Page 131 - מגילות קומראן א
P. 131

‫המגילות המקראיות ממדבר יהודה‬

‫ׁשַֹעל‪ ,‬זרת‪ ,‬שליש‪ ,‬פלס ומאזניים; ושורת איתני טבע‪ :‬מים‪ ,‬שמים‪ ,‬עפר הארץ‪ ,‬הרים וגבעות‪.‬‬
‫והנה עולה על הדעת ֶׁשמים מדידים בכלי מדידה‪ ,‬ואין הם שווי ערך לאיתני הטבע‪ ,‬המתאפיינים‬

‫באין־סופיות‪ .‬ואכן במגילת ישעיה הראשונה כתוב במקום 'מים' – 'מי ים'‪ ,‬ובאו דברים על‬

‫מקומם‪ :‬למול השמים עומדים מי הים‪ ,‬ולא מים בעלמא‪ .‬אפשר להניח שחל שיבוש פשוט בנוסח‬
‫המסורה‪ :‬נשמטה יו"ד אחת מן השתיים ושתי המילים התחברו לאחת‪ 21.‬ועם זאת אי אפשר‬
‫להוציא מכלל אפשרות שהגרסה המקורית היא 'מים'‪ 22,‬ובמיוחד אם הנביא מרמז אל הבריאה‬

‫ואל המים הקדמונים אשר על פני תבל‪ .‬אם כך חל שיבוש בכיוון ההפוך‪ ,‬כלומר היו"ד הוכפלה‬

‫בטעות ('מיים') ונוצרה תבנית של שתי מילים ('מי ים')‪ ,‬או לחלופין‪ ,‬המעתיק של המגילה או‬

‫מישהו שקדם לו כבר נטרד בשאלת המים ושינה במתכוון כדי להבהיר לקורא שלא במים סתם‬
                                                                   ‫עסקינן אלא במי הים‪23.‬‬

‫‪ .2‬בדברים לב‪ ,‬ח כתוב‪ְּ' :‬ב ַהְנ ֵחל ֶע ְליֹון ּגֹוִים ְּב ַה ְפִרידֹו ְּבֵני ָאָדם ַיֵּצב ְּג ֻבֹלת ַעִּמים ְל ִמ ְסַּפר ְּבֵני‬
‫ִיְׂשָר ֵאל'‪ .‬רוב התרגומים משקפים טקסט כמו זה השמור בנוסח המסורה‪ ,‬אבל בתרגום השבעים‬
‫במקום 'בני ישראל' כתוב‪ ,ἀγγέλων θεου˜ :‬שמשמעו המילולי‪' :‬מלאכי אל'‪ ,‬והוא משקף ככל‬

‫הנראה את הצירוף 'בני אל' או 'בני אלהים'‪ .‬ב־‪ ,4Q37‬טור יב‪ ,‬שמור קטע קטנטן שדי בו כדי‬

                                                           ‫לאשש את גרסת התרגום היווני‪:‬‬

                                      ‫בינ [‬  ‫‪	12‬‬
                                  ‫בהנחי[ל‬    ‫‪	13‬‬
                              ‫בני אלוהים[‬    ‫‪	14‬‬

‫השרידים בשורות ‪ 13–12‬מבטיחים שאכן מדובר בדברים לב‪ ,‬ושורה ‪ 14‬גורסת ללא ספק 'בני‬
‫אלוהים'‪ ,‬בדומה לשבעים‪ .‬הגרסה המקורית נשמרה במגילה ובתרגום השבעים‪ .‬על פי גרסה‬
‫זו הנחיל עליון את העמים לבני האלים השונים‪ֵ ,‬אל ֵאל והעם שתחת חסותו‪ .‬המשמעות הזאת‬
‫הייתה קשה לאחד המסרנים – יש להניח שכבר בשלב מוקדם של תהליך המסירה – והוא המיר‬

                                                             ‫את 'בני אלהים' ב'בני ישראל'‪.‬‬
‫‪ .3‬אחרי ה'מכתב לחזקיהו מלך יהודה בחֹלתו ויחי מחליו' (ישעיה לח‪ ,‬ט–כ)‪ ,‬כתוב‪ַ' :‬וּיֹא ֶמר‬
‫ְיַׁש ְעָיהּו ִיְׂשאו ְּד ֶב ֶלת ְּת ֵאִנים ְוִי ְמְרחּו ַעל ַהְּׁש ִחין ְוֶי ִחי‪ַ .‬וּיֹא ֶמר ִחְז ִקָּיהּו ָמה אֹות ִּכי ֶאֱע ֶלה ֵּבית ה'' (שם‪,‬‬
‫כא–כב)‪ .‬כפי שנראים פני הדברים במגילה‪ ,‬הסתיים אותו מכתב כמו בנוסח המסורה (במקביל‬
‫לפסוק כ)‪ ,‬ושאר השורה הייתה ריקה‪ ,‬כמקובל בסוף עניין‪ .‬מקבילה לפסוקים כא–כב לא הייתה‬
‫שם‪ .‬והנה נמצא מי שהשלים את החסר בהמשך השורה הקצרה‪ ,‬ומקוצר מקום המשיך בשוליים‪:‬‬
‫'ויאומר ישעיהו‪ 24‬דבלת תאנים וימרחו על השחין ויחי‪ ,‬ויאמר חזקיה מה אות כי אעלה בית‬
‫יהוה'‪ .‬אפשר לומר שכמו בדוגמה הקודמת טעה כאן הסופר וקפץ מ'בית יהוה' שבסוף פסוק כ‬

                 ‫‪ 2	 1‬ראו‪I.L. Seeligmann, ‘Review of E.L. Sukenik, Scrolls Found in an Ancient Storage Place’, :‬‬

                                                                                                  ‫‪Bibliotheca Orientalis, 6 (1949), p. 7a‬‬

                 ‫‪ 	22‬השוו היחס בין שמואל ב כב‪ ,‬טז‪ַ' :‬וֵּיראו א ִפקי ים ִיָּגלו מֹסדות תבל'‪ ,‬לבין תהלים יח‪ ,‬טז‪ַ' :‬וֵּיראו אפיקי מים‬
                                                                                                 ‫ַוִּיָּגלו מוסדות תבל'‪.‬‬

                 ‫‪ 2	 3‬כדרך שתרגום יונתן‪ ,‬המציע פרפרזה מרחיקת לכת של הכתוב כולו‪ ,‬חש בבעיה וכתב במקום 'מים' – 'כל‬
                                                              ‫מי עלמא'‪ .‬שאר התרגומים גורסים 'מים' כנוסח המסורה‪.‬‬

                 ‫‪ 2	 4‬כמו בדוגמה שהובאה לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,19‬מתגלה כאן תקלה בתיקון הטעות‪ :‬חסרה כאן המילה 'ישאו'‪,‬‬

‫שנעלמה מעין המעתיק‪ ,‬ככל הנראה בגלל דמיונה לשם 'ישעיה' (הפלוגרפיה)‪119 .‬‬
   126   127   128   129   130   131   132   133   134   135   136