Page 136 - מגילות קומראן א
P. 136

‫טלשיר צפורה‬

‫העומדת בשער; (ב) המכה יוצאת אל הפועל‪ .‬כך למשל במכת הדם‪( :‬א) 'ויאמר ה' אל משה [‪]...‬‬                     ‫‪124‬‬
‫לך אל פרעה [‪ ]...‬ואמרת אליו [‪ ]...‬הנה אֹנכי מֶּכה [‪( ']...‬שמות ז‪ ,‬יד–יח); (ב) מיד בא הביצוע‪:‬‬
‫'ויאמר ה' [‪ ]...‬קח מטך ונטה ידך על מימי מצרים [‪ ]...‬ויהי הדם בכל ארץ מצרים' (שם‪ ,‬יט–כא)‪.‬‬
‫בולט לעין שהמספר בחר לדלג על שלב הביניים‪ :‬לא כתוב שמשה אכן הלך אל פרעה‪ ,‬כפי‬
‫שציווה האל‪ .‬כך בכל מכה ומכה‪ .‬והנה היה מי ששם אל לבו לסגור את הפער והביא את משה‬
‫ואהרן אצל פרעה להשמיע לפניו את האיום האלוהי‪ ,‬תוך שהוא חוזר מילה במילה על דברי האל‬
‫אל משה גם באוזני פרעה‪ .‬להלן הקטע שנשמר במגילה למכת הדם (בסוגריים עגולים מספרי‬

                                                                ‫הפסוקים בנוסח המסורה)‪:‬‬
                                                                          ‫‪ ,4Q22‬טור ב‬

                                     ‫‪ 1‬ויע[בדני במדבר והנה לא שמעת עד כה (יז) כה אמר יהוה]‬
                                             ‫‪ 2‬בז[את תדע כי אני יהוה הנה אנכי מכה במטה אשר]‬

                                     ‫‪ 3‬ב[ידי ]על המים א[שר ביאר ונהפכו לדם (יח) והדגה אשר]‬
                                          ‫‪ 4‬בת[וך ]היאר תמות [ובאש היאר ונלאו מצרים לשתות]‬

                         ‫‪ 5‬מים מן היאר       ‪     va]cat‬וילך משה ואהרן אל פרעה‬
                                             ‫‪ 6‬וי[א]ומר אליו יה[וה אלהי העברים שלחנו אליך לאמר]‬
                                             ‫‪ 7‬שלח את עמי ויעבד[ני במדבר והנה לא שמעת עד כה]‬
                                                   ‫‪ 8‬כה אמר יהוה בז[את תדע כי אני יהוה הנה אנכי]‬

                                        ‫‪ 9‬מ[כ]ה במטה אשר [בידי על המים אשר ביאר ונהפכו לדם]‬
                                                ‫‪ 10‬ו[הד]גה אשר בת[וך היאר תמות ובאש היאר ונלאו‬
                                                                       ‫‪ 11‬מ[צ]ריים לש[תות מים מן היאר‬

                                ‫‪( 12‬יט) י[או]מר יהוה[ אל משה אמר אל אהרן קח מטך ונטה ידך‬
                                         ‫‪ 13‬על מימי מ[צרים על נהרותם ועל יאריהם ועל אגמיהם‬

                               ‫‪ 14‬ועל כל מק[וה מימיהם ויהיו דם ויהי הדם בכל ארץ מצרים‪34‬‬

‫השורות הראשונות (שורה ‪ 1‬עד אמצע שורה ‪ )5‬והאחרונות (שורות ‪ )14–12‬מקבילות לנוסח‬
‫המסורה בשמות ז‪ ,‬טז–יט‪ .‬השורות שביניהן (מאמצע שורה ‪ 5‬עד שורה ‪ )11‬הן תוספת על‬
‫נוסח המסורה‪ .‬בקטע הנוסף הזה מתבצע הצו האלוהי ללכת אל פרעה ולהודיעו את דבר האסון‬
‫המתרגש עליו‪ .‬המעבד הוסיף משפט פתיחה ('וילך משה ואהרן אל פרעה [‪ ,)']...‬ואחריו הוא‬
‫חוזר בדיוק על דברי האל למשה‪ .‬כך נראה הטקסט גם בתורה השומרונית‪ 35.‬וכך הולך ונמלא‬

                                                                    ‫הפער בכל מכה ומכה‪.‬‬
‫דוגמה מובהקת להרמוניזציה בין ספר שמות לספר דברים היא פרשת מינוי השופטים שנועדו‬
‫להקל על משה את משא העם‪ .‬בגרסת ספר שמות‪ ,‬המתארת את ההתרחשות ב ִעָּתּה‪ ,‬מתמנים‬
‫השופטים לפי עצתו של יתרו חותן משה (שמות יח‪ ,‬יג–כו); ואילו בגרסת ספר דברים משה חוזר‬
‫ומספר על המעשה ההוא‪ ,‬ולפי דבריו הוא בעל היזמה‪ ,‬ואין רמז לכך שבמקור היה זה הרעיון‬
‫של יתרו‪' :‬ו ֹא ַמר א ֵלכם בעת ה ִהוא לאמֹר לא אוכל לבדי שאת ֶאתכם [‪( ']...‬דברים א‪ ,‬ט–יח)‪ .‬גם‬

‫‪ 3	 4‬הטקסט על פי הנדפס בכרך ‪ 9‬של ‪ .DJD‬ההשלמות בתוך הסוגריים המרובעים הן ברובן שלי‪ ,‬על פי נוסח‬
                                                                      ‫המסורה והתורה השומרונית‪.‬‬

‫‪ 3	 5‬היחס בין נוסח המסורה לתורה השומרונית בולט לעין בטורים המקבילים שהוצבו במהדורה של א' ור'‬
                                           ‫צדקה‪ ,‬חמשה חומשי תורה‪ :‬ספר שמות‪ ,‬תל־אביב תשכ"ד‪.‬‬
   131   132   133   134   135   136   137   138   139   140   141