Page 151 - מגילות קומראן א

‫המגילות המקראיות ממדבר יהודה‬

‫ובספרים האחרים‪ .‬בסוף המאה השנייה לפסה"נ סיפר מחבר מקבים ב על אוסף ספרים הכולל‬
‫את הספרים על המלכים ועל הנביאים ואת ספרי דוד (ב‪ ,‬יג)‪ .‬ובסביבות אותו הזמן נכתב בחיבור‬
‫הקומראני הכתתי מקצת מעשי התורה‪[' :‬ואף כת]בנו אליכה שתבין בספר מושה [ו]בספר[י הנ]‬
‫ביאים ובדוי[ד]' (חלק ג‪ ,‬שורה ‪ ,4Q397[ 10‬קטעים ‪' 70.)]21–14‬דויד' בוודאי יוצא על תהלים‪,‬‬
‫ואולי כבר מרמז על הכתובים‪ .‬מכל מקום ברור שיש כאן התייחסות לגוף של ספרים המחולק‬

‫לשלושה חלקים‪ ,‬על דרך תורה‪ ,‬נביאים וכתובים‪.‬‬
‫מלבד העדות במקצת מעשי התורה‪ ,‬הראיה המשמעותית ביותר למעמדם של ספרי המקרא‬
‫בקומראן היא ספרות הפשרים‪ .‬בפשר חבקוק מופיעה הנחת היסוד של הפשרים‪' :‬וידבר ֵאל ֶאל‬
‫חבקוק לכתוב את הבאות על הדור האחרון‪ ,‬ואת גמר הקץ לא הודיעו‪ ,‬ואשר אמר למען ירוץ‬
‫הקורא בו‪ ,‬פשרו על מורה הצדק אשר הודיעו אל את כול רזי דברי עבדיו הנביאים' (דף ז‪ ,‬שורות‬
‫‪ – )5–1‬מורה הצדק‪ ,‬מנהיג הכת‪ ,‬הוא ה'קורא' של הנבואות והיודע את רזיהן‪ ,‬כלומר את פרטי‬

‫התגשמותן‪71.‬‬
‫דברי הנביאים נתפסים אפוא כדברים קדמונים ששם האל בפי שליחיו‪ ,‬ושמתגשמים עתה‬
‫בדור אחרון‪ ,‬דור קומראן‪ .‬אולי אין הדבר מעיד על קיומו של קנון אבל זו בוודאי עדות לקדושת‬
‫ספרי המקרא בעיני הכת‪ .‬גם חיבורים אחרים בנויים על ספרי המקרא‪ ,‬כמו מגילת המקדש‪,‬‬
‫המעוגנת בראש ובראשונה בספר דברים‪ ,‬ספר היובלים‪ ,‬המגלגל את סיפורי בראשית למחוזות‬
‫רחוקים‪ ,‬והמגילה החיצונית לספר בראשית‪ ,‬שהיא מדרש ארמי על הספר המקראי – חיבורים‬

‫אלה מלמדים על מעמדם הרם של ספרי המקרא במורשת אנשי הכת‪.‬‬
‫אף בחיבורים הכמו־מקראיים נעשה מטבע הדברים שימוש נרחב בספרי המקרא‪ .‬אלה‬
‫חיבורים שחוברו בשולי ספרי המקרא‪ ,‬והם מצטטים מהם בהרחבה‪ ,‬בהרכבים שונים‪ ,‬משכתבים‬
‫אותם במידה משתנה‪ ,‬ונותנים להם משמעות חדשה‪ .‬החיבורים הללו ממחישים את לב העניין‪:‬‬
‫ספרי המקרא היו להם יסוד ובסיס‪ ,‬אבל מחבריהם ראו עצמם חופשיים לבחור את הקטעים‬
‫הרצויים להם‪ ,‬לארגן אותם מחדש‪ ,‬לשכתב אותם‪ ,‬ואף לחבר אותם לכתובים לא־מקראיים‪.‬‬
‫כך בחיבור שצוטט לעיל‪ ,4Q175 ,‬שבו צירף המחבר לטקסטים משמות‪ ,‬במדבר ודברים קטע‬
‫מחיבור אפוקריפי‪ .‬לפי תפיסתו כל הקטעים האלה ראויים לדור בכפיפה אחת‪ ,‬בגלל המשמעות‬
‫המשיחית שקנו להם בעידן הבתר־מקראי‪ .‬אין הצירוף הזה מערער את מעמדם של הכתובים‬
‫המקראיים‪ ,‬אלא מלמד שהיו ב'ארון הספרים' הקומראני כתבים נוספים‪ ,‬כמו היצירות הכתתיות‬

‫וספרים המכונים בפינו חיצוניים‪72.‬‬
‫אכן בצד ספרי המקרא נמצאו במערות מגילות של ספרים חיצוניים‪ .‬שרדו קטעים מבן סירא‪,‬‬
‫היובלים‪ ,‬חנוך‪ ,‬טוביה‪ ,‬צוואת לוי ונפתלי ומספר מזמורים חיצוניים (וכן איגרת ירמיהו‬
‫היוונית)‪ .‬בדרך אגב אציין שזו כשלעצמה תגלית מרעישה‪ ,‬באשר הספרים החיצוניים היו‬
‫ידועים רק ביוונית‪ ,‬והיו רק ראיות פילולוגיות לכך שכמה מהם נכתבו במקורם עברית או ארמית‬
‫ולא היו חיבורים יווניים מלכתחילה‪ .‬והנה יש בידינו עתה ראיה לכך שהספרים הללו חוברו‬

‫‪E. Qimron & J. Strugnell (eds.), Qumran Cave 4, V: Miqsat Ma‛aśe ha-Torah (DJD, 10), Oxford 7 0‬‬

‫‪1994, pp. 27, 58–59‬‬

‫‪ 71‬ראו במאמרה של ב' ניצן‪' ,‬מגילות הפשרים מקומראן'‪ ,‬בקובץ זה‪.‬‬
‫‪ 7 2‬ראו‪Z. Talshir, ‘Are the Biblical Texts from Qumran Biblical? 4QTestimonia and the Minimalists’, :‬‬

‫‪139 Meghillot, 5–6 (2007), pp. *119–*140‬‬