Page 10 - etmol 96

‫בחריזה פשוטה ומקורית‪ .‬תחילה ניסה‬
‫גבירטיג את כוחו על הבמה והופיע‬
‫בהצגות אחדות‪ .‬במלחמת העולם הרא­‬
‫שונה גויס לצבאו של הקיסר האוסטרי‪,‬‬
‫פרנץ יוזף‪ ,‬ועבד כחובש בבית‪-‬חולים‬
‫צבאי בקרקוב‪ .‬כאן בא במגע עם‬
‫חיילים שבאו מכל רחבי הממלכה‬
‫האוסטרית ושמע מפיהם שירי‪-‬עם‬
‫ושירי געגועים לבתיהם ולמשפחותיהם‪.‬‬
‫הוא החל לכתוב את שיריו ביידיש לפי‬
‫המנגינות של בליל הלחנים ששמע‪ .‬הוא‬
‫הושפע גם הרבה משירי הצוענים וממנ‪-‬‬
‫גינות רועים‪ .‬פעם בא למסיבה של‬
‫סופרים בקרקוב‪ ,‬שלף חליל רועים‬

‫והפתיע את הנוכחים בניגוני רועים‪.‬‬

‫שיריו התפרסמו וידידיו ייסדו‬ ‫מרדכי גבירטיג‬ ‫רק קינות‪ ,‬רובם שירים שמחים שמוטיב‬
‫הוצאת ספרים עממית כדי לפרסם‬ ‫עצב נשזר בתוכם‪ :‬״אם את דמי מוצצים‬
‫אותם‪ .‬הביקורת עליהם היתה נלהבת‬ ‫ביידיש‪.‬״ ושיר על בעל מלאכה‪ ,‬ידידו‬ ‫ומענים אותי לאט‪ ,‬הריני צוחק משונ­‬
‫גם בעתונים היהודיים וגם בעתונים‬ ‫ורעו‪ :‬״דולף דולף זרזיף‪ ,‬עולה וצומחת‬ ‫אי ויוצא במחול צוהל‪.‬״ גיבוריו הם‬
‫הביצה‪ .‬יושב אני על השרפרף‪ ,‬מטליא‬ ‫קבצנים‪ ,‬אולם קבצנים עליזים‪ :‬״אם גם‬
‫הפולניים‪.‬‬ ‫אני מטליא‪ ,‬אשרי אדם שבמזג אוויר‬ ‫יהודי דל אני ומוחי יבש‪ ,‬בשמחת תורה‬
‫אחרי הפרעות בעיירה יהודית‬ ‫שכזה הוא סנדלר‪.‬״ או‪ :‬״רצונך בעד­‬ ‫אני שר שיר וגם לוגם לגימה‪.‬״ גיבורי‬
‫בפולין‪ ,‬פשיטק שמה‪ ,‬כתב את שירו‬ ‫רים ‪ -‬יש לי‪ ,‬ציפורי פלאי אלוהים ‪ -‬יש‬ ‫ורשבסקי הם בעלי בטחון‪ ,‬מאמינים‬
‫״ס׳ברענט״‪ .‬שיר זה בשמו העברי‪,‬‬ ‫לי‪ .‬עדרי צאן‪ ,‬אשה וילדים‪ .‬אוי הם‬ ‫באלוהים ומקבלים באהבה את כל‬
‫״העיירה בוערת״‪ ,‬התפרסם בכל רחבי‬ ‫שרים ‪ -‬פלא יה; צער גידול בנים ‪ -‬יש‬ ‫הצרות‪ ,‬אלו שבאות משמים ואלו‬
‫העולם היהודי ומושר עד היום כשיר‬ ‫לי‪ ,‬מחותנים ברוגז ‪ -‬יש לי; בני אצל‬ ‫שבאות מידי אדם‪ ,‬אלו שבאות מאנשים‬
‫אימה על השואה‪ .‬אולם יש לציין כי‬
‫הוא נכתב לפניה ‪ -‬בשנת ‪ .1938‬אפשר‬ ‫היוונים‪ ,‬אוי אלה מחותנים‪.‬״‬ ‫זרים ואלו שבאות מידידים וקרובים‪.‬‬
‫שהמחבר חש את אשר יבוא וכתב את‬ ‫זעליג ברדיצ׳בר‪ ,‬שחיבר גם שירי‬ ‫עד היום שרים את שירו ״אויפן‬
‫הזמר‪ ,‬שהוא מן המזעזעים‪ ,‬על העיירה‬ ‫ילדים‪ ,‬היה נודד בין יישובי יהודים‬ ‫פרפעטשיק״ ובתרגום עברי‪ :‬״על‬
‫נידחים ובין כפרים כדי להביא לשם את‬ ‫הכירה דולק אש ובחדר חם‪ ,‬והרבי‬
‫הבוערת ואין איש אשר יצילה‪.‬‬ ‫שיריו‪ .‬היה מרצה‪ ,‬במאי‪ ,‬מורה לעב­‬ ‫מלמד ילדים קטנים‪ ,‬את אלף־בית‪.‬״‬
‫הוא שר על חיי היהודי הפשוט‪ ,‬על‬ ‫רית‪ .‬נהרות הדניעסטר והפרוט נראו לו‬ ‫ושיר אחר שלו על טוחן זקן החושש כי‬
‫הילד היהודי‪ ,‬על טענותיו של האב על‬ ‫כירדן וככנרת‪ .‬ואת משה לא חיפש בהר‬ ‫עומדים לקחת ממנו את טחנת הקמח‪:‬‬
‫בנו‪ :‬״מה יהיה סופך מוטל׳ה‪ ,‬הגד‪ ,‬כל‬ ‫סיני אלא בעמקים ובגבעות של בסר­‬ ‫״כבר אני זקן ושב והגלגל חוזר ויום על‬
‫יום תרבה את תעלוליך‪ ,‬אתה יורד לחיי‬ ‫ביה‪ .‬ב‪ 1938-‬נפטר בעיר יאס והשאיר‬ ‫יום עובר‪ ,‬אחרון ימי הנה קרב‪.‬״ ושירו‬
‫רבך וגם היום התלונן עליך‪.‬״ ושיר‬ ‫של החייט החולם על החג הקרוב‪:‬‬
‫אחר לכליזמרים‪ :‬״הוי כלי‪-‬זמר‪ ,‬הבו‬ ‫אחריו שירה עממית במיטבה‪.‬‬ ‫״בפרוס יום החג בעיני עצמי אגדל‪.‬‬
‫נגן‪ ,‬יין אשקכם מלוא כד‪ ,‬שיר עליז‬ ‫מרדכי גבירטיג נולד בקרקוב בשנת‬ ‫המספריים‪ ,‬המגהץ אניח וכל מחט‬
‫רעים נגנו לי‪ ,‬עוגמתי הפיגו קצת‪,‬״‬ ‫‪ 1877‬ובה חי כל חייו‪ .‬הוא היה נגר‪,‬‬ ‫באשר תימצא‪ ,‬חסל סדר תפירה‪ ,‬חיפוש‬
‫ושיר אהבה שכבש לב אוהבים ואוהבות‬ ‫מתקן רהיטים ישנים‪ ,‬לא ידע לקרוא‬
‫בכל העולם היהודי‪ :‬״אהבתיך כה רייז‪-‬‬ ‫תווי נגינה ואת מנגינותיו רשם אחד‬ ‫עבודה‪ ,‬מוטב כוס יין מלהניח טלאי‪.‬״‬
‫לי‪ ,‬את אמך‪ ,‬את הרחוב אהבתי‪ ,‬שם‬ ‫מידידיו‪ .‬גבירטיג שהחל לפרסם ברא­‬ ‫זעליג ברדיצ׳בר בא מערבות בסר­‬
‫ביתך קורא לי‪ .‬אהבתי את האבנים ליד‬ ‫שית המאה‪ ,‬נעשה לאחד המשוררים‪-‬‬ ‫ביה‪ .‬איש רעים היה לפשוטי‪-‬עם‪ ,‬אוהב‬
‫ביתך עליהם את מהלכת‪ .‬אמא כבר‬ ‫המלחינים הנודעים‪ .‬אין הוא אונס את‬ ‫סיפורי מעשיות‪ ,‬פתגמים‪ ,‬מכתמים‬
‫השפה‪ ,‬היא נשמעת לו בריתמוס שוטף‪,‬‬ ‫והומור‪ .‬הוא הלביש את שיריו לחנים‬
‫קוראת לך רייזלי‪ ,‬בואי‪ ,‬בואי‪ ,‬בואי‪.‬״‬ ‫נפלאים‪ :‬״בהתעוררות ובשמחה‪ ,‬בהת­‬
‫גבירטיג היה ממשיכי המסורת של‬ ‫עוררות ובשמחה‪ ,‬מה כאן החידוש‪,‬‬
‫הליריקה היהודית הגדולה בפשטותה‪.‬‬ ‫מלאכה היא מלוכה‪ ,‬שירו במנוחה שיר‬
‫הוא נטל חלק בספרות עממית ביידיש‬
‫שהיה לה קהל גדול ואוהבים רבים‪ .‬בן‬
‫לשושלת ארוכה של יוצרים עממיים‬
‫שעליהם סיפרנו כאן‪ ,‬ואחרים שלא‬
‫סיפרנו עליהם‪ :‬זמרי ברוד‪ ,‬יעקב‬
‫פסנתר‪ ,‬ולוולה זברז׳ר‪ ,‬אברהם‬
‫גולדפאדן‪ ,‬אליקום צונזר‪ ,‬יעקב‬
‫מורגנשטרן‪ ,‬מיכל גורדון‪ ,‬מ‪.‬מ‪.‬‬
‫ורשבסקי‪ ,‬יוסף בובשובר‪ ,‬זעליג‬
‫ברדיצ׳בר והרבה אחרים‪ .‬חברים היו‬
‫להרשלי אוסטרופולר הלץ ולחכמי חלם‪.‬‬
‫עם גדול‪ ,‬כולם נספו‪ .‬מרדכי גבירטיג‪,‬‬
‫כנראה האחרון במשוררי העם היהודי‪,‬‬
‫הוצא להורג יחד עם אשתו ועם בנותיו‬
‫בימי ״האקציה״ ‪ -‬גירוש היהודים‬

‫מגיטו קרקוב ביוני ‪.1942‬‬

‫סו‬