Page 155 - מגילות קומראן א
P. 155

‫דוד נחמן‬

                               ‫תפילין ומזוזות בקומראן‬

               ‫במערות קומראן נמצאו שרידים של כשלושים יריעות קלף שעליהן כתובות פרשיות מקראיות‪,‬‬
               ‫ואשר זוהו כיריעות של תפילין‪ ,‬וכן שמונה יריעות שהוגדרו כיריעות של מזוזות‪ .‬נוסף על כך‬
               ‫נמצאו עשרים וארבע קציצות של תפילין (בלשון חז"ל 'קציצה' היא קופסית העור המכילה‬
               ‫את פרשיות התפילין) ושרידי רצועות‪ .‬לא נמצאו בתים של מזוזות‪ ,‬אך מאחר שבתי מזוזות‪,‬‬
               ‫בניגוד לקציצות של תפילין‪ ,‬הם פריטים חסרי ייחוד מבחינה חיצונית‪ ,‬הדעת נותנת שקשה‬
               ‫לזהותם‪ .‬למעט שני מקרים (‪ ,)4Q131–133, XQ1–4‬כל יריעות התפילין שפוענחו ופורסמו נמצאו‬
               ‫מחוץ לקציצות‪ .‬זיהוין כיריעות תפילין מתבסס אפוא על ראיות 'עקיפות'‪ :‬ראיה אחת היא תוכן‬
               ‫הפרשיות המקראיות הכתובות על גבי יריעות אלו‪ ,‬הזהה בעיקרו (למרות שינויים שיפורטו‬
               ‫להלן) לזה המוכר לנו מההלכה החז"לית; וראיה אחרת היא גודלן ועוביין של היריעות והכתב‬
               ‫שעליהן‪ .‬יריעות התפילין הן זעירות ודקיקות ביותר ואף הכתב שעליהן זעיר‪ ,‬וברור שהן אינן‬
               ‫חלק ממגילה כלשהי‪ .‬גם הקציצות שנמצאו הן קטנות ביותר‪ ,‬ועל כן השיוך ההדדי מתבקש‪.‬‬
               ‫ההבחנה בין יריעות תפילין לבין מזוזות נעשתה בעיקר לפי גודל הקלף ועוביו – יריעות המזוזות‬
               ‫גדולות יותר‪ .‬התפילין ניכרות גם בכתב המיוחד שלהן – אותיות חצי־עגולות שיוזף מיליק הגדירן‬
               ‫'כתב של התפילין'‪ 1.‬אמצעי נוסף להבחנה בין תפילין למזוזות הוא שרטוט השורות‪ .‬ביריעות‬
               ‫תפילין אין שרטוט‪ ,‬ולעומת זאת במזוזות ניכרים שרידי שרטוט‪ ,‬ומעניין שכך קובעת אף ההלכה‬

                         ‫התלמודית‪ 2.‬למרות כל זאת יש מספר יריעות שספק אם הן של תפילין או של מזוזה‪3.‬‬
               ‫תהליך פרסום התפילין והמזוזות מקומראן ארך למעלה מעשרים שנה‪ .‬ידיעות ראשונות על‬
               ‫גילוי תפילין בקומראן הופיעו בעיתונים בראשית שנות החמישים של המאה העשרים‪ ,‬והן עוררו‬
               ‫עניין בין השאר מפני שתפילין אלה כללו בתוכן את עשרת הדיברות‪ 4.‬הממצאים הראשונים‬
               ‫שפורסמו הם ממערה ‪ :1‬יריעת תפילין (‪ )1Q13‬וכשש קציצות‪ 5.‬מעט לאחר מכן פרסם קרל ג'‬
               ‫קוהן ארבע יריעות תפילין ראשונות ממערה ‪ )4QPhyl A-D( 4‬וצירף אליהן דיון נרחב במאפייני‬

                 ‫	* ברצוני להודות לפרופסורים חנן אשל וזאב ספראי על שהואילו לקרוא את טיוטת המאמר‪ ,‬ועל הערותיהם‬
                                                                                                          ‫המועילות‪.‬‬

                      ‫	‪J.T. Milik, Qumran grotte 4, II: Tefillin, Mezuzot et Targums (4Q128–4Q157) (DJD, 6), Oxford 1977, 1‬‬

                                                                                                             ‫‪p	 . 371‬‬
                                                                                 ‫‪ 	2‬בבלי מגילה יח ע"ב; מנחות לב ע"ב‪.‬‬
                                                    ‫‪ 	3‬מיליק (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)1‬עמ' ‪ .36‬המדובר ב־‪.4Q146, 4Q148, 4Q155‬‬
                                   ‫‪ 	4‬ראו‪ :‬א"מ הברמן‪' ,‬על התפילין בימי קדם'‪ ,‬ארץ־ישראל‪ ,‬ג (תשי"ד)‪ ,‬עמ' ‪ ,175‬הערה ‪.3‬‬

                      ‫	‪L. Harding, ‘Introductory, the Discovery, the Excavation, Minor Finds’, D. Barthélemy & J.T Milik, 5‬‬

                      ‫‪Qumran Cave 1 (DJD, 1), Oxford 1955, p. 7, pl. I; D. Barthélemy, ‘Phylactère’, ibid., pp. 72–77,‬‬

‫‪143 pl. XIV‬‬
   150   151   152   153   154   155   156   157   158   159   160