Page 128 - מגילות קומראן א
P. 128
טלשיר צפורה
בדיגרפים ,כלומר שתי אותיות המסמנות תנועה אחת) :ראוש ,רואש ,רוש; זואת ,זאות ,זות; 116
צירי מסומן ביו"ד :אבילים ,מית; הכתיב המיוחד של תנועת iבסוף מילה :כיא ,מיא ,נקיא ,פיא
(על דרך 'להביא' ,שהאל"ף בו שורשית); תנועת aבסוף מילה יכולה להיכתב בה"א :שמרתה,
מלככה ,או באל"ף :עליהא ,בניהא ,ולעתים נדירות כך גם בתוך מילה :יאתום ,יאֶּכה; צורות
'הפסק' המשמשות בהקשר( :ו)יקטולו( ,ו)תקטולו; צורות מוארכות של עתיד מהופך( :ו)
אקטולה ,ועוד כהנה וכהנה .ולבסוף הכינויים הנחשבים סימן ההיכר של המערכת הזאת :כינויי
קניין חבורים ארוכים לנוכחים ולנסתרים :במה (בם +ה"א) ,בהמה ,מלכמה ,וכמובן הכינויים
הפרודים המוארכים :הואה ,היאה; אתמה ,אתנה.
עמנואל טוב הציע להבחין באמצעות שיטות הכתיב והלשון בין שתי קבוצות של מגילות:
אלו שנכתבו בקומראן – 'המגילות הקומראניות' – כתובות בכתיב ,בלשון ועל פי מנהגי סופרים
מסוימים ומיוחדים ,בעוד המגילות שהובאו לקומראן כתובות בצורה המקובלת 17.הנימוק
העיקרי שלו הוא שהמגילות הכתתיות נכתבו בשיטה הקומראנית ,ולפיכך סביר שהמגילות
המקראיות שנכתבו בשיטה זו – כמו מגילת ישעיה הראשונה – אף הן מידי אנשי הכת .יש
לומר שהשיתוף יכול לנבוע מדבר אחר לגמרי ,כגון שזאת הייתה מערכת כתיב ולשון מקובלת
באותם ימים ,ולא רק בקומראן ,שהרי אין בה שום דבר 'קומראני' טיפוסי .המגילות הקומראניות
מעידות על רבגוניות הלשון ,כמו על רבגוניות הנוסח ועל רבגוניות בשיטות המסירה ,אבל אין
גוון מסוים – לא בלשון ,לא בנוסח ולא במנהגי סופרים – שהוא קומראני בהגדרה .מעניין
יותר שהמגילות הכתובות בשיטה המקובלת הן מן הקדומות ביותר :כך ( 4Q52שמואל) ו־4Q13
(שמות) ,המיוחסות למחצית השנייה של המאה השלישית לפסה"נ ,ו־( 4Q70ירמיה) – מסביבות
220לפסה"נ .ואילו רוב המגילות בשיטת הכתיב והלשון הייחודית הן מ־ 50לפסה"נ עד 68
לסה"נ ,ורק כמה מהן יוחסו לשנים 50–150לפסה"נ( 4Q53 :שמואל) היא מן השנים ,75–100
מגילת ישעיה הראשונה – מן השנים ,100–125ו־( 4Q109קהלת) ו־( 4Q83תהלים) משנת 150
לפסה"נ .עם שתי המגילות האחרונות ממד הזמן מתעמעם במידה מסוימת ,שכן הן קרובות בזמן
למגילות הכתובות בשיטה המקובלת ,ודומה שהמצב מעיד הן על בו־זמניות הן על התפתחות,
ואינו קנה מידה ברור להבחנה בין סוגי המגילות.
.4שיבושי סופרים – ייתורים ,השמטות ושאר טעויות
במגילות רואים בעין את עבודת המעתיקים ,עבודה המזמנת להם מכשולים לרוב והזדמנויות
אין־ספור לטעות .שיבושי מעתיקים יכולים לקרות בידי כל מעתיק בכל שלב של תהליך המסירה.
יש טעויות ידועות ומוגדרות היטב החוזרות אצל מעתיקים רבים ויש גם טעויות מקריות שאין
לנו הסברים מדויקים כיצד קרו .להלן דוגמאות לשני סוגים רגילים של טעויות סופרים ממגילת
ישעיה הראשונה ממערה :1
א .מחיקת ייתור באמצעות נקודות
בישעיה לו ,ד ,כתוב בנוסח המסורהַ' :וּיֹא ֶמר ֲא ֵלי ֶהם ַרב־ָׁשֵקה ִא ְמרו ָנא ֶאל ִחְז ִקָּיהו' .במגילה
כתוב' :ויאומר אליהמה רב שקה אמורו נא אל חזקיה מלכ יהודה' .המילים 'מלכ יהודה' מסומנות
בנקודות לציון ייתורן (המילים שאינן בנוסח המסורה).
1 7ע' טוב' ,אסכולת הסופרים של קומראן' ,מ' בר־אשר ואחרים (עורכים) ,ספר זיכרון למשה גושן־גוטשטיין
(עיוני מקרא ופרשנות ,ג) ,רמת־גן תשנ"ג ,עמ' .154–135
