Page 3 - etmol 96

‫י ■ י י■‪ ^...‬י!י>ז^יייג**ז‬

‫*״"ליד״״ ■‬

‫קטר בתחנת הרכבת בירושלים בראשית המאה‬

‫הקיטור מגיע‬

‫על טף המאה העשרים היו בארץ שליש מכל טחנות הקמח הקיטוויות‬
‫שפעלו בממלכה הטורקית • הניצנים הראשונים לתעשיה‬

‫מאת שמואל אביצור‬

‫היכן נרכשה מכונת הקיטור והיכן מוקמה בדיוק ‪ -‬איננו‬ ‫המהפכה התעשייתית באנגליה‪ ,‬שפתחה את המהפכה‬
‫יודעים‪ .‬נסיון ראשון זה לא נמשך זמן רב ואין לנו ידיעות‬ ‫התעשייתית בעולם כולו קשורה בהמצאתו ובפיתרחו של‬
‫מדוע‪ .‬לאחר שחדלה המכונה לפעול נמכרה לגרמני ביפו‪,‬‬ ‫מקור כוח חדש ‪ -‬מכונת הקיטור‪ ,‬על סף המאה ה״‪ .18‬כמאה‬
‫מיסיונר ששמו מטצלר‪ ,‬וכעבור זמן מה עברה לרשותו של‬ ‫שנים עברו מהנסיונות הראשונים לפתח ״מכונת הבל‬
‫אחד מעשירי הטמפלרים ‪ -‬המתיישבים הגרמנים ביפו ‪-‬‬ ‫האש״‪ ,‬כפי שנקראה בעברית של אז‪ ,‬אשר נועדה תחילה‬
‫ברייש שמו‪ .‬כמה זמן ובאיזו הצלחה פעלה הטחנה איננו‬ ‫לשאוב מים המציפים את מכרות הפחם‪ ,‬עד לפיתוחה של‬
‫יודעים‪ ,‬אבל במפה הצרפתית של המהנדס פרנג׳יה משנת‬ ‫מכונת קיטור אוניוורסלית‪ ,‬המסוגלת לא רק לפתח תנועה‬
‫‪ ,1892‬המצורפת לתוכנית המוצעת על ידו לבניין מסילת‬ ‫של הלוך וחזור‪ ,‬ליתר דיוק ‪ -‬של מעלה־מטה‪ ,‬לצורכי‬
‫ברזל עירונית ביפו‪ ,‬מסומן בפינה הדרומית־מזרחית של יפו‬ ‫שאיבה‪ ,‬אלא ליצור תנועה סיבובית ובאמצעות מערכת‬
‫הישנה שבתוך החומה ‪ -‬״בית־חרושת ברייש״‪ .‬המהנדס‬ ‫מימסרות עשויות גלגלי שיניים‪ ,‬להפעיל כל מכונה‪ .‬זמן רב‬
‫נחום וילבוש שסקר את אפשרויות התעשיה בארץ בשנת‬ ‫מאוד‪ ,‬קרוב למאתיים שנה‪ ,‬נדרשו כדי שמכונת הקיטור‬
‫‪ ,1904‬כותב כי טחנת ברייש נשרפה עשר שנים לפני כן‪.‬‬ ‫תוכל לשמש ליעדים שמקורות הכוח שעמדו עד אז לרשותו‬
‫שמעון ברמן שכתב ספר על מסעו בארץ מציין כי בחיפה‬ ‫של האדם‪ ,‬בעיקר בהמות העבודה‪ ,‬לא יכלו להשיגם כלל‪.‬‬
‫פעלה בשנת ‪ 1870‬טחנת קמח מופעלת בקיטור‪ ,‬כנראה גם‬ ‫הדבר התגשם רק בעשור האחרון של המאה ה״‪ ,19‬עם‬
‫היא בידי הטמפלרים‪ .‬אין לנו אישור על כך ממקורות‬
‫המצאתה ופיתוחה של טורבינת הקיטור‪.‬‬
‫אחרים‪.‬‬ ‫ארץ־ישראל היתה כמעט מחוץ להתפתחויות אלו‪ .‬ברמת‬
‫הטכניקה שהיתה קיימת אז בארץ‪ ,‬לא זו בלבד שלא היה‬
‫טחנה ״תעשייתית״ ראשונה‬ ‫אפשר לבנות מכונות קיטור‪ ,‬ולו הפשוטות ביותר‪ ,‬אלא גם‬

‫טחנת הקמח של מלוויל פטר ברגהיים בירושלים שהופע­‬ ‫לא לעשות בהן שימוש יעיל‪ ,‬לתחזק אותן ולתקנן‪.‬‬
‫לה בסוף שנת ‪ 1877‬או בראשית ‪ 1878‬היא טחנת הקיטור‬ ‫עברו מאה וחמישים שנה מיום שבאו מכונות הקיטור‬
‫״התעשייתית״ הראשונה בארץ‪ .‬היא פעלה לא כטחנת‬ ‫לעולם‪ ,‬תושבי הארץ לא ראו כמותן‪ ,‬להוציא את אוניות‬
‫״שירות״ ללקוחות המביאים את תבואתם לטחינה‪ ,‬כי אם‬ ‫הקיטור שהחלו לעגון לפני מחצית המאה ה״‪ 19‬ביפו והעלו‬
‫כטחנה מסחרית הטוחנת קמח על אחריות בעליה‪ .‬זו היתה‬ ‫עשן רב מארובותיהן‪ ,‬אבל באמצע שנות השישים של‬
‫גם טחנה מטיפוס שלא היה לפניה בארץ‪ :‬במקום ריחיים היו‬ ‫המאה ה־‪ 19‬זכתה ירושלים לראות בפלא‪ :‬טחנת קמח‬
‫לה עשרה גלילים והתקני ניפוי‪ .‬המונח ״ברגהיימם מעל״ ‪-‬‬
‫הפועלת בכוח הקסם החדש ‪ -‬קיטור‪.‬‬
‫האיש אשר הביא את העולם המודרני לארץ היה יהודי‬
‫ירושלמי‪ ,‬עסקן וגבאי של אחד הכוללים‪ ,‬שמו זלמן לוי)וגם‬
‫לוין־לעווין(‪ .‬הוא הקים טחנת קמח מופעלת בכוח הקיטור‬
‫בתוך העיר העתיקה‪ ,‬כנראה בשנת ‪ 1864‬או ראשית ‪.1865‬‬