Page 145 - מגילות קומראן א
P. 145
המגילות המקראיות ממדבר יהודה
הקדמונים הללו .ואם נוכחנו עכשיו לדעת שדעה זו מוטעית היא ,אף הכרנו שהנוסח
שלנו הריהו בכללו הנכון יותר [ ]...הרי נשאלת השאלה :מאחר שהמצרים והשומרונים
היו נפרדים אלה מאלה פירוד גמור ,ורק יהודי ארץ ישראל היו המתווכים ביניהם ,מניין
בא ההתאם בין אלה ואלה ,בעוד שהחוליה המתווכת ביניהם נבדלה מהם הבדל נמרץ?
פתרונה של חידה זו הוא פשוט בזה שגוף המקרא בכללו ,ואף הטפסים העוברים מיד
ליד בארץ ישראל ,שונה היה באותו הזמן במידה יתירה משלנו .אמנם עכשיו נמצא
בידינו על פי רוב הנוסח הנכון והמקורי יותר ,אלא שבזמן שהללו תירגמו והללו קבעו
את הנוסח שלהם ,היה נוסח זה בשינוי צורתו נפוץ בקהל ,ורק לאחר זמן התחילו יהודי
ארץ ישראל להתאים תוך כדי ביקורת קפדנית את הנוסח שלהם לצורתו הראשונה58.
ו .נוסח המקרא בחיבורים לא מקראיים
טקסטים מן המקרא מצוטטים בספרות הקומראנית הלא מקראית על כל צעד ושעל ,אם בטקסטים
כמו־מקראיים ( ,)parabiblicalאם בפשרים ואם בחיבורים אחרים המבוססים על ספרות המקרא.
כל המובאות הללו הן כלי לביקורת הנוסח כאשר נבחנים כתובים מסוימים ,אבל קשה לקבל מהן
תמונה כללית על נוסח המקרא שהיה בידי היוצרים הללו .אדגים כאן בקצרה כמה היבטים של
הערכת תולדות הנוסח על פי החיבורים הקומראניים.
.1בטקסטים הכמו־מקראיים אפשר למצוא ציטוטים ארוכים מתוך המקרא שיכולים להיחשב
טקסטים מקראיים לכל דבר ולשמש אותנו בביקורת הנוסח .כך למשל מחבר 4Q175צירף קטעים
מספרי התורה כסדרם :שמות ,במדבר ודברים ,והוסיף עליהם קטע מן החיבור האפוקריפי על
יהושע ,שנבנה על יהושע ו ,כו .יש לציין שהמובאה הראשונה ,מספר שמות ,היא על פי הנוסח
המורחב ,ההרמוניסטי ,המתועד בתורה השומרונית (ובוודאי זו הייתה גם צורתו במגילות כמו
:)4Q22כלומר שמות כ ,יח מורחב בשני קטעים רלוונטיים מדברים ה ,כח–כט ,ודברים יח ,יח–יט.
להוציא הכתיב המלא ,הצורות הדקדוקיות המיוחדות וגרסאות בודדות ,זהו ציטוט ישיר של
הכתובים המקראיים ולאחריהם ציטוט של קטע לא מקראי .ראויה לציון דרך היצירה האופיינית
של מחבר החיבור הקצר הזה ,שעיקרה בניית פסיפס חדש מאבנים הלקוחות ממקומות אחרים.
וכך אנו קוראים בקטע זה:
[שמות כ יח — נוסח מורחב] וידבר =( ....ה') אל מושה לאמור שמעת את קול דברי העם
הזה אשר דברו אליכה היטיבו כול אשר דברו מי ינתן ויהיה לבבם <זה> להם לירא אותי
ולשמור את כול מצותי כול היומים למעאן יטב להמ ולבניהם לעולם נבי אקים לאהםה מקרב
אחיהםה כמוכה ונתתי דברי בפיהו וידבר אליהםה את כול אשר אצונו והיה <ה>איש אשר
לוא ישמע אל דברי אשר ידבר הנבי בשמי אנוכי אדרוש מעמו
[במדבר כד טו–יז] וישא משלו ויאמר נאום בלעם בנבעור ונאם הגבר שהתם העין נואם
שומע אמרי אל וידע דעת עליון אשר מחזה שדי יחזה נופל וגלו עין אראנו ולוא עתהא
אשורנו ולוא קרוב דרך כוכב מיעקוב <ויקומ> שבט מישראל ומחץ פאתי מואב וקרקר את
כול בני שית
[דברים לג ח–יא] וללוי אמר הבו ללוי תמיך ואורך לאיש חסידך אשר נסיתו במסה ותרבהו
58גייגר (לעיל ,הערה ,)30עמ' 133 .66–64