריה לא היתה יכולה להשאר אדישה לתופ
נגד שני נאציונאליזמים מנופחים, הרבים את תלותם של המהגרים בארץ עה המשונה בעיניה ,ששחקני התיאט
ערבי ויהודי ,והוא העלה סיסמאות של רון לא יתפנו לחזרות .מאידך אי
הידברות ושיתוף-פעולה בין שני מוצאם״. אפשר היה להתעלם מהעובדה שבאו
העמים .הציונים הפלשתינים לא היו תם הימים שחקו לא יותר מתשע
מרוצים מן הסרט ,ו׳׳סברא״ ]״צבר״[ אהבה יהודית״ערבית פעמים בחודש ...שכרם של השחקנים
לא הופיע שם על המסכים״. באשר לסיפור האהבה ,טען פורד, היה כמה גרושים בלבד״.
העתונות הציונית בפולין ליוותה כי לסרט היו שני סיומים .הסיום בסרט השתתפו גם פסח בר-אדון,
את הפקת ״צבר״ בידיעות ,בראיונות המקורי היה טראגי :גם הנער וגם סופר ,הרפתקן ,ארכיאולוג וצעיר יפה
ובכתבות מאתרי הצילום בארץ. הנערה נהרגים בהתנגשות-הדמים בין תואר .הוא היה בקיא בחיי הערבים -
העתון היהודי בשפה הפולנית ״חווי היהודים לערבים .אך בלחץ המפיק תקופה מסויימת היה רועה בשבט
לה״ ,שיצא לאור בלבוב ,פירסם כתבה שונה הסיום .בסוף הסרט חובשת בדואי -ושיחק את השייח׳ הערבי .כן
מקיפה על הסרטת אחת הסצינות הנערה הערביה את פצעיו של הנער
בסביבות גדרה ,והודות לתיאור הסס היהודי ,וברקע עולות תמונות מן השתתף בסרט מאיר תאומי.
גוני בידנו היום פרטים רבים המעשי העתיד הרחוק -ערים שוקקות ,מדבר ס .יאניצקי שכתב על פורד ,סיפר
רים את ידיעותינו על הצד הארגוני כבוש ,חיי-שותפות נפלאים בארץ
את עלילת הסרט ״צבר״.
והרעיוני של ההפקה: חדשה. ״התמונות הראשונות בסרט מראות
״יוזם הסרט הוא מר ולאדיסלאב אבל הצנזורה המנדאטורית לא את בואה של קבוצת עולים מפולין.
מארקייביץ׳ מווארשה .לדעתו יש רצתה לתת אישור להקרנת הסרט. שיירה ארוכה חוצה את המדבר ומגי
לסרטים הפולניים סיכויים מעטים לדעתה היה תעמולתי ,אנטי-ערבי, עה לכפר ערבי .השייח׳ מקבל את
להפצה בינלאומית בגלל מגרעת שמאלני ומסוכן .מארגוט קלאוזנר היהודים בנימוס מזויף ומוכר להם
הלשון .ברצותו להגביר את אפשרויות סבורה ,כי הצנזורה ״אסרה את הצגתו חלקת אדמה .זו חלקה מדברית מלאת
היצוא של הסרט הפולני החליט מר בגלל מעשה הפיתוי שבו ,שהיה בו אבנים .העולים מקימים אוהלים ומת
מארקייביץ׳ לנצל את הפופולאריות משום פגיעה במוסר״ .בכל זאת הוצג חילים בעבודה קשה .הבעיה המרכזית
של ארץ-ישראל לייצור סידרה של הסרט בארץ ,שכן יעקב דוידון ,מרא -מים .באר יחידה ,מרוחקת מן
סרטים פולניים-פלשתיניים מדברים, שוני בעלי בתי-הקולנוע בארץ ,הוציא המקום ,שייכת לשייח׳ הערבי .בעזרת
שיוכלו להתקבל בשוקי חוץ .״סברא״ כלים פרימיטיביים מתחילים המתייש
]׳׳צבר׳׳[ הוא נסיונו הראשון ,הממומן ממנו את כל הסצינות עם ערבים. בים לחפור באר משלהם .אך הרוח
בהון פולני .זמן רב חיפש מארקייביץ׳ אך כבר בפולין -שם הושלם ,נערך והחול מדי פעם שמים את המאמצים
תסריט מתאים ,ולבסוף הציג לבמאי וסונכרן -סבל הסרט מעריכה גרועה, לאל .בינתיים מגיעות נשות המתייש
את רעיונו המוצלח של מר מייצ׳יסל- כפי שמרמז ג .טפליץ בספר פולני על בים .לא כולן מוכנות להתחלק עם
אב קולקיביץ׳ ,יליד וארשה אזרח תל- בעליהן בסבל .בעת כריית הבאר,
אביב ,כעת עוזרו של הבמאי פורד, תולדות הקולנוע הפולני: שעומקה כבר מגיע למטרים אחדים,
מגלה בחור חרש-אילם עקבות ראשו
שעיבד את הרעיון לפי הצורך״. נים של מים .אך סופת-חול כמעט שמה
קץ לחייו .כאשר מצילים אותו החב
הפצה לא מוצלחת רים ,והוא רוצה למסור להם את הידי
עה המשמחת ,הם אינם מבינים אותו
העתונות הציונית בפולין קיבלה את וחושבים ,שאחרי הזעזוע נתבלבלה
הסרט באהדה ,אף שלא חסכה את עליו דעתו .בעת ובעונה אחת נערכות
שבט ביקורתה מן המפיצים היהודים, בכפר ערבי סמוך תפילות פולחניות
שלא עשו די ,לדעתה ,כדי להדגיש את לגשם ,אך לשווא ,אללה אינו בא
ההיבט הציוני של הסרט .וכך כותב לעזרה .כך נולדה השנאה ליהודים.
המבקר העוקצני סטראקון בשבועון בצעקות ״מוות לכובשים! מוות לכופ
רים!״ מתנפלים הערבים על המתייש
ציוני רציני בשפה הפולנית: בים היהודים ,שאינם מבינים מה הללו
״היתרון הגדול ביותר של ׳סברא׳ רוצים מהם .כל המושבה נהרסת .ואז
טמון בצילומים המצויינים ובגישה פורצים לפתע מים מן הבאר .דבר זה
פיוטית מובהקת בעיצוב מעמדים משכך את חמתם של הערבים -הלוא
שונים ,כמו ,למשל ,חפירת הבאר .אי-
דיוקים מסוימים נובעים ,כפי הנראה, גם הם יוכלו להשתמש במים אלה״.
מטיפול רפורטאז׳י בסצינות מסוימות
ומשיבוץ צילומים שאינם מתקשרים בסרט גם מופיע מוטיב האהבה בין
נער יהודי לנערה ערביה .סצינות
ההיכרות והאהבה נחשבו לטובות
שבסרט :״פורד העתיק לארץ-ישראל
את האהבה הרומאנטית הפולנית .נער
17