Page 124 - מגילות קומראן א
P. 124

‫טלשיר צפורה‬

‫לראשונה על ידי יגאל ידין‪ ,‬שעמד בראש החפירות במצדה‪ .‬מהדורה מרהיבה של הטקסטים‬                            ‫‪112‬‬
                                              ‫יצאה לאור בסדרה שריכזה את ממצאי מצדה‪:‬‬

‫•	 ‪S. Talmon, Masada: The Yigael Yadin Excavations 1963–1965, Final Reports, VI:‬‬

                                            ‫‪Hebrew Fragments from Masada, Jerusalem 1999‬‬

‫קטעים מן התורה‪ ,‬מישעיה ובמיוחד מתרי עשר נמצאו במערות ואדי מורבעאת ופורסמו בכרך‬
                                                                           ‫השני של ‪:DJD‬‬

‫•	 ‪P. Benoit, J.T. Milik & R. de Vaux, Les grottes de Murabba‛at (DJD, 2), Oxford 1961‬‬

                        ‫בנחל חבר ובנחל צאלים נמצאו קטעים מן התורה‪ ,‬מיהושע ומתהלים‪:‬‬

‫•	 ‪J.H. Charlesworth et al., Miscellaneous Texts from the Judaean Desert (DJD, 38),‬‬

                                                                                          ‫‪Oxford 2000‬‬

                 ‫ב‪ .‬תרומת מגילות מדבר יהודה לחקר המקרא‬

‫גילוי המגילות המקראיות טלטל את אשיות מחקר המקרא‪ .‬המגילות לא סיפקו חומר חדש רב‬
‫שלא היה ידוע קודם לכן‪ ,‬אבל הן עיצבו מחדש את תפיסת תהליכי החיבור‪ ,‬העריכה והמסירה‬
‫של ספרי המקרא‪ .‬די בפער הזמן שהמגילות מילאו כדי לפתוח פרספקטיבות חדשות במחקר‪.‬‬
‫סוף סוף נוסח המקרא העברי שהיה בידינו בטרם גילוי המגילות הוא נוסח המסורה‪ ,‬שהתגבש‬
‫ככל הנראה במאה התשיעית לסה"נ‪ ,‬ובכל אופן כתבי־היד הקדומים ביותר שלו שהגיעו לידינו‬
‫הם כתר חלּב (שכמעט כל התורה חסרה בו) משנת ‪ 925‬לסה"נ וכ"י לנינגרד‪ ,‬כתב־יד שלם של‬
‫המקרא כולו‪ ,‬משנת ‪ 1009‬לסה"נ‪ .‬בכתבי־היד הללו מלווה הטקסט בניקוד ובטעמים וכן בהערות‬
‫המסרנים בשולי כתבי־היד‪ .‬מגילות מדבר יהודה – המחזיקות את הטקסט בלבד ללא המערכות‬
‫הנלוות – קדומות מהם באלף שנים ויותר‪ .‬זמנן של רוב המגילות חופף את זמן היישוב בקומראן‪,‬‬
‫שהתקיים‪ ,‬על פי הממצא הארכאולוגי‪ ,‬מסביבות ‪ 125‬לפסה"נ ועד שנת ‪ 68‬לסה"נ‪ .‬אך יש מגילות‬
‫שתוארכו לזמן קדום יותר – מהן אף למחצית השנייה של המאה השלישית לפסה"נ – והן‪ ,‬יש‬

                             ‫להניח‪ ,‬הובאו לקומראן על ידי האנשים שהגיעו שמה ראשונים‪7.‬‬
‫בצד נוסח המסורה התבסס הידע שלנו על נוסח המקרא‪ ,‬לפני גילוי המגילות‪ ,‬על התורה‬
‫השומרונית ועל התרגומים העתיקים‪ .‬עדותה של התורה השומרונית‪ ,‬אף שגם כתבי־היד שלה‬
‫שהגיעו לידינו מאוחרים ביותר‪ ,‬חשובה מאוד‪ ,‬לא רק משום שהיא עד נוסח עברי‪ ,‬אלא מפני‬
‫שהיא מתעדת נוסח של התורה שהוא שונה מזה שהתגבש בנוסח המסורה‪ ,‬הן בגרסאות שונות‬
‫רבות מאוד‪ ,‬שחלקן משמרות את הנוסח המקורי‪ ,‬והן בשכבת עריכה המאוחרת מן הנוסח‬
‫המסורתי (ראו להלן)‪ .‬רוב התרגומים העתיקים – התרגומים הארמיים (גם הקדומים שבהם‬
‫כמו אונקלוס לתורה ויונתן לנביאים)‪ ,‬התרגום הסורי (הפשיטתא) והתרגום הלטיני (הוולגטה)‬
‫– תרומתם לחקר הנוסח מזערית‪ ,‬בראש ובראשונה מפני שהתחברו במאות הראשונות לסה"נ‪,‬‬
‫כאשר הנוסח העברי כבר היה בשלבי גיבושו האחרונים‪ ,‬ולפיכך יש בהם רק שכבה דקה‬

‫	‪ 7‬כך ‪( 4Q17‬שמות–ויקרא)‪( 4Q52 ,‬שמואל)‪( 4Q70 ,‬ירמיה)‪( 4Q76 ,‬תרי עשר)‪( 4Q109 ,‬קהלת)‪ .‬ראו‪:‬‬

                      ‫‪F.M. Cross, ‘The Oldest Manuscripts from Qumran’, JBL, 74 (1955), pp. 147–172‬‬
   119   120   121   122   123   124   125   126   127   128   129