Page 124 - מגילות קומראן א
P. 124
טלשיר צפורה
לראשונה על ידי יגאל ידין ,שעמד בראש החפירות במצדה .מהדורה מרהיבה של הטקסטים 112
יצאה לאור בסדרה שריכזה את ממצאי מצדה:
• S. Talmon, Masada: The Yigael Yadin Excavations 1963–1965, Final Reports, VI:
Hebrew Fragments from Masada, Jerusalem 1999
קטעים מן התורה ,מישעיה ובמיוחד מתרי עשר נמצאו במערות ואדי מורבעאת ופורסמו בכרך
השני של :DJD
• P. Benoit, J.T. Milik & R. de Vaux, Les grottes de Murabba‛at (DJD, 2), Oxford 1961
בנחל חבר ובנחל צאלים נמצאו קטעים מן התורה ,מיהושע ומתהלים:
• J.H. Charlesworth et al., Miscellaneous Texts from the Judaean Desert (DJD, 38),
Oxford 2000
ב .תרומת מגילות מדבר יהודה לחקר המקרא
גילוי המגילות המקראיות טלטל את אשיות מחקר המקרא .המגילות לא סיפקו חומר חדש רב
שלא היה ידוע קודם לכן ,אבל הן עיצבו מחדש את תפיסת תהליכי החיבור ,העריכה והמסירה
של ספרי המקרא .די בפער הזמן שהמגילות מילאו כדי לפתוח פרספקטיבות חדשות במחקר.
סוף סוף נוסח המקרא העברי שהיה בידינו בטרם גילוי המגילות הוא נוסח המסורה ,שהתגבש
ככל הנראה במאה התשיעית לסה"נ ,ובכל אופן כתבי־היד הקדומים ביותר שלו שהגיעו לידינו
הם כתר חלּב (שכמעט כל התורה חסרה בו) משנת 925לסה"נ וכ"י לנינגרד ,כתב־יד שלם של
המקרא כולו ,משנת 1009לסה"נ .בכתבי־היד הללו מלווה הטקסט בניקוד ובטעמים וכן בהערות
המסרנים בשולי כתבי־היד .מגילות מדבר יהודה – המחזיקות את הטקסט בלבד ללא המערכות
הנלוות – קדומות מהם באלף שנים ויותר .זמנן של רוב המגילות חופף את זמן היישוב בקומראן,
שהתקיים ,על פי הממצא הארכאולוגי ,מסביבות 125לפסה"נ ועד שנת 68לסה"נ .אך יש מגילות
שתוארכו לזמן קדום יותר – מהן אף למחצית השנייה של המאה השלישית לפסה"נ – והן ,יש
להניח ,הובאו לקומראן על ידי האנשים שהגיעו שמה ראשונים7.
בצד נוסח המסורה התבסס הידע שלנו על נוסח המקרא ,לפני גילוי המגילות ,על התורה
השומרונית ועל התרגומים העתיקים .עדותה של התורה השומרונית ,אף שגם כתבי־היד שלה
שהגיעו לידינו מאוחרים ביותר ,חשובה מאוד ,לא רק משום שהיא עד נוסח עברי ,אלא מפני
שהיא מתעדת נוסח של התורה שהוא שונה מזה שהתגבש בנוסח המסורה ,הן בגרסאות שונות
רבות מאוד ,שחלקן משמרות את הנוסח המקורי ,והן בשכבת עריכה המאוחרת מן הנוסח
המסורתי (ראו להלן) .רוב התרגומים העתיקים – התרגומים הארמיים (גם הקדומים שבהם
כמו אונקלוס לתורה ויונתן לנביאים) ,התרגום הסורי (הפשיטתא) והתרגום הלטיני (הוולגטה)
– תרומתם לחקר הנוסח מזערית ,בראש ובראשונה מפני שהתחברו במאות הראשונות לסה"נ,
כאשר הנוסח העברי כבר היה בשלבי גיבושו האחרונים ,ולפיכך יש בהם רק שכבה דקה
7כך ( 4Q17שמות–ויקרא)( 4Q52 ,שמואל)( 4Q70 ,ירמיה)( 4Q76 ,תרי עשר)( 4Q109 ,קהלת) .ראו:
F.M. Cross, ‘The Oldest Manuscripts from Qumran’, JBL, 74 (1955), pp. 147–172
