Page 135 - מגילות קומראן א

‫המגילות המקראיות ממדבר יהודה‬

‫בין מסורות שאינן מתאימות‪ ,‬כגון בין ספר דברים מזה לספרי שמות ובמדבר מזה‪ .‬אין כתבי־‬
‫יד אלה כתתיים או שומרוניים‪ .‬העיבוד ההרמוניסטי‪ ,‬הפרשנות‪ ,‬הגרסאות השונות‪ ,‬קטנות‬
‫כגדולות‪ ,‬והסממנים הלשוניים השונים אינם כתתיים בשום צורה‪ 31.‬הם בבחינת מסורת כללית‬
‫רווחת שנדחתה על ידי הזרם המרכזי של היהדות‪ ,‬ושנשתמרה בתורה השומרונית מזה ובמגילות‬
‫מזה‪ .‬התמונה שעלינו לתאר לעצמנו אפוא באשר ליחסים שבין נוסח המסורה‪ ,‬המגילות והתורה‬
‫השומרונית היא כדלהלן‪ :‬היה נוסח עברי קדום‪ ,‬שצאצאיו הגיעו לידי מתרגמי השבעים והתגלגלו‬
‫בסופו של דבר בנוסח המסורה‪ .‬הנוסח הקדום עוַּבד בשלב מסוים בתולדותיו על ידי מאן דהוא‬
‫ששם אל לבו ליישר הדורים בתורה‪ :‬למלא פערים ולהתאים בין מסורות שלא תאמו זו לזו‪ ,‬בעיקר‬
‫על ידי העתקת קטעים ממקום אחד בתורה למקום אחר‪ .‬הנוסח המורחב‪ ,‬ההרמוניסטי‪ ,‬שימש‪,‬‬
‫בצד הנוסח הקצר‪ ,‬בארץ־ישראל‪ .‬הוא אומץ על ידי השומרונים‪ ,‬וכשהם פרשו מן הזרם המרכזי‬
‫של היהדות‪ ,‬נטלו עמם את התורה הזאת‪ .‬השומרונים שינו את הנוסח ההרמוניסטי שבידיהם‬
‫אך במעט‪ ,‬בכמה שינויים כתתיים הנוגעים להר גריזים‪ .‬השינוי המרכזי הוא הארגון של עשרת‬
‫הדיברות למסגרת של תשעה‪ ,‬כך שיישאר מקום לדיבר עשירי המקדש את הר גריזים‪ .‬הדיבר‬
‫העשירי איננו במגילות ההרמוניסטיות‪ ,‬לא ב־‪( 4Q22‬שמות)‪ ,‬כפי שאפשר להסיק משחזור היקף‬
‫החלקים החסרים במגילה‪ 32,‬ולא ב־‪( 4Q41‬דברים)‪ .‬אנשי קומראן שפרשו למדבר לקחו עמם‬

‫כתבי־יד שונים של התורה‪ ,‬כאלה מן הטיפוס הקנוני וכאלה מן הטיפוס ההרמוניסטי‪.‬‬
‫הנה במערה ‪ 4‬נמצאו שתי מגילות של ספר שמות‪ ,‬שתיהן בכתב העברי העתיק‪ ,‬המתעדות‬
‫שני נוסחים שונים זה מזה עד מאוד‪ :‬אורך הטקסט ב־‪( 4Q11‬בראשית–שמות)‪ ,‬כפי ששוחזר על‬
‫ידי החוקרים‪ ,‬תואם את נוסח המסורה‪ ,‬בעוד ‪ 4Q22‬תואמת את התורה השומרונית‪ .‬כך לדוגמה‬
‫שומרת ‪ 4Q11‬על הרצף כפי שהוא בנוסח המסורה לשמות כו‪ ,‬לה–לו‪ ,‬בעוד ב־‪ – 4Q22‬כמו‬
‫בתורה השומרונית – משולבות בתוך הפסוקים הללו ההוראות הנוגעות למזבח הקטורת (בנוסח‬

‫המסורה הן נמצאות בשמות ל‪ ,‬א–י)‪.‬‬
‫‪ 4Q22‬הוא הטקסט ההרמוניסטי הקומראני שנשתמר בצורה הטובה ביותר‪ :‬יש בו חלקים‬
‫ניכרים של ארבעים וארבעה טורים של ספר שמות‪ ,‬פרקים ו–לז‪ 33.‬יש במגילה זו דוגמאות רבות‬
‫לעבודת העיבוד הנאמנה שעשה המעבד במילוי פערים והתאמת מסורות בתורה‪ .‬כאמור המעבד‬

‫כמעט אינו כותב דבר מפרי רוחו אלא מכפיל טקסטים קיימים במקומות ה'ראויים' להם‪.‬‬
‫דוגמה בולטת למילוי פערים מצויה בפרשת מכות מצרים‪ .‬בנוסח המסורה מוצגות עשר‬
‫המכות בדגם קבוע בן שני שלבים‪( :‬א) האל מצווה את משה להודיע לפרעה את דבר המכה‬

‫‪ 31‬ז' בן־חיים‪' ,‬על ניסוחים שומרוניים־ראשוניים של התורה'‪ ,‬מחקרים בלשון‪ ,‬ה–ו [ספר י' ייבין] (תשנ"ב)‪,‬‬
‫עמ' ‪.23–13‬‬

‫‪ 32‬סקיהן אפיין תחילה את המגילה הזאת כמגילה שומרונית‪ ,‬ועמד על ההבדל העקרוני בינה ובין התורה‬
‫השומרונית‪ ,‬ראו‪P.W. Skehan, ‘Qumran and the Present State of Old Testament Text Studies: The :‬‬
‫‪ .Masoretic Text’, JBL, 78 (1959), pp. 21–25‬לדבריו מאחר שהמגילה כוללת את התוספת שאחרי כ‪,‬‬
‫טז (יט) (מדברים ה‪ ,‬כ–כד)‪ ,‬שבה מבקש העם ממשה לתווך בינם לבין האל‪ ,‬תוספת הנמצאת גם בתורה‬
‫השומרונית‪ ,‬יש להניח שכללה גם את ההרחבה השנייה המצויה בתורה השומרונית (מדברים יח‪ ,‬יז–כב)‬
‫באשר היא ממשיכה לטפל בעניין התיווך על ידי 'נביא כמוך'‪ .‬ואם כך לא נותר מקום לדיבר העשירי‪,‬‬

‫המופיע בתורה השומרונית מיד לפני ההרחבות האמורות‪.‬‬
‫‪ 33‬לתיאור מפורט של מגילה זו ראו‪J.E. Sanderson, An Exodus Scroll from Qumran: 4QpaleoExodm and :‬‬

‫‪123 the Samaritan Tradition (HSS, 30), Atlanta 1986‬‬