Page 6 - etmol 96

‫המאבק לעברית‬

‫ב״‪ 1913‬פרץ מאבק חריף בארץ‪:‬‬
‫האם אפשר ללמד מדעים בשפה העברית?‬

‫הרצל ובלפור חקק‬

‫דוד ילין‪ ,‬מראשי המאבק‬

‫יעזו לדחות ולצמצם את שפתנו הלאו­‬ ‫בימי העליה הראשונה הונחו היסד ״עזרה״ ד״ר פאול נתן‪ .‬מרכז המורים‬
‫מית בבית‪-‬הספר התיכון‪.‬״‬ ‫דות לחינוך עברי‪ ,‬קמו בתי־ספר שלימ­ קיים שורה של אסיפות במקומות שונים‬
‫דו עברית ‪ -‬בעברית‪ ,‬והשיטה נפוצה במחאה על החלטת ״עזרה״ ותבע לימוד‬
‫מורי ״עזרה״ בירושלים הגישו‬ ‫גם בבתי‪-‬ספר של חברות הצדקה היהו­ כל המקצועות בטכניון‪ ,‬כולל המקצועות‬
‫תזכיר להנהלת החברה בגרמניה‪ ,‬ציינו‬ ‫דיות הזרות ‪ -‬״אליאנס״ הצרפתי‪ ,‬בית‪ -‬המדעיים‪ ,‬בעברית בלבד‪ .‬המחאה היתה‬
‫את החשיבות שבידיעת שפה אירופית‬ ‫ספר למל הגרמני ובית‪-‬ספר אוולינה למרד ובתי‪-‬הספר של ״עזרה״ הושבתו‪.‬‬
‫״שתקשר אותנו בקשרי המסחר וביי­‬ ‫דה‪-‬רוטשילד האנגלי‪ .‬מירושלים נפוצה המאבק כלל גם איומים באלימות‪ .‬למר­‬
‫חוד בקשרי ההשכלה עם העולם‬ ‫השיטה למושבות החדשות‪ ,‬לגימנסיה כז המורים הגיעו ידיעות על איומים‬
‫הגדול‪,‬״ אבל‪ :‬״תחיית השפה העברית‬ ‫״הרצליה״ שקמה ב‪ 1906-‬ביפו ולגימנ­ כלפי מורים שהשתתפו באסיפות המח­‬
‫היא אידיאה הממלאת חלק גדול מתוכן‬ ‫סיה העברית שנוסדה בירושלים אה וכן על איומים כלפי מורים שהזדהו‬
‫חיינו ובתי‪-‬ספרנו צריכים להיות העוז­‬ ‫ב‪ .1908-‬תחילה היו קשיים בהכנסת עם ״עזרה״‪ ,‬והמרכז פירסם גילוי דעת‬
‫רים היותר חשובים להשגת האידיאל‬ ‫העברית כלשון עיקרית‪ ,‬כי היה מחסור שבו נאמר בין השאר‪:‬‬
‫הזה‪ .‬בנינו צריכים לדעת כי עם היסטו­‬ ‫במורים למקצועות השונים ובספרי ״הובא לידיעתנו שאנשים אחדים‬
‫רי וקולטורי הננו‪ ,‬עם שיש לו שפה‬ ‫לימוד‪ .‬אליעזר בן‪-‬יהודה ועמו משכילים שאין אנו מכירים‪ ,‬השייכים לתומכים‬
‫היסטורית שהיא מכובדת בעיני העולם‬ ‫בני ירושלים ‪ -‬נסים בכר‪ ,‬דוד ילין‪ ,‬בנו או למתנגדינו‪ ,‬הרשו לעצמם‬
‫הנאור כולו‪ .‬אסור לתת את בנינו‬ ‫יחיאל פינס‪ ,‬יוסף מיוחס‪ ,‬זאב יעבץ לשלוח מכתבי איום בשימוש בכוח‬
‫לחשוב כי נבצר משפתנו הלאומית לתת‬ ‫ואחרים‪ ,‬עשו הרבה להפצת ההוראה ובכפיה‪ .‬המגינים על השפה העברית‬
‫להם המזון הרוחני שהם נזקקים לו‪,‬‬ ‫בעברית והם אף חיברו את ספרי רואים חובה לעצמם להודיע ברבים‪,‬‬
‫ובתי‪-‬ספרנו לא רק שאינם צריכים‬ ‫בהדגשה ובהחלטיות‪ :‬המאבק שלנו הוא‬ ‫הלימוד ואת המקראות הראשונים‪.‬‬
‫לעצור בעד התפתחות השפה העברית‬ ‫בשנת ‪ 1913‬פרץ מאבק על הוראת מאבק של תרבות‪ .‬במאבק זה אנו‬
‫כי אם עליהם לעמוד בשורה הראשונה‬ ‫העברית בטכניון שבאותם ימים עמדו משתמשים רק באמצעים שהם נחלת‬
‫בקדמת השפה העברית שהננו רואים‬ ‫בהקמתו בחיפה‪ .‬במאבק זה הראה העולם התרבותי‪ ...‬השביתה היא‬
‫היישוב רצון להשתחרר מהתערבות פסיווית‪ ,‬בשביתה זו לא יהיו מעשי‬
‫בעינינו‪.‬״‬ ‫גורמים זרים במערכת החינוך הלאומית אלימות וכפיה‪ .‬המעשים החיוביים הם‬
‫ונאבק על זכותה של העברית להיות פתיחת בתי‪-‬ספר עבריים ואיסוף כסף‬
‫גילו‪ ,‬גילו‪ ,‬המעגל הגדילו‬ ‫למענם‪ ...‬אנחנו החזקים ‪ -‬מעשי‬ ‫השפה הלאומית המרכזית‪.‬‬
‫חברת ״עזרה״‪ ,‬שנוסדה ב‪ 1901-‬שימוש באלימות הם אמצעי החלשים‪.‬‬
‫ד״ר פאול נתן כתב למורים תשובה‬ ‫בגרמניה כדי לעזור לנצרכים יהודים‪ ,‬אנו מראים למתנגדינו שאנו החזקים‪.‬‬
‫קצרה שביטלה את כל טיעוניהם ומורי‬ ‫עמדה להקים בחיפה טכניון ‪ -‬בית‪-‬ספר אנו רוצים להישאר בגבולות המאבק‬
‫״עזרה״ שלחו להנהלה מכתב התפטרות‬ ‫גבוה שבו יוכשרו מהנדסים‪ ,‬ולידו התרבותי ובאמצעים תרבותיים להיל­‬
‫קולקטיווי‪ .‬יוזם המכתב היה דוד ילין‪,‬‬ ‫גימנסיה ריאלית‪ .‬באוקטובר ‪ 1913‬חם‪.‬״‬
‫סגן מנהל בית‪-‬המדרש למורים של‬ ‫התכנסה הנהלת ״עזרה״ בברלין חברת ״עזרה״ הקצינה את עמדותיה‬
‫״עזרה״‪ ,‬ועם החותמים היו המורים ד״ר‬ ‫והחליטה על עקרונות ההוראה בטכניון‪ ,‬והחליטה על צימצום העברית גם בבתי‪-‬‬
‫א‪ .‬מזיא‪ ,‬יוסף מיוחס‪ ,‬יוסף יואל‬ ‫ובקשר ללשון הלימודים אמרה‪ :‬״ללשון הספר האחרים שלה‪ .‬ישראל איתן‪,‬‬
‫ריבלין‪ ,‬הסופר יהודה בורלא ומרגריתה‬ ‫העברית תוקדש תשומת לב מיוחדת‪ ,‬מורה לטבע בגימנסיה העברית בירוש­‬
‫פינצ׳ובר‪ ,‬מנהלת בית‪-‬הספר לבנות של‬ ‫בהסכם עם אופיו היהודי של הטכניון‪,‬״ לים‪ ,‬הכריז‪ :‬״ציבור המורים היהודי‬
‫״עזרה״‪ .‬המורים המתפטרים החליטו‬ ‫אבל קבעה‪ :‬״מדעי הטבע יהיו נלמדים בירושלים יש לו הרגשה שאת דגלנו‬
‫על הקמת בתי‪-‬ספר עצמאיים וכן על‬ ‫בשפה הגרמנית מאחר ששפה זו‪ ,‬שהיא רומסים ברגליים‪ .‬אנחנו האמנו שהאדו­‬
‫הקמת בית‪-‬מדרש למורים עברי עצמאי‬ ‫תרבותית יותר‪ ,‬תוכל לשמש גשר נים בקורטוריון )הנהלת ״עזרה״( הם‬
‫להתפתחות המדע של העת החדשה‪.‬״ אנשים מעשיים ולכן אולי מפקפקים‬
‫בראשותו של דוד ילין‪.‬‬ ‫החלטה זו עוררה זעם רב בקרב בהוראת המקצועות בשפה העברית‬
‫התלמידים של בתי‪-‬ספר ״עזרה״‬ ‫מורים‪ ,‬תלמידים‪ ,‬סופרים ואישי ציבור בטכניקום ואינם רוצים לעשות נסיונות‪.‬‬
‫ואחרים בירושלים‪ ,‬ביפו ובמקומות‬ ‫בארץ‪ .‬הזעם היה מכוון בעיקר נגד יו״ר אבל לא עלה על דעתנו‪ ,‬שאנשים אלו‬
‫אחרים‪ ,‬וכן תלמידי בתי‪-‬הספר האחרים‬