Page 139 - מגילות קומראן א
P. 139
המגילות המקראיות ממדבר יהודה
מילה או שורת מילים או קטע שלם ,כגון שעין המעתיק דילגה מווי"ו לווי"ו או מפסקה לפסקה
וכך נשמט קטע הביניים ,באשר לא מצאו הסבר ענייני להשמטות .נראה לי שההסברים הללו
הם פעמים רבות מאולצים .כנגד זה מי שתופס את הגרסאות המשמעותיות במגילה כפרי עיבוד
מאוחר ,כמו אלכסנדר רופא ,יש לו תשובות טובות מאוד על השאלה מה הנחה את המעבד
כאשר התערב בנוסח שלפניו (ראו להלן) .המבקשים לאשש את נוסח המגילה בכל מחיר נאלצו
להתמודד גם עם העובדה שאף שהמגילה נמצאה קרובה יותר לתרגום השבעים מאשר לנוסח
המסורה ,עדיין בגרסאות רבות ומשמעותיות אין תרגום השבעים תומך במגילה אלא דווקא
בנוסח המסורה .אולריך הדגיש את ה ִקרבה בין המגילה לתרגום השבעים ,תוך היסמכות על
הענף הלוקיאני שלו ועל הטקסט המשוער ששימש את יוסף בן מתתיהו .במקומות שתרגום
השבעים אינו תואם את המגילה ,חזר אולריך וטען שתרגום השבעים המקורי תאם את המגילה,
ואילו נוסח תרגום השבעים שבידינו הוא פרי עיבוד שמטרתו הייתה להתאימו לנוסח עברי שבן
דמותו נקבע בנוסח המסורה .לעומתו טען עמנואל טוב שהושם דגש רב מדי על הדומה והוזנח
השוני ,ושמן הראוי להיזהר מלראות במגילה ובתרגום השבעים נציגים של אותו טיפוס טקסט
עצמו 41.זאת ועוד ,קשה ההנחה שתרגום השבעים עובד במגמה להתאימו לנוסח דומה לנוסח
המסורה ,שכן נותרו בו גרסאות רבות הקרובות דווקא למגילה ולא לנוסח המסורה .עדיף לומר
שטקסט מן הטיפוס שהגיע למצרים ותורגם שם ,עבר עיבוד נוסף עד שנוצר הנוסח ששמור
היום במגילה.
יש להבחין בין שני תהליכים שונים בתמונת היחסים בין עדי הנוסח העיקריים של ספר
שמואל( :א) הטקסט של המגילה ,כמו הטקסט שהיה בידי המתרגם היווני ,לא עברו תחת הידיים
הרשלניות של המסרן או המסרנים של הנוסח הקנוני ,ומבחינה זו הם קדומים מנוסח המסורה.
(ב) הטקסט העברי שהיה בידי מתרגם השבעים ,וביתר שאת הטקסט של המגילה ,מתעדים נוסח
שעבר עיבוד מדרשי ,ומבחינה זו הם מייצגים שלב מאוחר יותר בתולדות הנוסח מאשר נוסח
המסורה .השניּות הזאת עולה יפה בדוגמה המפורסמת הבאה:
.1גרסת נוסח המסורה לשמואל א א ,כד היא' :ותעלהו ִעמה כאשר גמלתּו בפרים שֹלשה
ואי ָפה אחת קמח ונבל יין' .יוצא שהקדשת שמואל מלווה בקרבן של שלושה פרים .אלא שבפסוק
הבא כתוב' :וישחטו את הפר' ,משמע פר אחד היה שם ולא שלושה פרים .ואכן תרגום השבעים
לכתוב הזה משקף נוסח עברי אחר' :בפר מֻׁשלש' ,כלומר פר (אחד) בן שלוש שנים (על דרך
בראשית טו ,טֶ ' :עגלה מֻׁשלשת ועז מֻׁשלשת ואיל מֻׁשלש') .בנוסח המסורה חברה המ"ם של
'משלש' אל המילה הקודמת (בפר משלש – בפרמ שלש) ובסופו של דבר היה מי ש'תיקן' את
הגרסה המשובשת הזאת ל'פרים שלשה' .המגילה 4Q51מאששת את גרסת תרגום השבעים .היא
גורסת במקום 'בפרים שלשה'[' :בפר בן] בקר משלש' .אלא שבמגילה נוסף 'בן בקר' ,מינוח
כוהני רגיל בספרי ויקרא ובמדבר שמקומו לא יכירנו בסיפור הזה בספר שמואל .יוצא שגרסת
קומראן עדיפה מצד אחד ,בקריאה 'פר משלש' ,ומשנית מבחינה אחרת ,בהוספת 'בן בקר' .אילו
הייתה הוספת 'בן בקר' גרסה בודדת ניתן היה לומר שזו גרסה מקרית שבאה מידי מעתיק כלשהו
41ראו את ביקורתו על ספרו הנזכר של אולריךE. Tov, ‘The Textual Affiliation of 4QSama’, JSOT, 14 (1979), :
;p. 51וכןidem, ‘Determining the Relationship between the Qumran Scrolls and the LXX: Some :
Methodological Issues’, idem (ed.), The Hebrew and Greek Texts of Samuel (1980 Proceedings IOSCS-
127 Vienna), Jerusalem 1980, pp. 53–54
