Page 217 - מגילות קומראן א

‫ההיסטוריה של עדת קומראן וההיבט ההיסטורי של ספרות הפשרים‬

‫רמז לאירועי שנת ‪ 88‬לפסה"נ ולמאבקו של אלכסנדר ינאי בפרושים‪ .‬בחיבור זה נשתמרו קטעים‬
‫מפשר להושע ה‪ ,‬יג–יד‪' :‬וירא אפרים את חליו ויהודה את מזֹרו וילך אפרים אל אשור וישלח‬
‫אל מלך ָיֵרב והוא לא יוכל לרּפֹא לכם ולא יגהה מכם מזור‪ .‬כי אנכי כשחל לאפרים וככפיר‬
‫לבית יהודה אני אני אטרֹף ואלך אשא ואין מציל'‪ .‬בחלקים שנותרו מהפשר לפסוקים אלו נזכר‬
‫כפיר החרון אשר שלח את ידו לפגוע באפרים (‪ ,4Q167‬קטע ‪ ,2‬שורות ‪' .)3–1‬אפרים' בפשרים‬
‫ובחיבורים קומראניים אחרים הוא כינוי לפרושים‪ ,‬ודומה שמחבר פשר הושע פירש שהמילים‬
‫'וילך אפרים אל אשור וישלח אל מלך ירב' בהושע ה‪ ,‬יג מתארות את אירועי שנת ‪ 88‬לפסה"נ‬
‫ואת הזמנתו של דימטריוס ליהודה מטעם הפרושים‪ ,‬הלוא הם אפרים‪ .‬פסוק יד‪ ,‬שבו צוין שהכפיר‬
‫יפגע באפרים ובבית יהודה ללא מציל‪ ,‬התפרש בפשר הושע על הוצאתם להורג של המורדים‪.‬‬
‫מכיוון שהמילה 'כפיר' (ביחיד) מופיעה בפסוקים בהושע‪ ,‬יש להניח שאת הכינוי 'כפיר החרון'‬
‫לציון אלכסנדר ינאי קבע בעל פשר הושע‪ .‬לאחר שנקבע בתור כינוי של אלכסנדר ינאי‪ ,‬הוא‬
‫שימש גם בפשר נחום (שם נזכרו 'כפירים' ברבים) ‪ .‬לפיכך דומה שקודם התפרש הכתוב בהושע‬
‫ה‪ ,‬יג–יד על אירועי שנת ‪ 88‬לפסה"נ‪ ,‬ומאוחר יותר פירשו שהכתוב בנחום ב‪ ,‬יב–יד מכוון לאותם‬

‫אירועים‪32.‬‬
‫מגילה נוספת שהתגלתה בקומראן ושנזכר בה ככל הנראה אלכסנדר ינאי היא ‪ .4Q448‬בשני‬
‫הטורים התחתונים של מגילה זו יש תפילה לשלומו של המלך יונתן וממלכתו‪ .‬מכיוון שיונתן בן‬
‫מתתיהו לא היה מלך‪ ,‬ואין כל עדות שחסידיו כינו אותו מלך‪ ,‬דומה שלא נטעה אם נניח שהמלך‬
‫הנזכר במגילה זו הוא אלכסנדר ינאי‪ ,‬המלך היחיד ששמו העברי היה יונתן‪ .‬מחבר תפילה זו‬
‫פנה לאל וביקש ממנו שישמור על יונתן המלך‪ ,‬שיהיה שלום ליונתן ולישראל‪ ,‬שבממלכתו של‬
‫האל יתברך שמו‪ ,‬ושיפקוד אנשים לברכה‪ .‬בהמשך משתנה התפילה‪ ,‬מתפילת בקשה לתפילת‬
‫הודיה לאל‪ :‬על שמו של האל שנקרא על ישראל ועל שהושיע את יונתן המלך ביום מלחמה‪.‬‬
‫מעניין המשחק הרעיוני שיצר קשר בין המלך יונתן לממלכתו של האל – בכך רמז אולי מחבר‬
‫התפילה שהממלכה החשמונאית היא ממלכת האל‪ 33.‬ייתכן שהמלחמה שהזכיר מחבר התפילה‬
‫היא פלישתו של תלמי לתירוס בשנת ‪ 103‬לפסה"נ‪ .‬היסוד להשערה זו מצוי בטור העליון של‬
‫‪ – 4Q448‬שבו מופיע מזמור תהלים קנד‪ ,‬ככל הנראה תפילה שיוחסה לנביא ישעיה ולמלך‬
‫חזקיהו‪ ,‬ושנאמרה כביכול בשעה שסנחריב צר על ירושלים בשנת ‪ 701‬לפסה"נ; מכיוון שבפשר‬
‫ישעיה פשרו את תיאור מסע סנחריב בישעיה י על פלישתו של תלמי לתירוס ליהודה‪ ,‬מסתבר‬
‫שגם התפילה לשלום יונתן המלך רמזה לתשועתו של ינאי בשנת ‪ 103‬לפסה"נ כאשר תלמי לא‬
‫כבש את ירושלים‪ 34.‬יש לשער שהתפילה לשלומו של אלכסנדר ינאי לא התחברה על ידי סופרי‬

‫כת קומראן אלא הובאה לקומראן בידי אחד המצטרפים לכת‪.‬‬

‫יורשיו של אלכסנדר ינאי והפסקת חיבורם של הפשרים‬

‫רמזים לא ברורים לימי שלטונה של שלומציון (‪ 67–76‬לפסה"נ) ובניה (‪ 63–67‬לפסה"נ)‬

‫‪ 32‬ראו‪ :‬אשל (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)30‬עמ' ‪.229–228‬‬
‫‪ 3 3‬א' וח' אשל וע' ירדני‪' ,‬חיבור מקומראן ובו קטע ממזמור קנד ותפילה לשלומו של יונתן המלך וממלכתו'‪,‬‬

‫תרביץ‪ ,‬ס (תשנ"א)‪ ,‬עמ' ‪.324–295‬‬
‫‪ 34‬ח' וא' אשל‪' ,‬התפילה לשלומו של יונתן המלך‪ ,‬מזמור קנד והפשר לישעיה י'‪ ,‬תרביץ‪ ,‬סז (תשנ"ח)‪ ,‬עמ'‬

‫‪ ,130–121‬וראו להלן עמודים ‪205 .215–214‬‬