Page 152 - מגילות קומראן א
P. 152

‫טלשיר צפורה‬

‫במקור בעברית או בארמית‪ 73.‬מכל מקום גם לספרים החיצוניים היה מקום של כבוד בספרייה‬                   ‫‪140‬‬
‫הקומראנית‪ ,‬בעוד בחוגים המרכזיים נדחקו הספרים הללו החוצה באופן שיטתי עד שאבדו‪,‬‬
‫ולולא ניתרגמו ליוונית בקהילה אחרת שלא חסמה את דרכם – הקהילה היהודית באלכסנדריה –‬

         ‫היו נעלמים לגמרי עד ששרידי המעט ממדבר יהודה היו מעלים אותם מתהום הנשייה‪.‬‬
‫במצב הממצא הקומראני אי אפשר לדבר על קנון של ספרי המקרא במובן המקובל‪ ,‬אך נראה‬
‫שבעיקרו של דבר מה שהבדיל את אנשי קומראן מן הזרם המרכזי של היהדות לא היה היחס אל‬
‫ספרי המקרא אלא היחס אל הספרים האחרים‪ .‬היו בקומראן נוסחים שונים של ספרי המקרא‪,‬‬
‫ובכתבי קומראן ציטטו בעיקר מן המקרא‪ ,‬אך גם מספרים כמו ספר היובלים‪ ,‬ספר חנוך ומגילת‬
‫המקדש‪ .‬ספרות ענפה שנוצרה על גבי הספרים המקראיים מיוצגת בממצאי קומראן‪ .‬ועם כל זאת‬
‫אין מקום לספקות שעלו במחקר בדבר ההבחנה בין טקסטים מקראיים לטקסטים לא־מקראיים‪.‬‬
‫בקומראן ידעו היטב מהו טקסט מקראי ומהו טקסט כמו־מקראי‪ .‬הטקסטים המקראיים היו היסוד‬
‫ומסביבם התרחשה פעילות ספרותית רבה ומגוונת‪ .‬מטבע הדברים‪ ,‬בגלל הצורך להתחדש וליצור‬
‫דברים ייחודיים לכת‪ ,‬לא היה מקום בקומראן לסגירת דלתות‪ .‬הספרים הישנים היו מוערכים‪,‬‬
‫סמכותיים ואפילו מקודשים‪ .‬אלא שהיו גם ספרים חדשים שנוספו עליהם‪ ,‬ושנתנו להם פנים‬

                                                                                  ‫חדשות‪.‬‬
‫שמא אחד מן הגורמים החשובים לפרישת הכת יסודו במגמות השונות הבאות לידי ביטוי‬
‫ביחס לכתבי הקודש – הרבגוניות וההתחדשות של כתבי הכת לעומת הנטיות הברורות בזרם‬

                                     ‫המרכזי של היהדות באותם ימים לדחות כל מה ששונה‪.‬‬

                                            ‫*‬

‫המגילות המקראיות ממדבר יהודה מתגדרות בהיבטים שונים‪ ,‬וכולם מעידים על רבגוניות‬
‫הממצא‪ :‬מצד החומר – רובן כתובות על קלף‪ ,‬אך יש בהן הכתובות על פפירוס; מצד הכתב –‬
‫רובן כתובות בכתב המרובע‪ ,‬אך יש בהן הכתובות בכתב העברי העתיק; מצד טיב המסירה – יש‬
‫מהן שנכתבו בקפדנות‪ ,‬ויש מהן שנמסרו ברשלנות מרובה; מצד הכתיב והמערכת הדקדוקית‬
‫– יש מהן הכתובות על דרך המערכות המאפיינות את נוסח המסורה‪ ,‬ויש מהן הכתובות בכתיב‬
‫מלא דמלא ותוך שימוש בצורות דקדוקיות משונות; מצד ייעודן – רובן בבחינת העתקים של‬
‫ספרי המקרא‪ ,‬אך מיעוטן הוכן לצרכים ליטורגיים; מצד הזמן – יש בהן החופפות את זמן‬
‫ההתיישבות בקומראן‪ ,‬ויש בהן קדומות יותר‪ ,‬מן המחצית השנייה של המאה השלישית לפסה"נ;‬
‫והעיקר – יש בהן התואמות את נוסח המסורה‪ ,‬יש בהן הקרובות מאוד לנוסחים הנמצאים בתורה‬
‫השומרונית או בתרגום השבעים‪ ,‬ויש בהן המעידות על רבגוניות הנוסח מעבר למה שמוכר‬
‫מנוסח המסורה‪ ,‬התורה השומרונית או תרגום השבעים‪ .‬ה ִמתאמים בין ההיבטים הללו מסופקים‬
‫ולו רק בגלל הממצא המוגבל והחידתיות המלווה את עצם מהותן של המערות‪ .‬אם באותה מערה‬
‫נמצאו שתי מגילות ישעיה השונות זו מזו מן הקצה אל הקצה‪ ,‬הן בכתיב ובדקדוק‪ ,‬הן בטיב‬
‫המסירה‪ ,‬הן בהיקף הגרסאות השונות מנוסח המסורה; אם באותה מערה השתמרו שתי מגילות‬
‫שונות בתכלית של התורה – הכתב שונה‪ ,‬הכתיב והדקדוק שונים‪ ,‬ומעל לכול‪ ,‬המהדורות שהן‬
‫מייצגות שונות – אי אפשר לצפות למסקנות חד־משמעיות בסיווג המגילות‪ .‬ברוב הטקסטים‬

‫‪ 7	 3‬למרבה הצער לא האירו הממצאים את שאלת שפת המקור של ספרים חיצוניים אחרים‪ ,‬כגון עזרא החיצוני‪,‬‬
‫יהודית‪ ,‬מקבים א‪ ,‬איגרת ברוך והתוספות לאסתר ולדניאל‪ ,‬חיבורים שיש סיבות טובות להניח שלא נכתבו‬

                                                                               ‫מלכתחילה ביוונית‪.‬‬
   147   148   149   150   151   152   153   154   155   156   157