Page 10 - etmol 96
P. 10
בחריזה פשוטה ומקורית .תחילה ניסה
גבירטיג את כוחו על הבמה והופיע
בהצגות אחדות .במלחמת העולם הרא
שונה גויס לצבאו של הקיסר האוסטרי,
פרנץ יוזף ,ועבד כחובש בבית-חולים
צבאי בקרקוב .כאן בא במגע עם
חיילים שבאו מכל רחבי הממלכה
האוסטרית ושמע מפיהם שירי-עם
ושירי געגועים לבתיהם ולמשפחותיהם.
הוא החל לכתוב את שיריו ביידיש לפי
המנגינות של בליל הלחנים ששמע .הוא
הושפע גם הרבה משירי הצוענים וממנ-
גינות רועים .פעם בא למסיבה של
סופרים בקרקוב ,שלף חליל רועים
והפתיע את הנוכחים בניגוני רועים.
שיריו התפרסמו וידידיו ייסדו מרדכי גבירטיג רק קינות ,רובם שירים שמחים שמוטיב
הוצאת ספרים עממית כדי לפרסם עצב נשזר בתוכם :״אם את דמי מוצצים
אותם .הביקורת עליהם היתה נלהבת ביידיש.״ ושיר על בעל מלאכה ,ידידו ומענים אותי לאט ,הריני צוחק משונ
גם בעתונים היהודיים וגם בעתונים ורעו :״דולף דולף זרזיף ,עולה וצומחת אי ויוצא במחול צוהל.״ גיבוריו הם
הביצה .יושב אני על השרפרף ,מטליא קבצנים ,אולם קבצנים עליזים :״אם גם
הפולניים. אני מטליא ,אשרי אדם שבמזג אוויר יהודי דל אני ומוחי יבש ,בשמחת תורה
אחרי הפרעות בעיירה יהודית שכזה הוא סנדלר.״ או :״רצונך בעד אני שר שיר וגם לוגם לגימה.״ גיבורי
בפולין ,פשיטק שמה ,כתב את שירו רים -יש לי ,ציפורי פלאי אלוהים -יש ורשבסקי הם בעלי בטחון ,מאמינים
״ס׳ברענט״ .שיר זה בשמו העברי, לי .עדרי צאן ,אשה וילדים .אוי הם באלוהים ומקבלים באהבה את כל
״העיירה בוערת״ ,התפרסם בכל רחבי שרים -פלא יה; צער גידול בנים -יש הצרות ,אלו שבאות משמים ואלו
העולם היהודי ומושר עד היום כשיר לי ,מחותנים ברוגז -יש לי; בני אצל שבאות מידי אדם ,אלו שבאות מאנשים
אימה על השואה .אולם יש לציין כי
הוא נכתב לפניה -בשנת .1938אפשר היוונים ,אוי אלה מחותנים.״ זרים ואלו שבאות מידידים וקרובים.
שהמחבר חש את אשר יבוא וכתב את זעליג ברדיצ׳בר ,שחיבר גם שירי עד היום שרים את שירו ״אויפן
הזמר ,שהוא מן המזעזעים ,על העיירה ילדים ,היה נודד בין יישובי יהודים פרפעטשיק״ ובתרגום עברי :״על
נידחים ובין כפרים כדי להביא לשם את הכירה דולק אש ובחדר חם ,והרבי
הבוערת ואין איש אשר יצילה. שיריו .היה מרצה ,במאי ,מורה לעב מלמד ילדים קטנים ,את אלף־בית.״
הוא שר על חיי היהודי הפשוט ,על רית .נהרות הדניעסטר והפרוט נראו לו ושיר אחר שלו על טוחן זקן החושש כי
הילד היהודי ,על טענותיו של האב על כירדן וככנרת .ואת משה לא חיפש בהר עומדים לקחת ממנו את טחנת הקמח:
בנו :״מה יהיה סופך מוטל׳ה ,הגד ,כל סיני אלא בעמקים ובגבעות של בסר ״כבר אני זקן ושב והגלגל חוזר ויום על
יום תרבה את תעלוליך ,אתה יורד לחיי ביה .ב 1938-נפטר בעיר יאס והשאיר יום עובר ,אחרון ימי הנה קרב.״ ושירו
רבך וגם היום התלונן עליך.״ ושיר של החייט החולם על החג הקרוב:
אחר לכליזמרים :״הוי כלי-זמר ,הבו אחריו שירה עממית במיטבה. ״בפרוס יום החג בעיני עצמי אגדל.
נגן ,יין אשקכם מלוא כד ,שיר עליז מרדכי גבירטיג נולד בקרקוב בשנת המספריים ,המגהץ אניח וכל מחט
רעים נגנו לי ,עוגמתי הפיגו קצת,״ 1877ובה חי כל חייו .הוא היה נגר, באשר תימצא ,חסל סדר תפירה ,חיפוש
ושיר אהבה שכבש לב אוהבים ואוהבות מתקן רהיטים ישנים ,לא ידע לקרוא
בכל העולם היהודי :״אהבתיך כה רייז- תווי נגינה ואת מנגינותיו רשם אחד עבודה ,מוטב כוס יין מלהניח טלאי.״
לי ,את אמך ,את הרחוב אהבתי ,שם מידידיו .גבירטיג שהחל לפרסם ברא זעליג ברדיצ׳בר בא מערבות בסר
ביתך קורא לי .אהבתי את האבנים ליד שית המאה ,נעשה לאחד המשוררים- ביה .איש רעים היה לפשוטי-עם ,אוהב
ביתך עליהם את מהלכת .אמא כבר המלחינים הנודעים .אין הוא אונס את סיפורי מעשיות ,פתגמים ,מכתמים
השפה ,היא נשמעת לו בריתמוס שוטף, והומור .הוא הלביש את שיריו לחנים
קוראת לך רייזלי ,בואי ,בואי ,בואי.״ נפלאים :״בהתעוררות ובשמחה ,בהת
גבירטיג היה ממשיכי המסורת של עוררות ובשמחה ,מה כאן החידוש,
הליריקה היהודית הגדולה בפשטותה. מלאכה היא מלוכה ,שירו במנוחה שיר
הוא נטל חלק בספרות עממית ביידיש
שהיה לה קהל גדול ואוהבים רבים .בן
לשושלת ארוכה של יוצרים עממיים
שעליהם סיפרנו כאן ,ואחרים שלא
סיפרנו עליהם :זמרי ברוד ,יעקב
פסנתר ,ולוולה זברז׳ר ,אברהם
גולדפאדן ,אליקום צונזר ,יעקב
מורגנשטרן ,מיכל גורדון ,מ.מ.
ורשבסקי ,יוסף בובשובר ,זעליג
ברדיצ׳בר והרבה אחרים .חברים היו
להרשלי אוסטרופולר הלץ ולחכמי חלם.
עם גדול ,כולם נספו .מרדכי גבירטיג,
כנראה האחרון במשוררי העם היהודי,
הוצא להורג יחד עם אשתו ועם בנותיו
בימי ״האקציה״ -גירוש היהודים
מגיטו קרקוב ביוני .1942
סו