Page 145 - מגילות קומראן א
P. 145

‫המגילות המקראיות ממדבר יהודה‬

               ‫הקדמונים הללו‪ .‬ואם נוכחנו עכשיו לדעת שדעה זו מוטעית היא‪ ,‬אף הכרנו שהנוסח‬
               ‫שלנו הריהו בכללו הנכון יותר [‪ ]...‬הרי נשאלת השאלה‪ :‬מאחר שהמצרים והשומרונים‬
               ‫היו נפרדים אלה מאלה פירוד גמור‪ ,‬ורק יהודי ארץ ישראל היו המתווכים ביניהם‪ ,‬מניין‬
               ‫בא ההתאם בין אלה ואלה‪ ,‬בעוד שהחוליה המתווכת ביניהם נבדלה מהם הבדל נמרץ?‬
               ‫פתרונה של חידה זו הוא פשוט בזה שגוף המקרא בכללו‪ ,‬ואף הטפסים העוברים מיד‬
               ‫ליד בארץ ישראל‪ ,‬שונה היה באותו הזמן במידה יתירה משלנו‪ .‬אמנם עכשיו נמצא‬
               ‫בידינו על פי רוב הנוסח הנכון והמקורי יותר‪ ,‬אלא שבזמן שהללו תירגמו והללו קבעו‬
               ‫את הנוסח שלהם‪ ,‬היה נוסח זה בשינוי צורתו נפוץ בקהל‪ ,‬ורק לאחר זמן התחילו יהודי‬

                  ‫ארץ ישראל להתאים תוך כדי ביקורת קפדנית את הנוסח שלהם לצורתו הראשונה‪58.‬‬

                                   ‫ו‪ .‬נוסח המקרא בחיבורים לא מקראיים‬

               ‫טקסטים מן המקרא מצוטטים בספרות הקומראנית הלא מקראית על כל צעד ושעל‪ ,‬אם בטקסטים‬
               ‫כמו־מקראיים (‪ ,)parabiblical‬אם בפשרים ואם בחיבורים אחרים המבוססים על ספרות המקרא‪.‬‬
               ‫כל המובאות הללו הן כלי לביקורת הנוסח כאשר נבחנים כתובים מסוימים‪ ,‬אבל קשה לקבל מהן‬
               ‫תמונה כללית על נוסח המקרא שהיה בידי היוצרים הללו‪ .‬אדגים כאן בקצרה כמה היבטים של‬

                                                        ‫הערכת תולדות הנוסח על פי החיבורים הקומראניים‪.‬‬
               ‫‪ .1‬בטקסטים הכמו־מקראיים אפשר למצוא ציטוטים ארוכים מתוך המקרא שיכולים להיחשב‬
               ‫טקסטים מקראיים לכל דבר ולשמש אותנו בביקורת הנוסח‪ .‬כך למשל מחבר ‪ 4Q175‬צירף קטעים‬
               ‫מספרי התורה כסדרם‪ :‬שמות‪ ,‬במדבר ודברים‪ ,‬והוסיף עליהם קטע מן החיבור האפוקריפי על‬
               ‫יהושע‪ ,‬שנבנה על יהושע ו‪ ,‬כו‪ .‬יש לציין שהמובאה הראשונה‪ ,‬מספר שמות‪ ,‬היא על פי הנוסח‬
               ‫המורחב‪ ,‬ההרמוניסטי‪ ,‬המתועד בתורה השומרונית (ובוודאי זו הייתה גם צורתו במגילות כמו‬
               ‫‪ :)4Q22‬כלומר שמות כ‪ ,‬יח מורחב בשני קטעים רלוונטיים מדברים ה‪ ,‬כח–כט‪ ,‬ודברים יח‪ ,‬יח–יט‪.‬‬
               ‫להוציא הכתיב המלא‪ ,‬הצורות הדקדוקיות המיוחדות וגרסאות בודדות‪ ,‬זהו ציטוט ישיר של‬
               ‫הכתובים המקראיים ולאחריהם ציטוט של קטע לא מקראי‪ .‬ראויה לציון דרך היצירה האופיינית‬
               ‫של מחבר החיבור הקצר הזה‪ ,‬שעיקרה בניית פסיפס חדש מאבנים הלקוחות ממקומות אחרים‪.‬‬

                                                                                 ‫וכך אנו קוראים בקטע זה‪:‬‬

               ‫‏‏[שמות כ‏ יח — נוסח מורחב‏] וידבר ‪=( ....‬ה') אל מושה לאמור שמעת את קול דברי העם‬

                     ‫הזה אשר דברו אליכה היטיבו כול אשר דברו מי ינתן ויהיה לבבם <זה> להם לירא אותי‬
                     ‫ולשמור את כול מצותי כול היומים למעאן יטב להמ ולבניהם לעולם‏ נבי אקים לאהםה מקרב‬
                     ‫אחיהםה כמוכה ונתתי דברי בפיהו וידבר אליהםה את כול אשר אצונו‏ והיה <ה>איש אשר‬

                                                        ‫לוא ישמע אל דברי אשר ידבר הנבי בשמי אנוכי אדרוש מעמו‏‏‬
                     ‫[במדבר כד‏ טו–­יז] וישא משלו ויאמר נאום בלעם בנבעור ונאם הגבר שהתם העין נואם‬
                     ‫שומע אמרי אל וידע דעת עליון אשר מחזה שדי יחזה נופל וגלו עין אראנו ולוא עתהא‬
                     ‫אשורנו ולוא קרוב‏ דרך כוכב מיעקוב <ויקומ> שבט מישראל ומחץ פאתי מואב וקרקר את‬

                                                                                                                      ‫כול בני שית‬
                     ‫‏‏[דברים לג‏ ח­–יא] וללוי אמר הבו ללוי תמיך ואורך לאיש חסידך אשר נסיתו במסה ותרבהו‬

‫‪ 	58‬גייגר (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)30‬עמ' ‪133 .66–64‬‬
   140   141   142   143   144   145   146   147   148   149   150