Page 142 - הכנרת וכל נתיבותיה / אייל מירון
P. 142
≤≥ ±מסלול ∑
מספרים כי בני הקהילה היהודית שבנו באותה עת בתי כנסת תרמו גם חלק מהכסף
שהיה נחוץ להשלמת המסגדיםÆ
המסגד שלפנינו מופיע ברבים מהציורים והתצלומים של טבריה במאה וחמישים
השנים האחרונותÆ
הכניסה אליו היא מצפון¨ כשהפתח מעוטר בקשת ובתוכה משובצת כתובת בתוך לוח
שיש¨ המעידה על תאריך בנייתו ב ≥ Ʊ∑¥בקיר הכניסה נדבכי אבן שחורה ולבנה¨ וכך
גם בעמודים המשולבים בחזית המבנה Æאנו מכירים צורת בנייה עיטורית זו גם במבנים
אחרים של דßאהר אל עומר¨ כמו המצודה בדיר חנא Æסגנון זה המכונה בערבית ßאבלקß
מזכיר את הארכיטקטורה הממלוכית של המאות הארבע עשרה והחמש עשרה¨ אך
כאן כמובן¨ המבנה מאוחר יותר Æמשני צדי הפתח גומחות משוקעות בקיר והן מוסיפות
לחזית עושר ואלגנטיותÆ
אם נביט פנימה מבעד לחלונות השבורים נגלה כי חלל התפילה היה צנוע בממדיו¨ קטן
אף יותר מזה של בית הכנסת המרכזי עץ החיים Æהמבנה סגור כיום ואינו בשימושÆ
נחזור על עקבותינו¨ נחצה את מגרש החניה לכיוון דרום לעבר הרחבה שבה פתחנו את סיורנו Æרחבה זו היא ßחצר
היהודים ßשבה התרכז היישוב היהודי עד ליציאה מן החומות בראשית המאה העשריםÆ
במקום זה נכיר את סיפורה של טבריה¨ ובעיקר טבריה היהודית¨ עד למלחמת הפגזים
העצמאותÆ נפלו לים
בימיו של דßאהר אל עומר הותר לנוצרים להתיישב בטבריה ואלו שיקמו את כנסייתםÆ חצר היהודים
גם היהודים נהנו מיחסו הנדיב של דßאהר∫ יעקב בירב¨ מספר בספרו ßזמרת הארץ ßכי ובית הכנסת
בעצתו של משה מלכי¨ גביר קהילת צפת¨ שיגר השייח ßהבדווי איגרת לעיר איזמיר עץ חיים
לרבי חיים אבולעפיה ובה הזמינו לעלות לטבריהÆ
רבי חיים אבולעפיה¨ יליד חברון ©∞∂∂ ¨®±התמנה לרבה של קהילת איזמיר ב ∞≤∑ ±וכבר
שהה שם כעשרים שנה Æדברי האיגרת נפלו על אוזניים כרויות¨ כיוון שאבולעפיה בן
השמונים רצה לחזור לארץ הקודש לבלות בה את שנותיו האחרונות¨ מה גם שההזמנה
של שליט טבריה הייתה מפתה במיוחד∫ ייבנה בעבורו בית כנסת¨ יוקמו בית מדרש¨
בתים¨ ויינתנו זכויות למתיישבים חדשיםÆ
בחודש סיוון הת¢ק ©∞ ¨®±∑¥עלה הרב הזקן לטבריה עם שלושת בניו¨ שני חתניו ועשרה בית הכנסת עץ חיים
מתלמידיו ובני משפחותיהם והתקבל בה בכבוד ובפאר רב על ידי דßאהר Æהרובע היהודי בחצר היהודים
הקטן¨ כ ∞ ±דונם גודלו¨ השתרע על פחות מעשירית משטח העיר¨ והיה מוקף חומה
חזקה משלושה עברים ונושק לאגם בצלע הרביעיתÆ