Page 145 - הכנרת וכל נתיבותיה / אייל מירון

‫טבריה∫ אלף השנים האחרונות ‪±≥μ‬‬

‫בית כנסת ‪ß‬הסניור‪ ß‬בטבריה‬ ‫נאלץ רבי נחמן לברוח מטבריה אך∫ ‪ß‬השער נסגר¨ וברח דרך מערה עד שבא לחומה אצל‬
‫שפת הנהר ועלה על החומה וירד משם¨ והנה כאשר בא לצד השני והנה הים מתחתיו‬
‫והיה תלוי על ידיו מלמעלה לחומה ותחתיו לים ונשא ליבו לשמים¨ ויצא בשלום ובא‬

‫לעה‪¢‬ק ¸לעיר הקודש˛ צפת‪© ß‬א‪ ß‬יערי¨ מסעות ארץ ישראל¨ עמ‪Æ®¥π± ß‬‬

‫ב ‪ ±‬בינואר ∑≥∏‪ ±‬נפגעה טבריה אנושות ברעידת אדמה קשה שפגעה במיוחד בצפון‬
‫הארץ‪ Æ‬על פי הערכות נספו כשליש מתושבי העיר ©כאלף איש — כשבע מאות יהודים‬

‫ושלוש מאות ערבים®‪Æ‬‬

‫יוהאן נפומוק וויזינו¨ נוסע גרמני¨ מביא את עדותה המזעזעת של נערה יהודייה שהייתה‬
‫עדה לרעש∫‬

‫אני נשארתי לרעות את עזי ולקחתי עמי את בני זה‪ ÆÆÆ‬שניים אחרים ©מילדי®‬
‫נשארו בבית‪ Æ‬לאחר חצי שעה שמעתי רעש כרעש סערה חזקה‪ Æ‬האדמה התנועעה‬
‫תחתי‪ Æ‬מן ההרים נידרדרו שברי סלעים והעזים נדחקו אלי מרוב פחד‪ Æ‬מלאת‬
‫חרדה השקפתי אל העיר שלמטה¨ מקום שם נשאר היקר לי מכל יקר — בעלי‬
‫וילדי‪ Æ‬אלוהים אדירים‪ °‬לא שבתי לראותם מעולם‪ °‬השקפתי על החומות העיר‪Æ‬‬
‫בקיעים רחבים נבעו בהן‪ Æ‬המגדלים התנועעו¨ המינרטים¨ כיפת בית הכנסת‪ Æ‬הכל‬
‫זע ונע‪ Æ‬פתאום נדמה היה כאילו העיר כולה נטתה לצד הים¨ וכעבור רגע לא ראיתי‬
‫דבר מלבד ענן אבק עבה וכהה שכיסה את העיר‪ Æ‬אחר כך נשמע כקול רעם בגלגל‬
‫ונשמעו זעקות זוועה ויללות מפי אלפים¨ ומתעלפת צנחתי ארצה‪ ÆÆÆ‬הדאגה לגורל‬
‫ילדי ובעלי העירתני בכוח¨ אולם רגלי לא נשמעו לי‪ Æ‬היללות המזעזעות עוד נמשכו¨‬
‫ובעד הפרצות שבחומות העיר התפרצו תושבים מבוהלים¨ כשהם נושאים עמם‬
‫חלק מרכושם או שאר בשרם הפצוע¨ או גופת אדם רצוצה‪ ÆÆÆ‬בית הכנסת נהרס‬
‫עד היסוד וכל האנשים שהיו בו נהרגו‪ Æ‬העיר כולה תל חורבות‪ Æ‬עוד מעט ועמדתי‬
‫על חורבות ביתי‪ Æ‬עמלתי כל הלילה לגולל את האבנים מעל גוויות ילדי‪ Æ‬אצבעותי‬
‫שתתו דם¨ איש לא עזר לי‪ Æ‬נאלצתי לוותר על תוכניתי למצוא את ילדי‪ Æ‬הם קבורים‬
‫פה¨ מתחת למפולת‪ Æ‬גם את בעלי לא ראיתי עוד ©מ‪ ß‬איש שלום¨ מסעות נוצרים‬

‫לארץ ישראל¨ עמ‪Æ®¥∑∏ ß‬‬

‫במהלך המאה השתקמה טבריה מן האסונות והלכה וגדלה‪ Æ‬יהודים מצפון אפריקה‬
‫עלו אליה ועד סוף המאה התשע עשרה הגיע מספרם ל ∞∞∂ נפש‪ Æ‬הקהילה הגדלה‬
‫הקימה בתי כנסת ובתי מדרש שרובם לא שרדו עד ימינו‪ Æ‬העיר זכתה למספרים גדלים‬
‫והולכים של תיירים וצליינים שנזקקו לשירותי לינה ומזון¨ עדות נוצריות שונות הקימו‬

‫בה כנסיות¨ מנזרים¨ בתי חולים וכו‪Æß‬‬

‫העיר הפכה בהדרגה לבעלת רוב יהודי‪ Æ‬על פי מפקד מונטפיורי משנת ∏∂∏‪ ±‬חיו בטבריה‬
‫כ ∞∞∑ מוסלמים¨ ∞∞≥ נוצרים ו ∑∏≤≤ יהודים ©‪ ±∞≥μ‬ספרדים ו ≤‪ ±≤μ‬אשכנזים®‪ Æ‬בשנים‬
‫אלו הוקמה גם עירייה בטבריה‪ Æ‬ריבוי המגפות בעיר הביא את העירייה להכיר בכך‬
‫שמקור המחלות במי הכנרת המזוהמים∫ בשנת ∏∑∏‪ ±‬אסרה העירייה להשליך אשפה‬

‫ופסולת לכנרת¨ אך בורות השופכין עדיין נוקזו אל הימה‪Æ‬‬

‫ב ‪ ±∏∏±‬מונו שלושה יהודים לראשונה כנציגי העדה בעירייה∫ רבי דוד אלחדיף¨ רבי‬
‫מנשה חמאווי ומשה ‪ß‬השען‪ Æß‬מעתה ואילך השתתפו היהודים בניהול העיר‪Æ‬‬

‫טבריה נהנתה מן המרחב היהודי שהלך וצמח בגליל התחתון המזרחי למן תחילת המאה‬
‫העשרים עם הקמתן של מושבות יק‪¢‬א∫ כפר תבור¨ יבנאל¨ בית גן ומלחמיה¨ סג‪ß‬רה¨‬
‫מצפה וכנרת¨ ונוסף עליהן∫ שרונה¨ ביתניה וקבוצת גשר נחלים‪ Æ‬לכל אלה מצטרפים‬
‫היישובים שנוסדו בחסות הקק‪¢‬ל כגון כנרת¨ שתי הדגניות וחוות מגדל¨ שקיימו קשרים‬
‫כלכליים וחברתיים הדוקים עם העיר‪ Æ‬עוד מעט קט ונחנכה מסילת הברזל של רכבת‬

‫העמק ©ב ‪ ¨®±π∞μ‬שהגיעה עד צמח ומצמח לטבריה נחנך שירות ספינות מוטור‪Æ‬‬