Page 140 - מגילות קומראן א
P. 140

‫טלשיר צפורה‬

‫שהתורה הייתה שגורה על לשונו‪ .‬אבל הפרטים מצטרפים לכדי עיבוד בעל אוריינטציה תורנית‬
                    ‫(נומיסטית)‪ ,‬כפי שהראה רופא‪ 42.‬הנה בקצרה עוד כמה דוגמאות מפרק א‪:‬‬

‫‪ .2‬בנוסח המסורה כתוב בפסוק כא‪' :‬ויעל האיש אלקנה וכל ביתו לזּבֹ ַח לה' את זבח הימים‬
‫ואת נדרו'‪ .‬בתרגום השבעים‪ ,‬ולפי ִרווח השורות גם בקומראן‪ ,‬נוסף‪' :‬ואת כל מעשרות אדמתו'‪.‬‬

         ‫המעבד דאג לצייר את אלקנה כאיש ירא שמים המשלם את שעליו לשלם על פי החוק‪.‬‬
‫‪ .3‬בפסוק כג כתוב בנוסח המסורה‪' :‬אך ָיֵקם ה' את דברו'; ובמגילה‪' :‬אך יקם יהו]ה היוצא‬

‫מפיך'‪ ,‬וכך בתרגום השבעים‪ .‬נוסח המסורה קשה באשר אין כאן עניין לאל שיקיים דברו‪ ,‬אלא‬
‫לחנה שתקיים נדרה‪ 43.‬ועם זאת ספק רב אם נוסח קומראן ותרגום השבעים הוא הנוסח המקורי‪,‬‬

‫אלא נראה שהוא בבחינת פתרון לנוסח קשה תוך שימוש במינוח של פרשת הנדר (במדבר ל‪ ,‬ג‪,‬‬

                                                                                      ‫יג)‪.‬‬
‫‪ .4‬בפסוק כד מ ֻלווה הקרבן‪ ,‬על פי גרסת נוסח המסורה‪ ,‬ב'אי ָפה אחת קמח ונבל יין'‪ ,‬ואילו‬
‫בקומראן‪ ,‬כמו בתרגום השבעים‪ ,‬מ ֻלווה עוד הקרבן בלחם‪ ,‬כראוי‪ ,‬על פי ויקרא ז‪ ,‬יא ואילך‪:‬‬

                               ‫הקורבן פורש כקרבן תודה ועל כן הוסיפו את 'לחם' המנחה‪44.‬‬

‫‪ .5‬תוספת שאינה נתמכת במקומה בתרגום השבעים מופיעה בפסוק כב‪' :‬וחנה לא עלתה כי‬
‫אמרה לאישּה עד ִיָּגמל הנער והבאֹתיו ונראה את פני ה' וישב שם עד עולם'‪ .‬במגילה נוסף בסוף‬
‫הפסוק‪' :‬ונת]תיהו נזיר עד עולם כול ימי [חייו]'‪ 45.‬מאחר שכתוב בפסוק יא‪' :‬ונתתיו לה' כל ימי‬

‫חייו ומורה לא יעלה על ראשו'‪ ,‬הסיק המעבד‪ ,‬כדרך בעלי המדרש המדמים את הדומה‪ ,‬שמדובר‬

‫בנזיר‪ .‬והשוו התוספת בתרגום השבעים בסוף פסוק יא‪' :‬ונתתיו לפניך נתון [‪ ]δοτὸν‬עד יום מותו‬

‫ויין ושכר לא ישתה ומורה לא יעלה על ראשו'‪ .‬חוק הנזיר בבמדבר ו‪ ,‬וכן סיפור שמשון‪ ,‬בוודאי‬

                               ‫עמדו לנגד עיניהם של המעבדים שהכניסו את התוספות הללו‪.‬‬

‫‪ .6‬התערבות מרחיקת לכת יותר של המעבד מופיעה בפרשת בני עלי בנוסח המגילה‪ ,‬גם כאן‬

‫ללא מקבילה בתרגום השבעים‪ .‬הוא השיג שם משמעות שונה ל'משפט הּכֹהנים' בעיקר על ידי‬
‫שינוי סדר הכתובים‪ ,‬ועוד אי אלו שינויים קטנים יותר שלא אפרש כאן‪ 46.‬נוסח המסורה לשמואל‬

                                                                               ‫א ב‪ ,‬יב–יז‪:‬‬
‫(יב) ובני עלי בני בליעל לא ידעו את ה' (יג) ומשפט הּכֹהנים את העם כל איש זֹבח ֶזבח ובא‬
‫נער הּכֹהן ְּכ ַבֵּשׁל הבשר והמזלג שֹלש הִּשׁנים בידו (יד) ו ִהכה ַבכיור או ַבדוד או ַבקלחת או ַבפרור‬
‫כל אשר יעלה המזלג ִיקח הּכֹהן בו ככה יעשו לכל ישראל הבאים שם בִׁשֹלה (טו) גם בטרם‬
‫ַיק ִטרון את ה ֵחלב ובא נער הּכֹהן ואמר לאיש הּזֹבח תנה בשר לצלות ַלּכֹהן ולא ִיקח ממך בשר‬
‫מ ֻבשל כי אם חי (טז) ויאמר אליו האיש ַקֵּטר יקטירון כיום ה ֵחלב וקח לך כאשר ְּת ַאֶּוה נפשָך‬

‫‪A. Rofé, ‘The Nomistic Correction in Biblical Manuscripts and Its Occurrence in 4QSama’, RevQ, 54 	42‬‬                 ‫‪128‬‬

                                                                                                 ‫‪(1989), pp. 247–254‬‬

                                 ‫‪ 4	 3‬בתרגום הסורי נפתר הקושי על ידי שינוי הגוף‪' :‬אך יקם ה' את דברך'‪.‬‬
                                            ‫‪ 4	 4‬מ"צ סגל‪ ,‬ספרי שמואל‪ ,‬ירושלים תש"ך‪ ,‬בפירושו למקום‪.‬‬

‫‪ 4	 5‬לדעת אולריך המילים הללו מקוריות ונפלו בהומויוטלאוטון 'עולם'–'עולם'‪ ,‬ורק אחר כך נוספה הנוסחה‬
‫החלופית 'כול ימי חייו'‪ .‬לדעתי‪ ,‬זהו הומויוטלאוטון מדומה‪ ,‬כלומר למראית עין נראה שמעתיק יכול היה‬
‫לדלג מ'עולם' ל'עולם'‪ ,‬אך למעשה הקטע השני שמופיע בו הביטוי 'עד עולם' הוא תוספת מאוחרת ולא‬
‫היה כאן כל דילוג‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬מבחינת הסגנון לא היינו מצפים בטקסט מקורי לחזרה על 'עד עולם'‪ ,‬אלא‬

                                                                             ‫דווקא ל'כול ימי חייו'‪.‬‬
                                                       ‫‪ 	46‬ראו‪ :‬טלשיר (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)28‬עמ' ‪.254–249‬‬
   135   136   137   138   139   140   141   142   143   144   145