Page 18 - ETMOL_116
P. 18
אלנבי כותב אל התמונה הכללית -כמו ,למשל,
ליהודי בוכרה החגים הערביים -ואינם מקדמים את
רועים תורכמנים עוזרים להבריח גבולות העלילה ,אלא שוברים את חוט־
השידרה של הסרט ,שבלאו הכי אינו
מאת עזריה לוי
מעמיק די הצורך.
ונסתתמו מקורות הפרנסה ,ומשום בתקופת מלחמת העולם הראשונה, ״חוץ מזה לא העלה פורד באופן שווה
שהצבא נטל הכל .גם המגיפות פגעו וביחוד אחרי המהפכה הקומוניסטית את הצללים ואת האורות בעלי האופי
קשה כתושבי השכונה כמו בכל תושבי כרוסיה ,נפסקו הקשרים בין יהודי החברתי ,האוכלוסיה הערבית ,אם
ירושלים ,הנשיא ,יצחק בן-צבי, בוכרה שבירושלים ,עם אחיהם ומשפ לשפוט על״פי ׳סברא׳ ,מורכבת כולה
שכתב על אותה תקופה ,העריך שבש חותיהם בבוכרה וסמרקנד .בעבר, מרודפי מין ,מסוחרי־׳עבדים ,מבטלנים
כונת הבוכרים ניספו כשנות המלחמה נהגו ראשי המשפחות האמידות בבוכ מועדים ומקנאים ,דבר שמן־הסתם
כ 700-איש .יתכן ובמספר הזה נכללו רה ,סמרקנד ,טשקנט וקוקנד ,לשלוח
גם אלה שיצאו לגלות בשל היותם תמיכה כספית לבני משפחותיהם אינו הולם את המציאות.
נתיני אויב ,בראש הקהילה הבוכרית ולתלמידי-חכמים ,שישבו בשכונת ״להקת ׳הבימה׳ משחקת ללא דופי,
כירושלים עמדו הרב אברהם אמינוף הבוכרים בירושלים .השכונה התפתחה בלי תנועות מופרזות ,בלי ההתגנדרות
ושלמה מוסאיוף שחיפשו דרכים כדי יפה והיתה למרכז תרבותי ורוחני המימית והמלאכותית האופיינית כל'
ליוצאי בוכרה שכן ישבו בה רבנים כך לשחקני הקולנוע היהודים )אדי
להקל על תושבי השכונה, וחכמים שהוציאו לאור ספרים רבים, קאנטור ,אל ג׳נלסון( ובלי סנטימנטא'
עם תום המלחמה ,החל משנת ,1918 ליזם בכייני מתקתק ומאנייריזם
טיפל ״ועד הצירים״ ,שנשלח על-ידי ספרי קודש ואפילו ספרות יפה. תיאטראלי .את שחקני ׳הבימה׳)ביי
התנועה הציונית ויהודי העולם, בשנות המלחמה השתכנו בחצרות חוד תפקיד האילם( מאפיינות מתינות
כתושבי השכונה ,ניתנו מענקים הבוכרים פרשים טורקים עם סוסיהם.
והלוואות לשיקום הכתים ולמציאת אנשי הצבא תבעו מן התושבים לספק וחופשיות טבעית,
להם מזון ,ואף עקרו עצים ודלתות, ״למרות המגרעות שצוינו לעיל
מקורות תעסוקה. כדי להסיק את חדרי המגורים ,רבים )ואפשר למצוא עוד( ראוי ׳סברא׳
מהתושבים רעבו אז ללחם ,הואיל לתמיכה מירבית לא רק מצד הציונים
קבלת פנים לאלנכי הסנוביים ,אלא מצד כל שוחרי הסרט
גנרל אלנכי
הטוב״-
כיום 24במאי ,1918נערך בשכונת
הבוכרים טקס קכלת-פנים לגנרל ׳צבר״׳״סברא״ לא הצליח
אלנכי ,מפקד הצבא הבריטי ומשחררה
של ארץ-ישראל .את הטקס ניהל ד״ד המפיקים ,שהשקיעו הון׳תועפות
חיים ויצמן ,שעמד כראש ״ועד בסרט וציפו להצלחה ולהכנסה גדולה,
התאכזבו אכזבה מרה ולא ניסו
הצירים״ ,והוא התקיים כבית משפחת להתארגן להפקה חדשה ,היתה זו
יהודאיוף ,שנקרא כפי העם ״האר התקופה של התחלת הסרט המדבר,
מון״ ,ויצמן ,הרבנים הראשיים ,ראשי שכבש בסערה את עולם הקולנוע,
הישוב וילדים עטודי פרחים ,קיבלו ייתכן ,שהמפיקים היהודים לא היו
את פניו של הגנרל אלנבי ואנשיו, מוכנים די הצודך לחידוש זה ,ותחילה
אלנכי ,נרגש כיותר ,נשא נאום לככוד ביקשו לנסות את העניין על בשרו של
הקהל הפולני ,ורק אחדי היווצרות
המאורע, תנאים מתאימים -כגון הכשרת טכנ
אים ובמאים ויבוא ציוד מחוץ*לאדץ -
כחודש מארס ,1919נתמנה אלנכי התכוונו לבדוק באיזו מידה זקוק הקהל
כנציכ-עליון במצרים ,שם ישבו
בוכרים שנאלצו לצאת לגלות כימי היהודי לקולנוע ביידיש,
המלחמה ,כשל היותם נתיני אויב, אלכסנדר פורד המשיך לביים בקול
נוע הפולני והיהודי ,בשנת 1935ביים
נראה שאף שאלנכי התרחק מהארץ, סרט תעודה בי rיש ״מיד קומען אן״ -
הדי שלא ניתק את מגעיו עמה, אנו באים ,בימי מלחמת העולם השניה
היה ברוסיה ואירגן יחידת הסרטה של
כ״ועד הצירים״ היה פעיל בירוש הצבא הפולני ,עם שובו לפולין עמד
לים ,ד״ר הדי פר rנוולד מארצות- כראש חכרת הסרטים הממשלתית
הכרית ,הוא עמד כקשרים עם ראשי וביים מספד סרטים וביניהם הסרט
העדה הבוכרית וסייע להם לשקם את ״רחוב על הגבול״ על מרד גיטו
כתי השכונה ,כין היתד ,קיבלו ראשי ודשה ,בשנת 1969עלה ל א ^ ,וביים
סרט על יאנוש קורצ׳אק .עבד כגרמ
ניה ובאדצות-הכדית ושם נפטר כשנת
,1980
לנניון נושן׳ :תולדות הקולנוע ה׳יהזדי
גנ2זליץ ~ ג .גדרם ,הוצאת .tn m n