Page 133 - מגילות קומראן א
P. 133
המגילות המקראיות ממדבר יהודה
במחקר באיזה כינוי לכנות את הטקסטים המובחנים זה מזה :טיפוסי טקסטים ,משפחות טקסטים,
ענפי טקסטים ,צורות טקסטים וגם סתם טקסטים שונים .ההבחנות הישנות בין טיפוס בבלי (נוסח
המסורה) ,טיפוס ארץ־ישראלי (שומרוני) וטיפוס מצרי (תרגום השבעים) התערערו נוכח הממצא
של המגילות .המגילות הראו בראש ובראשונה שהטקסטים השונים היו קיימים בישראל זה בצד
זה ,ושאין צריך לחפש להם סביבות תרבותיות־גאוגרפיות שונות .הלוא קשה לדבר על נוסח
המסורה כטיפוס בבלי ועל תרגום השבעים כטיפוס מצרי כאשר יש כמותם בין מגילות מדבר
יהודה .המגילות לימדונו עוד שמדובר בתמונה מורכבת יותר מאשר שלושה טיפוסי טקסטים,
כפי שהם מיוצגים על ידי עדי הנוסח המוכרים ,מפני שיש מגילות שאינן מצטרפות לנוסחים
הקיימים ,אלא הולכות בדרכן שלהן ומציעות גרסאות שאינן מצויות בעדי הנוסח הידועים 26.זאת
ועוד ,יש פגם עקרוני בתיאור מגילות מסוימות כמייצגות את טיפוס הטקסט של תרגום השבעים,
ולו רק מפני שככל שהדבר נוגע לתרגום השבעים משתנה הגדרת ה ִקרבה לנוסח המסורה מספר
לספר .נוסף על כך ,גם כאשר ההגדרה מוגבלת לספר מסוים ,כגון מגילה ( 4Q51שמואל) ,הקרובה
לטקסט העברי שעמד ביסוד תרגום השבעים לספר שמואל ,עדיין נבדלת עדות המגילות מעדותו
של התרגום היווני במידה כזאת שאין זה נכון לראות בהם טקסטים אחים 27.ולבסוף ,השוואת
המגילות לנוסחים הקיימים נעשתה בעיקר בספרים שנוסחיהם מובחנים היטב מנוסח המסורה,
כמו התורה ,שמואל וירמיה ,אבל ההבחנה הברורה הזאת אינה במישור של תולדות הנוסח במובן
המקובל של המונח ,אלא בתחום של עריכה ועיבוד .תרגום השבעים לתורה והתורה השומרונית
מסכימים במאות רבות של גרסאות נגד נוסח המסורה ,ומבחינה זו הם שייכים לאותו טיפוס
טקסט .אבל תרגום השבעים לתורה והתורה השומרונית נבדלים זה מזה הבדל עמוק בשכבת
עריכה שאופיינית לתורה השומרונית ,ושאינה מיוצגת בתרגום השבעים .יוצא שהם היו שייכים
לאותו טיפוס טקסט עד שנפרדו וכל אחד התפתח בדרכו .עולה אפוא ששני טקסטים עשויים
ללכת יד ביד מבחינת תולדות הנוסח ,והפער בין טיפוסי הטקסט יכול להיווצר רק בשלב מאוחר
יותר ,במישור של תולדות העריכה ,תחום השייך כבר לביקורת הגבוהה.
ה .ביקורת ספרותית – ספרי המקרא במהדורות שונות
תרומה חשובה ביותר יש למגילות מדבר יהודה דווקא בתחום הביקורת הגבוהה ,כלומר להבנת
תהליכי החיבור והעריכה שליוו את התהוות ספרי המקרא .בניגוד לתדמית של ספרות המקרא
כספרות קודש שמורה מכל משמר ,עולה ממגילות מדבר יהודה – כמו מתרגום השבעים ומן
התורה השומרונית ,המתעדים אף הם נוסחים עבריים מן המאות האחרונות לפסה"נ – שכמה
מספרי המקרא התהלכו בקרב ישראל במהדורות שונות .העדות לכך היא ברורה ומובהקת
ומבוססת היטב – ככל שמדובר בעדות המגילות – באשר לתורה ,לשמואל ולירמיה28.
26למגילות כאלה נחשבות( 11Q1 :ויקרא)( 2Q12 ,דברים)( 4Q36 ,דברים)( 5Q1 ,דברים)( 4Q47 ,יהושע),
( 4Q51שמואל)( 5Q2 ,מלכים).
27עוד מגילות הנחשבות קרובות לתרגום השבעים הן ( 4Q71, 4Q72aירמיה) ו־( 4Q1בראשית־שמות).
2 8אין ספק שהמעבדים לא הצטמצמו רק לספרים אלה .למשל ההבדלים בין ספר מלכים הקנוני ובין גרסתו
השמורה בתרגום היווני מלמדים על עיבוד מגמתי מרחיק לכת; ראו :צ' טלשיר' ,לדמותה של מהדורת
ספר מלכים המשתקפת בתרגום השבעים' ,תרביץ ,נט (תש"ן) ,עמ' .302–249סביר להניח שגם תרגום
השבעים לספר משלי משמר מהדורה שונה מזו הקנונית ,לפחות במה שנוגע לשינויי הסדר; ראו121 E. Tov, :
