Page 134 - מגילות קומראן א
P. 134
טלשיר צפורה
.1התורה – מהדורה תואמת נוסח המסורה ומהדורה תואמת התורה השומרונית 122
תולדות המחקר של היחסים בין נוסח המסורה ,התורה השומרונית ומגילות קומראן אופייניות
למהפכה שחוללו המגילות בתפיסת תולדות נוסח המקרא .לפני גילוי המגילות נעו ההערכות
באשר ליחס בין התורה על פי נוסח המסורה ובין התורה השומרונית מן הקצה אל הקצה .בשנת
1616הביא דה־ ָלה־ַו ֶלה עותק של התורה השומרונית משכם .הנוסח הזה שובץ באחד הטורים
בפוליגלוטה (מהדורה רב־לשונית של התנ"ך) של פריז ( ,)1639ואחר כך בפוליגלוטה הלונדונית
( ,)1645והפך לנחלת החוקרים .אפשר לדמיין את ההתלהבות שעוררה המהדורה העברית
הבלתי נודעת הזאת של התורה .הצימאון לכתבי־יד קדומים של המקרא הקנה לתורה השומרונית
יתרון על כתבי־היד המאוחרים של נוסח המסורה שהיו ידועים עד אז ,ולו רק מפני שהיא כתובה
בכתב העברי הקדום .לאמתו של דבר לא היה זה כתב־יד עתיק כלל ועיקר ,אלא – כמו כתבי־
היד של נוסח המסורה – כתב־יד מימי הביניים ,אלא שבאותם ימים לא הייתה דרך לבדוק את
הדבר .התורה השומרונית התקבלה אפוא כנוסח העתיק של התורה והועדפה על 'הנוסח היהודי
המאוחר' .כך היו פני הדברים במשך כמאתיים שנה ,עד ראשית המאה התשע־עשרה .עם מחקרו
של וילהלם גזניוס התהפכה הקערה על פיה 29.גזניוס הראה שהטקסט ה'שומרוני' משני ,ובנוי על
טקסט כמו זה השמור בנוסח המסורה .הוא הוכיח את הדבר על פי כמה קני מידה :מילוי הכתיב,
הפרשנות וההרמוניזציות המאפיינים את הנוסח השומרוני .עם גזניוס נדם הוויכוח ,ודבריו
התקבלו בעולם המחקר .עם זאת עוד בימי גזניוס הביע אברהם גייגר דעה שונה באופן מהותי,
אף שלא התנגד כלל ועיקר למשניּות התורה השומרונית .לדעת גייגר הנוסח השומרוני לא נוצר
בקרב השומרונים ועל יסוד נוסח מוגמר כגון זה שבנוסח המסורה ,אלא הוא אחד מן הנוסחים
הקדומים שהיו להם מהלכים בקרב כלל הציבור ולאו דווקא בקרב השומרונים .הוא הגיע
למסקנה זו על סמך שיקולים פילולוגיים ,שהרי חלק גדול ממאות הגרסאות המבחינות בין נוסח
המסורה לתורה השומרונית מתועדות גם בתרגומים העתיקים ,במיוחד בתרגום השבעים ,ואף
מהדהדות בספרות חז"ל .משמע גרסאות אלה הן בבחינת מסורת כללית ולא מסורת שומרונית
ייחודית 30.והנה סברת גייגר מתאששת היטב מן המגילות.
בקומראן התגלתה קבוצת כתבי־יד של ספרי התורה שאפשר לכנותם על פי התכונה המרכזית
המאפיינת אותם 'הטקסטים ההרמוניסטיים מקומראן' .הקו הבולט ביותר המשותף לטקסטים
הללו ולתורה השומרונית הוא אותן הרחבות הרמוניסטיות הממלאות פערים בתורה ומגשרות
‘Recensional Differences between the Masoretic Text and the Septuagint of Proverbs’, H.W. Attridge,
J.J. Collins & T.H. Tobin (eds.), Of Scribes and Scrolls: Studies on the Hebrew Bible, Intertestamental
;Judaism,and Christian Origins Presented to John Strugnell, New York & London 1990, pp. 43–56
idem, ‘Some Reflections on the Hebrew Texts from which the Septuagint was Translated’, Journal of
Northwest Semitic Languages, 19 (1993), pp. 107–122
W. Gesenius, De Pentateuchi Samaritani origine, Halle 1815 29
3 0א' גייגר ,המקרא ותרגומיו ,תרגם י"ל ברוך ,ירושלים תש"ט ,עמ' ( 66–65התרגום על פי המהדורה השנייה,
משנת ;1928המהדורה הראשונה יצאה לאור בברסלאו .)1857ראו גם סיכום דבריו על התורה השומרונית
במבוא שלו לספרות המקרא (בתרגום חופשי)' :הטקסט השומרוני [ ]...מייצג גרסה קדומה שהייתה בימים
ההם נחלת הכלל ,באשר עקבותיה ניכרים לעתים גם בתרגום השבעים ובספרות התלמודית' (A. Geiger,
.)Nachgelassene Schriften, IV, Berlin 1876, p. 67הדברים הללו מזכירים את המסורת של חז"ל שצוטטה
לעיל ,ושלפיה התורה ניתנה לישראל בשתי צורות ,והם אימצו אחת ואת האחרת הניחו להדיוטות (בבלי,
סנהדרין כא ע"ב).
