Page 12 - etmol 96

‫ועוד‪ :‬היום יודעים אנו מן הארכיונים‪ ,‬שפקידים במשרד‬ ‫לנו בעיה להסתיר אותך‪ ,‬בגלל העברית הצברית שלך‪,‬‬
‫התעופה הבריטי ושר התעופה עצמו‪ ,‬סר ארצ׳יבלד‬ ‫העיניים הים־תיכוניות שלך‪ ,‬בלי יידיש ובלי פולנית‪ .‬לא‬
‫סינקלר‪ ,‬התנגדו להפציץ את אושוויץ בנימוקים של‬ ‫יכולתם להושיע אותנו‪ ,‬לא יכולתם‪ .‬רק כוח עליון יכול היה‬
‫הוצאות גדולות‪ ,‬של סיכון לטייסים ושל מרחק! ושפקידים‬ ‫להציל‪ ,‬מעצמה‪.‬״ ואולם אז ה»שיך אנטק צוקרמן ושאל‬
‫במשרד החוץ לא העבירו תרשימים של אושוויץ שקיבלו מן‬ ‫שאלה גורלית ומכאיבה‪ :‬״אבל מדוע אחד לא הגיע‪ ,‬כמו‬
‫הבורחים משם לעמיתיהם במשרד התעופה; ושמפקדי‬ ‫שהגיעו משלנו לארץ״ישראל? זה עניין לא פוליטי ולא‬
‫טייסות סברו אחרי המלחמה‪ ,‬שהדבר ניתן היה לביצוע‬ ‫צבאי‪ ,‬הוא רק ריטואלי‪ .‬איזו מחווה‪ ,‬איתות‪ ,‬יד מושטת‬
‫בקלות יחסית‪ ,‬אלא שלא נמסר להם המידע המתאים;‬
‫ושפקידים אחרים סברו שה״סיפורים״ על אושוויץ הם‬ ‫בגורל אחד‪.‬״‬
‫באמת נוראים‪ ,‬גם אם לא לוקחים בחשבון את ״ההגזמה‬ ‫צוקרמן בוודאי התענה בשאלה זו שוב ושוב כל שנותיו‬
‫היהודית הרגילה״‪ .‬כלומר‪ ,‬בעיניהם זהו סיפור ולא דיווח‬ ‫אחרי ‪ ,1945‬והמסקנה שלו היתה כי הארץ לא יכלה אז‬
‫על עובדות‪ ,‬אף־על״פי שהתאריך הוא כבר קיץ ‪ .1944‬מתוך‬ ‫לגייס לוחמים כדי להציל המונים מיהודי אירופה‪ .‬הוא דרש‬
‫הדברים עולה‪ ,‬שהעדר רצון מצד פקידים אלה לפעול נובע‬ ‫מן היישוב מחווה נפשית וסמלית של השתתפות‪ ,‬אבל לא‬
‫אולי גם מחוסר אמון בדיווחים של יהודים‪ ,‬או מאי אמון‬ ‫את המעשה הריאלי של הצלה גדולה‪ .‬גם אם קשה לקבל‬
‫זאת ולהשלים עם זאת‪ ,‬שהרי פירושו של דבר הוא הכרה‬
‫בכך שהדברים אכן מתרחשים‪.‬‬ ‫בחוסר האונים שלנו‪ ,‬זוהי האמת ‪ -‬יהודי הארץ לא היו‬
‫העדר הרצון לסייע בהצלה נבע בעיקרו של דבר‬
‫מהרגשתם של קובעי המדיניות הבריטית ומבצעיה‪ ,‬שצרת‬ ‫במצב שיכלו בכוחות עצמם להושיע את יהדות אירופה‪.‬‬
‫היהודים בתקופת השואה אינה בעיה שהם מופקדים על‬ ‫השאלה הבאה היא‪ ,‬האם יכלה יהדות העולם החופשי‬
‫פתרונה‪ .‬גילגוליהן של תוכניות ההצלה שהציגו גורמים‬ ‫להניע את בעלות־הברית לפעול להצלה בקנה מידה גדול‪.‬‬
‫ביישוב או בעקיפין גם יהדות אירופה לפני בעלות״הברית‪,‬‬ ‫היום הארכיונים פתוחים לחוקר והוא יכול לשבת ולקרוא‬
‫מעידים‪ ,‬כי בעלות־הברית לא היו מעוניינות בהצלה בקנה־‬ ‫מה'כתבו אז פקידים בריטיים זה לזה ומה כתבו פקידים‬
‫מידה גדול‪ .‬הן היו נתונות במלחמת עולם‪ ,‬שבה נהרגו‬ ‫אמריקאיים זה לזה ומה כתבו הבריטים והאמריקאים אלה‬
‫עשרות מיליוני אנשים‪ ,‬קרוב ל״‪ 50‬מיליון בכל החזיתות‪.‬‬ ‫לאלה‪ .‬והרי דוגמאות ספורות לעולה מתוך הכתובים‪:‬‬
‫בריטניה עצמה סבלה אבידות רבות בחללים‪ ,‬בפצועים‬ ‫הלורד מוין‪ ,‬שהיה אז שר תושב בקהיר‪ ,‬ואתו התייעצו‬
‫וברכוש‪ .‬בתוך מלחמת העולם בהיקפה הכולל‪ ,‬ובעיני‬ ‫מלונדון ביולי ‪ ,1944‬האם כדאי לאשר את יציאתם של‬
‫בריטניה כאימפריה‪ ,‬הרואה שאלות מדיניות ולאומיות‬ ‫הצנחנים‪ ,‬ענה‪ ,‬שהתוכנית ״תסלק מארץ־ישראל כמה‬
‫מקומיות בראייה גלובלית‪ ,‬נתפסה צרת היהודים כשאלה‬ ‫יהודים פעילים ובעלי תושיה‪ ...‬הסיכויים‪ ,‬שרבים מהם‬
‫אחת מרבות‪ ,‬שמקומה בסדר העדיפויות נמוך‪ ,‬וקיומה אינו‬ ‫יחזרו ויעוררו בעתיד מהומות בארץ־ישראל‪ ,‬קלושים‬
‫מעניינם הישיר‪ .‬וייתכן‪ ,‬כפי שעולה מתגובתו של הפקיד‬
‫על ה״סיפורים״ על אושוויץ‪ ,‬שלא היתה זו רק שאלה של‬ ‫למדי‪.‬״‬
‫ניהול חזיתות המלחמה שבמהלכה אי אפשר להזיז מאות‬ ‫יואל בראנד‪ ,‬שהביא את פרטי העסקה שהציע אייכמן‬
‫אלפים ומיליוני אנשים‪ :‬זו היתה גם שאלה של הבנת המצב‪,‬‬ ‫באביב ‪ ,1944‬להחליף מיליון יהודים במשאיות‪ ,‬בתה‪,‬‬
‫בקפה‪ ,‬בסבון ועוד‪ ,‬העיד כי פקידים בריטיים בקהיר‪ ,‬ששם‬
‫של אמון בדיווחים ושל דעה קדומה על היהודים‪.‬‬ ‫הוחזק במעצר‪ ,‬אמרו‪ :‬״מה נעשה במיליון יהודים? היכן‬
‫וישנה עוד שאלה‪ ,‬כאובה לא פחות‪ ,‬שאלת ההצלה של‬
‫ציבורים גדולים מבפנים‪ .‬ובמלים אחרות‪ :‬האם יכלה יהדות‬ ‫נשים אותם?״‬
‫אירופה להושיע לנפשה היא? כאשר סיקרה חנה ארנדט את‬
‫משפט אייכמן ב״‪ ,1961‬ואמרה שלולא היו קמות ״מועצות‬ ‫חייל יהודי ‪ -‬שאגאל‬
‫היהודים״‪ ,‬כי אז היתה מלאכתם של הגרמנים קשה הרבה‬
‫יותר ואפשר היה להינצל בקנה מידה גדול יותר‪ ,‬עוררו‬ ‫‪12‬‬
‫דבריה אלה ויכוח בציבור ובין ההיסטוריונים‪ ,‬שבמהלכו‬
‫נכתבה שורה שלמה של מאמרים‪ ,‬של ספרים ושל מסות‪.‬‬
‫רבים מן הכותבים סברו‪ ,‬שהעמדת השאלה בצורה כזו אינה‬
‫לוקחת בחשבון את המסורת של העם היהודי ואת המבנה‬

‫של הקהילה היהודית‪.‬‬
‫הרעיון שרשויות גרמניות ייכנסו למקום שבו חיה קהילה‬
‫יהודית ומייד יתפזרו מוסדותיה‪ ,‬איש איש יתכנס בפינתו‪,‬‬
‫אין חיי ציבור‪ ,‬אין ציבור ואין נציגי ציבור‪ ,‬אינו ריאלי‬
‫כלל‪ .‬התארגנות פנימית‪ ,‬נסיון של מנהיגות לעמוד בפרץ‪,‬‬
‫זהו קו הפעולה הטבעי של ציבור בשעת מבחן‪ ,‬וקו הפעולה‬

‫המסורתי של ציבור יהודי‪.‬‬
‫ולא זו בלבד‪ :‬העמדת השאלה בצורה כזו בניגוד לשנים‬
‫הראשונות של המלחמה‪ ,‬מיום שפרצה ועד תחילת ‪,1942‬‬
‫אינה נכונה לזמנה‪ :‬עד ‪ ,1942‬בשנים שטרם השמדה‪ ,‬סברו‬
‫חברי ״מועצות היהודים״ בגיטאות ובארצות השונות‪,‬‬
‫שרוב היהודים יינצל ויגיעו עד סוף המלחמה אם יתארגנו‬
‫הקהילות היטב ואם יעבוד הציבור ויהיה לתועלת‪ .‬השאלה‬
‫נוגעת בעצם לתקופה שמשנת ‪ 1942‬ואילך‪ ,‬משעה שהחלה‬