Page 128 - מגילות קומראן א
P. 128

‫טלשיר צפורה‬

‫בדיגרפים‪ ,‬כלומר שתי אותיות המסמנות תנועה אחת)‪ :‬ראוש‪ ,‬רואש‪ ,‬רוש; זואת‪ ,‬זאות‪ ,‬זות;‬                          ‫‪116‬‬
‫צירי מסומן ביו"ד‪ :‬אבילים‪ ,‬מית; הכתיב המיוחד של תנועת ‪ i‬בסוף מילה‪ :‬כיא‪ ,‬מיא‪ ,‬נקיא‪ ,‬פיא‬
‫(על דרך 'להביא'‪ ,‬שהאל"ף בו שורשית); תנועת ‪ a‬בסוף מילה יכולה להיכתב בה"א‪ :‬שמרתה‪,‬‬
‫מלככה‪ ,‬או באל"ף‪ :‬עליהא‪ ,‬בניהא‪ ,‬ולעתים נדירות כך גם בתוך מילה‪ :‬יאתום‪ ,‬יאֶּכה; צורות‬
‫'הפסק' המשמשות בהקשר‪( :‬ו)יקטולו‪( ,‬ו)תקטולו; צורות מוארכות של עתיד מהופך‪( :‬ו)‬
‫אקטולה‪ ,‬ועוד כהנה וכהנה‪ .‬ולבסוף הכינויים הנחשבים סימן ההיכר של המערכת הזאת‪ :‬כינויי‬
‫קניין חבורים ארוכים לנוכחים ולנסתרים‪ :‬במה (בם ‪ +‬ה"א)‪ ,‬בהמה‪ ,‬מלכמה‪ ,‬וכמובן הכינויים‬

                                           ‫הפרודים המוארכים‪ :‬הואה‪ ,‬היאה; אתמה‪ ,‬אתנה‪.‬‬
‫עמנואל טוב הציע להבחין באמצעות שיטות הכתיב והלשון בין שתי קבוצות של מגילות‪:‬‬
‫אלו שנכתבו בקומראן – 'המגילות הקומראניות' – כתובות בכתיב‪ ,‬בלשון ועל פי מנהגי סופרים‬
‫מסוימים ומיוחדים‪ ,‬בעוד המגילות שהובאו לקומראן כתובות בצורה המקובלת‪ 17.‬הנימוק‬
‫העיקרי שלו הוא שהמגילות הכתתיות נכתבו בשיטה הקומראנית‪ ,‬ולפיכך סביר שהמגילות‬
‫המקראיות שנכתבו בשיטה זו – כמו מגילת ישעיה הראשונה – אף הן מידי אנשי הכת‪ .‬יש‬
‫לומר שהשיתוף יכול לנבוע מדבר אחר לגמרי‪ ,‬כגון שזאת הייתה מערכת כתיב ולשון מקובלת‬
‫באותם ימים‪ ,‬ולא רק בקומראן‪ ,‬שהרי אין בה שום דבר 'קומראני' טיפוסי‪ .‬המגילות הקומראניות‬
‫מעידות על רבגוניות הלשון‪ ,‬כמו על רבגוניות הנוסח ועל רבגוניות בשיטות המסירה‪ ,‬אבל אין‬
‫גוון מסוים – לא בלשון‪ ,‬לא בנוסח ולא במנהגי סופרים – שהוא קומראני בהגדרה‪ .‬מעניין‬
‫יותר שהמגילות הכתובות בשיטה המקובלת הן מן הקדומות ביותר‪ :‬כך ‪( 4Q52‬שמואל) ו־‪4Q13‬‬
‫(שמות)‪ ,‬המיוחסות למחצית השנייה של המאה השלישית לפסה"נ‪ ,‬ו־‪( 4Q70‬ירמיה) – מסביבות‬
‫‪ 220‬לפסה"נ‪ .‬ואילו רוב המגילות בשיטת הכתיב והלשון הייחודית הן מ־‪ 50‬לפסה"נ עד ‪68‬‬
‫לסה"נ‪ ,‬ורק כמה מהן יוחסו לשנים ‪ 50–150‬לפסה"נ‪( 4Q53 :‬שמואל) היא מן השנים ‪,75–100‬‬
‫מגילת ישעיה הראשונה – מן השנים ‪ ,100–125‬ו־‪( 4Q109‬קהלת) ו־‪( 4Q83‬תהלים) משנת ‪150‬‬
‫לפסה"נ‪ .‬עם שתי המגילות האחרונות ממד הזמן מתעמעם במידה מסוימת‪ ,‬שכן הן קרובות בזמן‬
‫למגילות הכתובות בשיטה המקובלת‪ ,‬ודומה שהמצב מעיד הן על בו־זמניות הן על התפתחות‪,‬‬

                                           ‫ואינו קנה מידה ברור להבחנה בין סוגי המגילות‪.‬‬

                                        ‫‪ .4‬שיבושי סופרים – ייתורים‪ ,‬השמטות ושאר טעויות‬
‫במגילות רואים בעין את עבודת המעתיקים‪ ,‬עבודה המזמנת להם מכשולים לרוב והזדמנויות‬
‫אין־ספור לטעות‪ .‬שיבושי מעתיקים יכולים לקרות בידי כל מעתיק בכל שלב של תהליך המסירה‪.‬‬
‫יש טעויות ידועות ומוגדרות היטב החוזרות אצל מעתיקים רבים ויש גם טעויות מקריות שאין‬
‫לנו הסברים מדויקים כיצד קרו‪ .‬להלן דוגמאות לשני סוגים רגילים של טעויות סופרים ממגילת‬

                                                               ‫ישעיה הראשונה ממערה ‪:1‬‬

                                                             ‫א‪ .‬מחיקת ייתור באמצעות נקודות‬
‫בישעיה לו‪ ,‬ד‪ ,‬כתוב בנוסח המסורה‪ַ' :‬וּיֹא ֶמר ֲא ֵלי ֶהם ַרב־ָׁשֵקה ִא ְמרו ָנא ֶאל ִחְז ִקָּיהו'‪ .‬במגילה‬
‫כתוב‪' :‬ויאומר אליהמה רב שקה אמורו נא אל חזקיה מלכ יהודה'‪ .‬המילים 'מלכ יהודה' מסומנות‬

                                      ‫בנקודות לציון ייתורן (המילים שאינן בנוסח המסורה)‪.‬‬

‫‪ 1	 7‬ע' טוב‪' ,‬אסכולת הסופרים של קומראן'‪ ,‬מ' בר־אשר ואחרים (עורכים)‪ ,‬ספר זיכרון למשה גושן־גוטשטיין‬
                                            ‫(עיוני מקרא ופרשנות‪ ,‬ג)‪ ,‬רמת־גן תשנ"ג‪ ,‬עמ' ‪.154–135‬‬
   123   124   125   126   127   128   129   130   131   132   133