Page 150 - מגילות קומראן א
P. 150
טלשיר צפורה
.5קטעים מתרגום השבעים לספר שמות נמצאו במערה ,7בצד קטעים יווניים אחרים .קשה
לומר אם העובדה שנמצאו במערה זו רק טקסטים יווניים היא משמעותית או לא.
ב .מגילת תרי עשר מנחל חבר
מגילת תרי עשר היוונית נמצאה בנחל חבר 68.השתמרו שני חלקי מגילה ,ובהם טקסטים
מן הספרים יונה ,מיכה ,נחום ,חבקוק ,צפניה וזכריה .למרות המידות הדומות של שני הקטעים
והשיתוף באופי הטקסטואלי שלהם ,קשה לייחס אותם בפשטות לכתב־יד אחד .ההבדלים בין
הקטעים הולידו את ההנחה שאם אכן מדובר בכתב־יד אחד הרי כתבו אותו שני סופרים שונים.
אין גם די נתונים כדי לקבוע את זמנה של המגילה .בהתחשב במקום הימצאה ודאי שלא נכתבה
אחרי 135לסה"נ ,אך במחקר התקשו לקבוע את התאריך המוקדם ביותר האפשרי לכתיבתה.
מקובל להעריך את זמנה בין 50לפסה"נ ל־ 50לסה"נ.
מגילת תרי עשר היוונית מנחל חבר תוארה בהרחבה במחקרו המופתי של דומיניק ברתלמי
משנת 69.1967הוא הראה שהמגילה מכילה עיבוד קדום של תרגום השבעים שמקרב את התרגום
היווני הקדום לנוסח העברי שהלך והתקבע – נוסח שאינו זהה לנוסח המסורה ,אך בוודאי דומה
לו מאוד .עיבוד זה נתכנה בפיו עיבוד ה־ Kaigeעל שום אחד מתווי ההיכר שלו – השימוש
במילית καίγεלתרגום מדויק של '(ו)גם' (לעומת καίסתם) .עוד אחד מן היסודות המאפיינים את
השינויים שהכניס המעבד בתרגום המקורי ניכר בתרגום לכינוי 'אלהי צבאות' :בתרגום השבעים
לתרי עשר מתורגם הכינוי' ,παντοκράτωρ :הכל יכול' ,המבטא את המשמעות שהייתה לכינוי הזה
בעולמו של המתרגם; המעבד המיר תרגום זה באופן שיטתי בתרגום מילולי .במקרים מסוימים
עיבוד ה־ Kaigeאו עיבוד שכמותו דחק את רגלי התרגום המקורי בתוך הקורפוס של תרגום
השבעים ,כגון בחלקים של ספרי שמואל–מלכים ובכ"י וטיקנוס (להבדיל מאלכסנדרינוס) לספר
שופטים .בעבר יוחס העיבוד הזה לתאודוטיון ,אבל ציטוטים ממנו נמצאו במקורות הקודמים
לתאודוטיון ההיסטורי במאה שנים ויותר.
ח .שאלת הקנון
האוסף הגדול והמגוון של הספרים במערות קומראן מעלה ממילא את שאלת הקנון :האם היה
קיים קורפוס ספרים סמכותי שהיה מקובל על אנשי הכת ,בדומה לאסופת המקרא שהתגבשה
בסופו של דבר בזרם המרכזי של היהדות? אף שאין כלל מידע מוסמך וחד־משמעי על חתימת
קנון של ספרים בירושלים או בכל מקום שהוא ,בקרב קבוצה אחת או אחרת ,ברור למדי שהלך
והתהווה גוף כזה ערב לידתה של הכת .יש בידינו ידיעות מן המאה השנייה לפסה"נ על כינוס
ספרי המקרא בהרכבים כאלה ואחרים .בן סירא ,בראשית המאה השנייה לפסה"נ ,לא רק הכיר את
מנהיגי העם בפרספקטיבה המקראית ,מאברהם ועד נחמיה ,אלא דיבר על 'שנים עשר הנביאים'
כאילו היו יחידה 'היסטורית' אחת ,אחרי ישעיה ,ירמיה ויחזקאל ,מה שמלמד שדברי הנביאים
הללו כבר נאספו והועלו על מגילת ספר אחת זמן ניכר לפניו (בן סירא מט .)10 ,נכדו של בן
סירא ,במבוא לתרגום היווני של חכמת בן סירא ,שיבח את סבו על לימודו בתורה ,בנבואות
E. Tov (ed.), The Greek Minor Prophets Scroll from Nahal hever (8he vXII gr) (DJD, 8), Oxford 68 138
1990
D. Barthélemy, Les Devanciers d’Aquila (SVT, 10), Leiden 1967 6 9