Page 144 - מגילות קומראן א
P. 144

‫טלשיר צפורה‬

‫הטקסט הקומראני לימדנו אפוא שרווחו שתי עריכות של ירמיה‪ ,‬קצרה וארוכה‪ ,‬ושנוסח המסורה‬                        ‫‪132‬‬
‫הוא גלגול של זו הארוכה בעוד תרגום השבעים הוא גלגול של הקצרה‪ .‬ההנחה השלטת במחקר‬
‫היא שהנוסח המקורי הוא הנוסח הקצר‪ ,‬ושמעבד מאוחר הרחיב אותו לכדי מה שהוא בנוסח‬

                    ‫המסורה‪ 55,‬אף שיש להיזהר מהחלטה גורפת בכיוון אחד בכל עניין ועניין‪.‬‬
‫המגילות צופנות מידע על ספרים נוספים‪ ,‬אך קשה להסיק ממנו מסקנות כלליות חד־משמעיות‬
‫בגלל היקפן הקטן‪ ,‬כמו במקרה של ‪( 4Q49‬שופטים)‪ ,‬החסר מקבילה לקטע המאוחר במובהק‬
‫בשופטים ו‪ ,‬ז–י‪ ,‬או ‪( 4Q47‬יהושע)‪ ,‬המביא את תיאור הקמת המזבח לפני יהושע ה‪ ,‬בעוד בנוסח‬
‫המסורה הוא מופיע בפרק ח‪ ,‬ל–לה‪ .‬יש חשיבות גם למגילות המתעדות את נוסח המסורה‪ ,‬כמו‬
‫‪( 4Q117‬עזרא)‪ ,‬המייצגת בנאמנות מהדורה כמו זו אשר בספר הקנוני‪ ,‬ולא כרעותה השונה ממנה‬

                                                               ‫עד מאוד בעזרא החיצוני‪56.‬‬
‫עולה שיש למגילות תרומה גדולה גם לביקורת הגבוהה‪ ,‬והן מאירות את עינינו בתהליכי‬

                                                      ‫העיבוד והעריכה של ספרי המקרא‪57.‬‬
‫אסיים חלק זה בדבריו של גייגר‪ ,‬דברים בעלי טעם מיוחד דווקא משום שהם ישנים כל כך‬

                                                ‫ומקדימים את זמנם ואת זמן גילוי המגילות‪:‬‬

‫שקידתם המופלאה של הדורות המאוחרים לשמור על טהרתו של נוסח המקרא אינה‬
‫צריכה להטעות להוציא משפט כזה על הדורות הקדומים‪ .‬בזמן קדום היו נוהגים בנוסח‬
‫המקרא מתוך חירות מרובה ביותר‪ ,‬ועתים אפילו מתוך שרירות־לב‪ ,‬והזהירות הקפדנית‬
‫המאוחרת באה כתגובה מועילה נגד מ ַשֵני הנוסח על דעת עצמם‪ ,‬שמלאכתם הלכה‬
‫ונמשכה ימים רבים [‪ ]...‬על טיב ההעתקות של אותו הזמן מעידים השבעים והשומרוני‬
‫עדות מספקת‪ .‬שכן הנוסח‪ ,‬שהשבעים השתמשו בו [‪ ]...‬אינו מצרי או אלכסנדרוני‪ ,‬ונוסח‬
‫התורה השומרוני – מלבד דברים מועטים לפי הערך‪ ,‬הנוגעים למקומות הקדושים של‬
‫השומרונים – איננו שומרוני‪ .‬כל זמן שהחזיקו עדיין בדמיון השווא‪ ,‬שנוסח שונה זה‬
‫הוא האמיתי‪ ,‬שבידי היהודים המצריים נמצא נוסח מקרא קדמוני שאולי לקחוהו עמם‬
‫בגלות הראשונה‪ ,‬ושהשומרונים קיבלו את חמשת חומשי התורה שלהם מאת עשרת‬
‫השבטים והם שמרו עליהם‪ ,‬תחת אשר בני יהודה שבארץ ישראל שינו את גוף התורה‬
‫שלהם‪ ,‬עדיין היה בדברים האלה מן ההגיון‪ .‬אבל עכשיו הכל מודים שהנוסחות הללו‬
‫השונים משלנו בדרך כלל גרועים ומרושלים הם משלנו‪ .‬והדבר מתברר יותר ויותר‬
‫שיהודי מצרים והשומרונים [‪ ]...‬היו קשורים קשר אמיץ מאוד אל יהודי ארץ ישראל‬
‫ותלויים בהם מבחינה דתית [‪ ]...‬ועוד יותר [‪ ]...‬מוכיח זאת ההתאם המהותי שבין הנוסח‬
‫המצרי כביכול ובין הנוסח השומרוני כביכול‪ .‬המגמה הקודמת‪ ,‬שהעמידה את הנוסח‬
‫שלנו [‪ ]...‬למטה משל השבעים והשומרוני‪ ,‬הסבירה את ההתאם הזה על ידי ההנחה‬
‫שהנוסח השונה משלנו הוא הקדום‪ ,‬ולכן עליו להיות שווה בכללו אצל שני העדים‬

‫‪ 5	 5‬ע' טוב‪' ,‬תרומתה של ביקורת הנוסח לביקורת הספרותית של ספר ירמיהו'‪ ,‬בית מקרא‪ ,‬נ (תשל"ב)‪ ,‬עמ'‬
                                                                                        ‫‪.287–279‬‬

                      ‫‪ 	56‬ראו‪ :‬צ' טלשיר‪' ,‬קטעי ספר עזרא מקומראן'‪ ,‬מגילות‪ ,‬א (תשס"ג)‪ ,‬עמ' ‪.218–213‬‬
‫‪ 5	 7‬קובץ מאמרים ראוי לציון בשאלות הללו ראו‪J.H. Tigay (ed.), Empirical Models for Biblical Criticism, :‬‬
‫‪ .Philadelphia 1985‬לפן זה של חקר המגילות הקדיש רופא כמה מאמרים‪ ,‬ראו‪ :‬א' רופא‪' ,‬תהליכים ביצירת‬
‫ספרי המקרא לאור מגילות קומראן'‪ ,‬ג' ברין וב' ניצן (עורכים)‪ ,‬יובל לחקר מגילות ים המלח‪ ,‬ירושלים‬

                                                                           ‫תשס"א‪ ,‬עמ' ‪.139–127‬‬
   139   140   141   142   143   144   145   146   147   148   149