Page 13 - ETMOL_116
P. 13
מכרז עיריית ירושלים :טראם ,ביוב ,חשמל תבטיח רווחים על הקרן שנכניס לעסק בעסקי בנק רגילים ,אבל אלה היו
הזה ,בגובה ארבע או ארבע וחצי מצומצמים ,ושימשו רק כיסוי ליעדו
שטח להקמת שכונת גנים בירושלים. למאה ,על-ידי הכנסה ידועה ממסים
הוצע לו שטח בבקעה ,סמוך למושבה קצובים״ .ואכן ,אנשי אפ״ק ,תחת האמיתי.
היוונית ,שאחת ממעלותיו היא כי כיסוי ״הבנק המסחרי״ ,נכנסו למו״מ כמה שבועות אחרי ש״הבנק המסח
במקום מתוכננת מסילת ברזל חשמ כפול :מצד אחד עם עיריית ירושלים, רי של פלשתינה״ החל לעסוק בעסקי
לית .עוד לפני כן ,כאשר מתארים ומצד שני עם קבוצות משקיעים בהול בנק בירושלים ,נחתם חוזה בינו לבין
פרנסי המושבה הגרמנית ,את מעלות נד ובאנגליה ,ליצירת חברה למימון אפ״ק .על״פי החוזה התחייב ״הבנק
שכונתם ,הם מציינים בין השאר גם המסחרי״ להשתדל לרכוש את הקונצ'
את קרבתה לקו הטראם העתיד להיב הקונצסיות האלה. סיות על הבאת מים לירושלים ,מרכ
בות חשמל והארה חשמלית בעיר זו,
נות. הבעיה היתה ,כנראה ,שהם ניהלו והאפ״ק מצידו התחייב ,אם התנאים
אגב ,אחרי כיבוש ירושלים על-ידי את העניין גלוי מדי .מומחים באו של הקונצסיות יאותו לפניו ,ליתן
הבריטים הוציא רונלד סטורס ,מושל וחקרו אפשרויות שונות ,תזכירים הכסף להוציא אל הפועל העבודות
ירושלים ,צו שאסר הפעלת טראמים נכתבו ומכתבים נשלחו וקונסולים
בירושלים ,מטעמים של שמירת אופי בירושלים דיווחו למשרדי החוץ האלו״.
העיר וקדושתה ,שלימים צורף להם שלהם ,וכך הלאה והלאה .ואז ,לפתע, התכנית היתה צריכה להתבצע לפי
טעם נוסף ,החשש לפגיעה ביציבות ״באה לירושלים פקודה מקושטא, ״חוזה עם המוניציפליסט )= העיריה(
חומות העיר ,אם תיסלל למרגלותיהן השוללת מעירית ירושלים את הזכות הירושלמי ,שעל פיו נתחייב אנחנו
למסור קונצסיות על עבודות ציבו לתת את הכספים הנחוצים לסדור
רכבת חשמלית. ריות .ביחד עם זה באה דרישה לשלוח הספקת המים ,בתנאי שהעיריה מצדה
בסופו של דבר ,״הבנק למסחר״ למיניסטריום לעבודות ציבוריות את
היה שותף להשגת קונצסיה בירוש
לים ,אך לא עבור אפ״ק ולא עבור כל התכניות והחוזים לעניינים אלה״.
יהודים .״העסקנים הערבים ,מנהלי
הבנק למסחר ,באו במשא ומתן עם בכד נגמר למעשה נושא המכרזים.
יווני אחד בשם מאברומטיס ,בדבר אגב ,לפני כן ,משהתברר לראש
השגת הכספים להוציא אל הפועל את עיריית ירושלים חוסין סלים אפנדי,
הקונצסיות .יווני זה היו לו יחסים עם כי איש ממגישי המכרזים ליא ביקש
בנק אחד בפריז ,והוא בא לירושלים לקבל על עצמו התקנת ביוב בעיר -
ופזר ממון להוצאות )שוחד( ולרקח כנראה שהיתה זו תוכנית שאין עמה
קונצסיה לבנין תחנת חשמל בירוש רווח רציני -עלה על דעתו רעיון נועז
לים .אחרי כן הלך לסטאמבול והוציא וכפי שכתב לבונטין הוא פנה אל
גם שם ׳הוצאות׳ ואישרו לו את העסק יהדות העולם בבקשה לגייס את
הסכום הדרוש )כחצי מיליון פרנק(,
הזה ,אלא שבינתיים באה המלחמה״ להתקנת ביוב בירושלים ,כיוון שאין
זכיון זה לחישמול ירושלים -מומש בכוח העיריה לגייסו .ייתכן שהוא
הגיע לרעיון משום ששמע שההסתד
אחרי מלחמת העולם. רות הציונית הזמינה אז סקר על מצב
״הבנק המסחרי של פלשתינה״ התברואה והסניטציה בירושלים,
נעלם במלחמת העולם .בתום המלחמה, ופנייתו ל״יהדות העולם״ אכן היתה
כאשר נרשמו מחדש הבנקים בארץ באמצעות ההסתדרות הציונות
במסגרת השלטון הצבאי ואחר כך ואישיה ,וביניהם מנחם אוסישקין.
השלטון האזרחי הבריטי ,שוב אין אבל יהדות העולם לא היתה מעוניינת.
״הבנק המסחרי של פלשתינה״ ,אותו ב 1914-החלה העיריה בחפירת רשת
נסיון יהודי-ערבי משותף לפיתוח תעלות ראשיות למי שופכין ,והטילה
חובה על כל בעלי הבתים להתחבר
ירושלים ,מופיע ברשימות הבנקים. אליהן -ולשלם עבורן .לחלק הזה ,של
התשלום ,היתה כמובן התנגדות
מרובה .פרוץ מלחמת העולם הראשונה
קטע את העבודות והסיר מבעלי
הבתים את איום התשלום .החפירות
המועטות שבוצעו שולבו בקווי ההגנה
הטורקיים על העיר.
ההצעה להפעיל חשמליות בירוש
לים עוררה את הדמיון .כאשר ב1912-
ביקשו המורמונים לרכוש שטח קרקע
בירושלים ,הוצעו להם כמה מגרשים.
לגבי שתיים מההצעות הם דיווחו
למרכזם בארצות-הברית כי ״קו הטר
אם לבית לחם יעבור ליד המגרש ,או
לכל היותר במרחק רבע מיל ממנו״,
ו״הטראמים לשער יפו יעברו ממש
לפני הדלת״ .בערך באותו זמן חיפש
״הוועד האודיסאי״ של ״חובבי ציון״
3ג