Page 147 - הכנרת וכל נתיבותיה / אייל מירון
P. 147

‫טבריה∫ אלף השנים האחרונות ∑≥‪±‬‬

      ‫המצבה לזכרו של‬    ‫עם פרוץ הקרבות מנתה אוכלוסיית טבריה כ ∞∞∞¨‪ ±±‬נפש¨ מתוכם כ ∞∞≥¨∂ יהודים‬
‫זכי אלחדיף¨ ראש עירית‬   ‫וכ ∞∞∑¨‪ ¥‬ערבים‪ Æ‬מבחינת הציוד ומספרי הלוחמים מכל צד¨ התמונה הייתה פחות או‬

                 ‫טבריה‬                                                                         ‫יותר מאוזנת‪Æ‬‬

                        ‫לערבים היו כ ∞∞‪ μ‬אוחזי נשק והם קיבלו תגבור של מחלקת מגויסים עיראקים שכללה‬
                        ‫כמה עשרות לוחמים על ציודם‪ Æ‬ערביי טבריה היו מצוידים במאות רובים¨ מספר מקלעים‬
                        ‫לא רב¨ מרגמות¨ אקדחים ורימונים‪ Æ‬אנשיו של קאוקג‪ß‬י שהו באזור לוביה וטורען עם‬
                        ‫ציוד רב שכלל גם תותחים¨ מרגמות ושריוניות¨ ובצמח נמצא חיל הספר הבריטי‪ Æ‬היו‬
                        ‫במרחב גם מספר כפרים ערביים¨ קטנים — להוציא את כפר לוביה הגדול והעוין בן‬

                                      ‫∞∞∞¨‪ ¥‬איש¨ אך הדרך ללוביה ולנצרת הייתה חסומה ובשליטה יהודית‪Æ‬‬

                        ‫ל‪ß‬הגנה‪ ß‬היו כ ∞∞‪ ¥‬איש אוחזי נשק¨ מחלקת חי‪¢‬ש שמנתה כ ∞∂ לוחמים¨ כולם אנשי‬
                        ‫העיר‪ Æ‬נוסף על כך הייתה העיר בתחום אחריותו של גדוד ≤‪ß© ±‬ברק‪ ®ß‬של גולני¨ שכוחותיו‬

                                      ‫שהו באזור אף הם¨ ובתחילת מרץ ∏‪ ±π¥‬הגיעה מחלקת תגבור מחיפה‪Æ‬‬

                        ‫שלא כצפת¨ טבריה לא הייתה מנותקת¨ ונשמר אליה קשר ישיר ורצוף לאורך כל התקופה¨‬
                        ‫דרך ציר כפר תבור≠יבנאל≠כנרת‪ Æ‬העיר שכנה בתוך רצועת יישובים יהודיים∫ בצפון‬
                        ‫חוקוק¨ מגדל וגינוסר‪ ª‬במערב כפר חיטין ומצפה‪ ª‬ובדרום דגניה¨ כנרת ובקעת יבנאל‪Æ‬‬

                        ‫ככלל נראה שהיתרון היה על צד היהודים¨ מלבד בחזית אחת∫ הרובע היהודי שבעיר‬
                        ‫העתיקה‪ Æ‬הוא היה מוקף בשכונות ערביות משלושה כיוונים¨ ורק בצד מזרח היה פתוח‬
                        ‫לאגם‪ Æ‬שכונת קריית שמואל אמנם השקיפה על הרובע¨ אולם לא היה רצף טריטוריאלי‬
                        ‫בין השכונות שאפשר קשר יציב עם הרובע ובשלב מסוים התקיים הקשר רק דרך‬
                        ‫האגם בסירות‪ Æ‬ידוע סיפורו של משה ג‪ß‬ינו מהרובע¨ שלאחר שפסק החשמל והקשר‬
                        ‫נותק¨ הגיע בשחייה¨ מתוך העיר העתיקה ©הטיילת של ימינו®¨ אל הכוחות היהודיים‬
                        ‫בדרום העיר ©באזור מלון ‪ß‬גלי כנרת‪ ß‬של ימינו®¨ כדי לחדש את הקשר ולהביא מכשיר‬

                                                                                       ‫אלחוט לרובע הנצור‪Æ‬‬

                        ‫בתוך הקהילה הערבית פעלו שני כוחות מנוגדים‪ Æ‬בני משפחת טברי¨ בראשותם של‬
                        ‫שייח‪ ß‬נאיף ושל צודקי טברי ניסו להרגיע את הרוחות וליצור דיאלוג והסכמה עם הצד‬
                        ‫היהודי¨ בהתאם למסורת רבת השנים של דו קיום טברייני שעמד במבחן במאורעות‬
                        ‫תר‪¢‬פ≠תרפ‪¢‬א ובתרפ‪¢‬ט¨ אולם כשל בתרצ‪¢‬ו≠תרצ‪¢‬ט‪ Æ‬לעומתם¨ משפחת שהין הובילה‬

                             ‫קו מיליטנטי¨ שנתמך על ידי הצעירים ועל ידי תגבורות ערביות שהגיעו מבחוץ‪Æ‬‬

                        ‫המערכה על טבריה נפתחה רק בשבוע השני של מרץ ∏‪ ¨±π¥‬שהיה חודש קשה‬
                        ‫במלחמת העצמאות‪ Æ‬הניסיון לשמור על קשר עם היישובים היהודיים ברחבי הארץ¨‬
                        ‫חלקם מרוחקים ומבודדים¨ מתח את המערכת המבצעית של הכוח היהודי אל מעבר‬
                        ‫לכוחה וליכולתה ושלוש שיירות∫ חולדה¨ נבי דניאל ויחיעם ספגו אבידות קשות תוך‬
                        ‫ימים ספורים‪ Æ‬המערכה הפכה למאבק מורט עצבים שנמשך כארבעים יום∫ מה ∏ במרץ‬
                        ‫ועד ה ∏‪ ±‬באפריל‪ Æ‬בתקופה זו התקריות והקרבות אירעו יום אחר יום וגבו מחיר דמים‬

                                                                       ‫וכל זאת כאשר הבריטים עדיין בארץ‪Æ‬‬

                        ‫גם אנקדוטות לא חסרו‪ Æ‬בקובץ העדויות ‪ß‬ארבעים הימים במערכה לשחרור טבריה‪ß‬‬
                        ‫מספר דניאל כברא על חילוץ שתי חברות משק מקיבוץ אלומות¨ שנלכדו בחנות מכולת‬
                        ‫ברחוב הגליל בטבריה‪ Æ‬רק כעבור שנים נודע לו כי אחת מהן¨ צעירה בשם סוניה¨ היא‬
                        ‫אשתו של שמעון פרס¨ לימים ראש ממשלת ישראל והנשיא התשיעי של מדינת ישראל‪Æ‬‬
                        ‫ארבעים שנה מאוחר יותר¨ במפגש אקראי בטבריה¨ הודה פרס הנרגש עמוקות לכברא‬

                                                                                          ‫שהציל את אשתו‪Æ‬‬
   142   143   144   145   146   147   148   149   150   151   152