Page 138 - מגילות קומראן א

‫טלשיר צפורה‬

‫נוסח הרמוניסטי שרד עוד ב־‪( 4Q27‬במדבר)‪ 37,‬וב־‪( 4Q41‬דברים)‪ 38,‬וכן הוא מתועד בחיבורים‬
‫לא מקראיים המצטטים טקסטים מקראיים‪ 39.‬זו קבוצה מוגדרת בתוך החומר שנמצא בקומראן‪,‬‬
‫קבוצה הקרובה ביותר לתורה השומרונית‪ ,‬אך אין בה השינויים האידאולוגיים האופייניים לתורה‬
‫זו‪ .‬בכל המגילות השייכות לקבוצה זו נשתמר נוסח ארץ־ישראלי שנדחה בזרם המרכזי של‬
‫היהדות‪ ,‬ושהגיע לידינו רק בזכות הקבוצות הפורשות‪ ,‬אף שלא היה כתתי מלכתחילה‪ .‬שיטת‬
‫העבודה של המעבד של הנוסח ההרמוניסטי ראויה לציון‪ ,‬שכן אף שהעיבוד מרחיק לכת‪ ,‬הוא‬
‫מבוסס בעיקר על שימוש בטקסטים קיימים ולא על שכתוב או כתיבה עצמאית‪ .‬שיטה זו שימשה‬
‫מעבדים נוספים‪ ,‬כמו בעל 'הדיבר העשירי' בתורה השומרונית‪ ,‬שבנה אותו רובו ככולו על צירוף‬
‫של כתובים קיימים‪ ,‬וכמו מחברי החיבורים הכמו־מקראיים שנמצאו בקומראן‪ ,‬שצירפו פעמים‬

‫הרבה טקסטים קיימים והביעו בצירוף הזה רעיון משלהם‪.‬‬

‫‪ .2‬ספר שמואל – ‪4Q51‬‬
‫ניכר בנוסחו של ספר שמואל‪ ,‬כפי שהשתמר בנוסח המסורה‪ ,‬שחלו בו ידיים רבות בתהליך‬
‫המסירה‪ .‬שנים רבות היה תרגום השבעים כלי העזר המרכזי בניסיונות לשקם את הנוסח הפגום‬
‫של הספר‪ .‬אפשר לדמיין אילו ציפיות התעוררו עם גילוי המגילות המקראיות מקומראן‪ ,‬ובמיוחד‬
‫‪ ,4Q51‬שהשתמרו ממנה חלקים משמעותיים‪ .‬כאמור שרידי ספר שמואל ממערה ‪( 4‬הכוללים גם‬
‫את ‪ 4Q52‬ו־‪ )4Q53‬פורסמו רק לאחרונה במהדורה מדעית מסודרת ושלמה‪ ,‬אבל היו ידועים היטב‬
‫מפרסומים ראשוניים וממחקרים רבים‪ .‬ההתלהבות המובנת מן הטקסטים העתיקים הובילה‬
‫למתן אמון מרחיק לכת במגילה ולהעדפה גורפת של נוסחּה על פני נוסח המסורה‪ .‬המגמה‬
‫הזאת ניכרת במיוחד באסכולה של פרנק קרוס ותלמידיו‪ ,‬יוג'ין אולריך‪ ,‬קייל מקרטר ואחרים‪40.‬‬
‫יש לומר בהכללה‪ ,‬ולפיכך בהסתייגות הראויה‪ ,‬שהחוקרים שהעדיפו את נוסח המגילה על פני‬
‫נוסח המסורה נאלצו להסביר שוב ושוב את נוסח המסורה כנוסח משובש שנפלו ממנו בשוגג‬

‫במדבר יב‪ ,‬טז בעקבות דברים א‪ ,‬כ–כג‪' :‬ו ֹאמר א ֵלכם [‪ ;']...‬ואחרי במדבר יג‪ ,‬לג תוספת על פי דברים א‪,‬‬ ‫‪126‬‬
‫כז–לג‪ַ' :‬וַּתָר ְגנּו באהליכם ותאמרו [‪.']...‬‬

‫‪ 37‬אחרי במדבר כ‪ ,‬יג נוספה מדברים ג‪ ,‬כג–כד תחינתו של משה להיכנס לכנען‪ ,‬אף ששם מתואר שלב אחר‪,‬‬
‫באשר העם נמצאים כבר בעבר הירדן; וכן יש שם תוספת אחרי במדבר כז‪ ,‬כג‪ ,‬על פי דברים ג‪ ,‬כא‪.‬‬

‫‪ 3 8‬הטקסט של שמות כ‪ ,‬יא‪ ,‬המנמק את שמירת השבת בבריאת העולם‪ ,‬נוסף אחרי דברים ה‪ ,‬טו‪ ,‬המנמק‬
‫את השבת מבחינה סוציאלית־היסטורית‪' :‬למען ינוח [‪ ]...‬וזכרת כי עבד היית [‪ .']...‬משמע בספר דברים‬

‫מצטרפים שני הנימוקים‪ .‬ההרחבה הזאת אינה נמצאת בתורה השומרונית‪.‬‬
‫‪ 39‬כך ב־‪ 4Q158‬משולבים בתיאור מעמד הר סיני בשמות קטעים מן הסיפור המקביל בדברים ה‪ ,‬כד–לא‬
‫וכן הצו האלוהי להקים נביא כמשה (דברים יח‪ ,‬יח–כב)‪ .‬נוסף על כך יש שם תיאור של ביצוע הצו שניתן‬
‫בדברים ה‪ ,‬ל (תיאור זה איננו בעדי נוסח אחרים)‪ .‬בפרפרזה אחרת‪ ,4Q364 ,‬נוסף אחרי בראשית ל‪ ,‬לו –‬
‫כמו בתורה השומרונית – חלום יעקב (וזאת על פי דברי יעקב לנשותיו‪ ,‬לא‪ ,‬יא–יג)‪ .‬הנוסח ההרמוניסטי‬

‫מופיע גם ב־‪ 4Q175‬שיצוטט להלן‪.‬‬
‫‪ 40‬הדבר ברור בפרסומיו של קרוס‪ ,‬שהוציא לאור לראשונה קטעים מן המגילה‪ ,‬ראו‪F.M. Cross, ‘A New :‬‬

‫‪Qumran Biblical Fragment Related to the Original Hebrew Underlying the Septuagint’, BASOR, 132‬‬

‫‪ .(1953), pp. 15–26‬וכן בספרו של אולריך שתיאר בהרחבה את מסכת היחסים בין המגילה לעדי הנוסח‬
‫האחרים של ספר שמואל‪.E. Ulrich, The Qumran Text of Samuel and Josephus (HSM, 19), Chico 1978 :‬‬
‫וכך גם בפירושו של מקרטר לשמואל‪ ,‬העושה שימוש עקבי במגילה ומאמץ את גרסאותיה בעקביות‪ ,‬ראו‪:‬‬

‫‪P.K. McCarter, I Samuel (AB), New York 1980‬‬