Page 19 - ETMOL_116

‫השלטונות המקומיים‪ ,‬כדי להסדיר‬
‫תעודות מסע ושהיה עבור הבוכרים‪.‬‬
‫בוכרה‪ ,‬וסוחרים רוסים ויהודים‪,‬‬
‫עלייתם של יהודי בוכרה נמשכה עד‬
‫ערב מלחמת העולם השניה‪ .‬אולם‪ ,‬יש‬
‫לציין ששכונת הבוכרים לא התאוששה‬
‫מן המכה שניחתה עליה בימי מלחמת‬
‫העולם הראשונה‪ ,‬ביחוד בשל הניתוק‬
‫שגרמה המהפכה הרוסית‪ ,‬בין ירוש­‬
‫הסחר בפרוות וצמר הכבשים‪ .‬מכאן‬
‫לים ובוכרה‪.‬‬
‫בשנים האחרונות‪ ,‬עם השינויים‬
‫הגדולים שחלו בברית‪-‬המועצות לשע­‬
‫בר‪ ,‬התחדשה עליה גדולה מבוכרה‬
‫כמו גם מארצות אחרות באסיה התיכו­‬
‫נה‪ .‬אחרי עשרות שנים של ניתוק ‪-‬‬
‫שוב נקשר הקשר בין בוכרה לירוש­‬
‫גם עסקני הקהילות היהודיות באפג­‬
‫לים‪.‬‬ ‫ניסטן‪ ,‬עשו כל מאמץ והשתדלו אצל‬
‫‪19‬‬
‫משפחה בוכרית בירושלים‬ ‫הוועד מענק כספי גם מן המושל הצב­‬
‫אי של ירושלים‪ .‬פרידנוולד התכתב‬
‫עם הנהלת ההסתדרות הציונית בלונ­‬
‫מעתה ואילך ניטלה מן הרוסים האפש­‬ ‫דון‪ ,‬והסביר להם את מצבם הקשה של‬
‫רות לסחור בפרוות הקרקול בכמויות‬ ‫היהודים הבוכרים בירושלים‪ ,‬אשר‬
‫שסחרו בהן בעבר‪ ,‬והתרבו סוחרי‬ ‫בעבר קיבלו תמיכה כספית מאחיהם‬
‫הפרוות בין יהודי משהד ואפגניסטן‬ ‫בבוכרה וסמרקנד‪ ,‬ועכשיו‪ ,‬עקב‬
‫ובוכרה‪ .‬הערים משהד‪ ,‬הראת‪ ,‬קאבול‬ ‫המלחמה והמהפכה ברוסיה‪ ,‬נותרו ללא‬
‫ופישוור שבפקיסטן‪ ,‬נעשו מרכזי‬ ‫משענת כלכלית‪ .‬פרידנוולד ביקש‬
‫מההנהלה הציונית‪ ,‬ליצור קשר עם‬
‫ראשי הקהילה בבוכרה‪ ,‬שיחדשו את‬
‫נשלחו ללונדון‪ ,‬ניו‪-‬יורק ועוד‪.‬‬ ‫הסיוע לאחיהם בירושלים‪ ,‬וציין את‬
‫ראוי לציין‪ ,‬שסוחרי הפרוות היהו­‬ ‫שמותיהם של ארבעה ראשי הקהל‬
‫דים במקומות אלה‪ ,‬הפרישו אחוז‬ ‫בבוכרה‪ ,‬סמרקנד‪ ,‬טשקנט וקוקנד‪.‬‬
‫מסוים מהכנסותיהם כדי לסייע לפליטי‬ ‫בנוסף‪ ,‬נשלח בחודש יוני ‪,1919‬‬
‫בוכרה שיצאו מארצם והתרכזו במש­‬ ‫באמצעות המושל הצבאי הבריטי‬
‫הד ובאפגניסטן בדרכם לארץ‪-‬ישראל‪.‬‬ ‫מברק לבוכרה‪ ,‬ובו בקשה לסיוע‬
‫לבוכרים בירושלים‪ .‬אולם המצב‬
‫התהפך ‪ -‬לא חלף זמן רב‪ ,‬ומבוכרה‬
‫השרויה בשלטון הקומוניסטים הגיעו‬
‫אלנבי ב שערי ירושלי ם ‪ -‬נובמבר ‪ 7‬ו‪19‬‬ ‫בקשות לסייע לצאת מבוכרה ולבוא‬
‫לארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫בחודש ספטמבר ‪ ,1919‬כותב הקונ­‬
‫סול האנגלי במשהד שבאיראן הסמוכה‬
‫לבוכרה‪ ,‬אל משרד החוץ בלונדון‬
‫שהוא שלח שליח ממשהד לבוכרה‪,‬‬
‫ובידו מברק שהגיע ממשרדו של‬
‫המושל הצבאי הבריטי במצרים‪ ,‬הוא‬
‫גנרל אלנבי‪ ,‬השואל על מצב היהודים‬
‫בבוכרה‪ .‬הקונסול כתב שהשליח חזר‬
‫מבוכרה והודיע שמסר את המברק‬
‫לראשי הקהילה בבוכרה‪ ,‬ואף הביא‬
‫ידיעות על מצב הדרכים ואפשרויות‬
‫הנסיעה מבוכרה לצפון איראן ולאפג‪-‬‬
‫ניסטן‪ .‬השליח שיצא ממשהד לבוכרה‬
‫הביא עמו בשובו ידיעות‪ ,‬על אפש­‬
‫רויות הנסיעה משם אל גבולות איראן‬
‫ועל מצב הביטחון בדרכים‪ ,‬וכן על‬
‫נטיותיהם של אנשי השבטים התורבמ‪-‬‬
‫נים‪ ,‬היושבים ברחבי אסיה התיכונה‪,‬‬
‫שהיו פרו״בריטים ומתנגדים לקומו­‬
‫ניסטים‪ .‬ואכן‪ ,‬כאשר החלה יציאת‬
‫יהודי בוכרה לארץ‪-‬ישראל‪ ,‬הם‬
‫נסתייעו ברועים התורכמנים‪ ,‬ששימשו‬
‫להם מורי‪-‬דרך בדרכם אל גבולות‬
‫איראן ואפגניסטן‪ ,‬כדי להגיע משם‬
‫לארץ‪ .‬אלפי תורכמנים יצאו אז מאזורי‬
‫בוכרה‪ ,‬סמרקנד ומרב‪ ,‬והתיישבו‬
‫בגבולות צפון‪-‬איראן ואפגניסטן‪ ,‬והם‬
‫עזרו להעביר את היהודים אל מקום‬
‫מבטחים‪ ,‬אל משהד והראת וכעבור זמן‬
‫עלו רוב יהודים אלה לארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫שבטי התורכמנים והאוזבקים‬
‫שהתיישבו ל‪ T‬ערי הצפון באפגניסטן‬
‫ובאיראן‪ ,‬הביאו עמם את עדרי הצאן‬
‫שלהם‪ ,‬ובכך תרמו לשיפור הכלכלה‬
‫של אפגניסטן וצפון פרס‪ .‬שכן‪ ,‬שבטים‬
‫אלה ג ‪T‬לו כבשים מגזע הקרקול‪,‬‬
‫שפרוותם נמכרה בלונדון ובניו״יורק‪,‬‬
‫בעוד שעד למהפכה ברוסיה‪ ,‬התעשרו‬
‫ממכירת הפרוות האלה האמיר של‬