Page 8 - etmol 96
P. 8
צהיעפומרמיי הז מר אברהם גולדפאדן
המשוררים העממיים במזרח אירופה
יצרו מאז המאה הקודמת
שירים שחיממו את לב שומעיהם
מאת י.ח .בילצקי
לאחר מות אשתו הראשונה .היא היתה בו כי סתם בדחן הוא .בספרו ״מקל משוררי העם ,הליצנים ,הבדחנים,
תופרת ובעלת אכסניה בקושטא הרחו חובלים״ הוא שר על הרבי מסדיגורה, המנגנים ,הזמרים הנודדים -היו יוצרים
קה והנודד הבודד שר לה שירים ,ונפשו שנעשה לאפיקורוס ועל רבנים אחרים. מיוחדים במינם במזרח אירופה היהו
ולוולה זברז׳ר השפיע על זמרי ברודי דית ,כתבו שירים ביידיש ,פירסמו
יצאה מגעגועים אליה. הנודעים ועל אברהם גולדפאדן ועל ושרו אותם בעצמם ,רעבו ,סבלו השפ
איציק מאנגר .בשירו ״דור הפלגה״ לות ,שיעשעו ,העציבו ,ושיריהם נשא
הקיצה עמי ,עד מתי תישנה מבקש אברהם גודלפאדן מהקוסמת רו אחריהם והושרו על-ידי אמהות
להעלות לו מקברם לא רק את שמואל שיישנו את ילדיהם ,נערות שהתגעגעו
ומן המשוררים והבדחנים -מיכאל הנביא אלא גם את ולוולה זברז׳ר שהיה לאהוביהן ,פועלים קשי יום ,בעלי
גורדון ) .(1890-1823הוא שר על שאי ״נשמת העם ,האידיאל שלו״ .גם איציק בתים במנוחת שבת ,נשים ,ילדים,
פות המשכילים והנעימה השלטת בשי מאנגר בצרור שיריו ״וועלוועלע
ריו היא לעתים נעימה של מורה המדבר זבארזשער כותב מכתב למלכל׳ה זקנים ,זקנות.
אל תלמידיו; ״רבים דברים עוד אליך היפה״ הקדיש שנים-עשר שירים לזמר זה היה עולם רוחני גדול ,המושך את
עמי ,אך רב לי המעט אם הסכמת עמי - העממי הנודד ובשיר אחד עומד ולוולה לבנו בפיקחותו ,בליצנותו ובהומור
בי אז תשיג די הבדל-הבן בין טוב ובין זברז׳ר ליד דלפק בטבורה של גינה שבו .אליקום צונזר ) (1913-1836היה
רע ,בין כיעור ובין חן.״ הוא ביקש קטנה בעיר יאס ושר :״תא שמע הפילו- יהודי גוץ ובדחן-חתונות מבוקש ,עטרת
לעורר את היהודים מתרדמתם ,שיבדקו זוף שמוחך תולעת ,לבית רבנו סורה נא תפארת של חתונות הגבירים .תחילה
את חייהם וימצאו כי הם זקוקים והוא יורך דעת.״ ובשיר אחר של שר את ״שיר המעלות לבבת העין״,
לתיקון .בשיריו הפונים לכל הוא קרא: איציק מאנגר הוא אומר; ״הלבנה גם שישה בתי שיר המספרים את מעלותיה
״הקיצה עמי ,עד מתי תישנה? קום פקח הלילה מלאה לתפארת ,הנה היא זורחת של עין אנוש שהכל היא רואה ומהכל
עיניך ,הבט אנה ואנה ,מה זה שקוללת ולפתע מסתתרת .אכן לשתות נפשה היא נהנית .אליקום הבדחן ,כפי שכונה,
מכל לאום ולאום ,שלא קמת משנתך חפצה אך אין לה מזומנים והיא בושה ידע את נפש קהלו ולא קימץ בתוכחות-
וכבר צהרי יום?״ הוא תבע בשיר גם נכלמת ומליטה את הפנים.״ את מוסר .אליקום בדחן היה מהמבשרים
בדחני-עממי כי יתלבשו כשאר הבריות ספריו הראשונים ,שהיו עיבוד של הגדולים של השירה העממית ,ממשל
ולא בבגדיהם הישנים :״אל תצא לעיר משלים עבריים ,פירסם אהרנקרנץ משלים ,מפזר אמרות ופתגמים .מספר
בלבוש ה׳חלט׳ ,למען יאמרו :הנה בעברית .הדברים מצאו חן בעיני פרץ לשומעיו שיר על ״נושא המכתבים״
האסיאת.״ הוא היה רגיש למה יאמרו סמולנסקין ,עורך ״השחר״ ,והוא כתב שלפלוני הוא מביא בשורה של שמחה
עליו דברי שבח בלתי רגילים :״משורר ולאלמוני בשורה עצובה ,לאחד מודיע
הגויים על היהודים. גדול כגיטה ושילר ,חבל רק שהעברית
בשיר ״גט״ שם ללעג ולקלס את אצלו היא דרך אגב ,איבר טפל ,והוא כי זכה בהגרלה ולאחר כי ירד מנכסיו.
האורח הישן-נושן של חיי המשפחה מתמסר כולו ליידיש המושחתת.״ ולוולה זברז׳ר אהרנקרנץ )- 1813
בישראל ובשירו ״לידידתי לאה״ ,יעץ סמולנסקין גם השיג בעבורו קיצבה כדי (1883אף הוא משורר עממי מופלא
לה כי תבחר לעצמה בעל ,על דעתה לעזור לו במצוקתו ,ואולם משנודע היה .שיריו הקסימו המוני יהודים
שלה ,ולא תעשה כרצון אבא-אמא ,אם לנותני הקיצבה כי בשיריו הוא לועג בגליציה ,בפולין ,ברומניה ,במולדביה
אין לבה נוטה לאיש שבחרו בו .ולאה לקוזקים של הקדוש ברוך הוא ולרב ובדרום רוסיה .הוא זכה לפופולריות
ידידתו ותלמידתו אמנם עמדה במלחמה נים ,חדלו לשלם לו אותה .מלכל׳ה רבה אצל בעלי מלאכה ,חנוונים וסוח
ממושכת עם הוריה ״מורדי האור״ היפהפיה ,זו שאיציק מאנגר כותב רים ,שהיו מקשיבים קשב רב לשיריו
וניצחה ונישאה לאיש שבחרה בו. עליה ,היתה אשתו השניה ,שנשא הנוגעים ללב ששורר גם בבתי-קפה
ובמרתפים .הוא פירסם את שיריו
ביידיש ולצדם תרגום עברי ,לבל יחש
8