Page 144 - הכנרת וכל נתיבותיה / אייל מירון
P. 144
±≥¥מסלול ∑
נצא מבית הכנסת עץ החיים ונפנה ימינה ©צפונה® לעבר שני מבנים ישנים Æעל אחד מהם נראה את השלט∫ ßבית
כנסת הסניור Æ®±¥© ßניתן להתקשר אל משפחת ניניו המחזיקה במפתח¨ במספר הטלפון המצויין בשלטÆ
עם חורבנו של בית הכנסת עץ החיים ברעש של שנת ∑≥∏ ±נותרה טבריה ללא בית מודעה בפתח בית הכנסת
כנסת ציבורי¨ אך רק לזמן קצר Æתוך שנה נבנה בסמוך לעץ החיים בית כנסת חדש של הרמ¢מ בחצר היהודים
בשם ßשערי תפילה ßשמומן על ידי רבי חיים שמואל הכהן המכונה ßקונורטי ¨ßאב בית
דין העדה הספרדית בטבריה Æהוא פתח בבית הכנסת ישיבה וקיבץ בה אלפי ספרים
וכתבי יד Æלאחר מותו נקראה הישיבה על שמו ßמדרש שמואל Æßעם השנים התקבל
השם ßהסניור ßשהיה כינוי של כבוד שהעניקו לו אנשי העיר Æבית הכנסת שהוחזק
בעשרות השנים האחרונות על ידי משפחת ניניו ©שאלתיאל ניניו היה חתנו של הסניור®
בפיקוח עיריית טבריה¨ אינו פועל עוד Æלאחרונה ©∞ ®≤∞±נתבצעו במקום עבודות הצלה
ושימור במטרה להפוך את המקום גם למרכז מבקרים Æנחזור לעבר בית הכנסת עץ
החיים Æמדרום לו נבחין במבנה ועליו שלט המציין כי כאן היה ביתו של הרמ¢מ — רבי
מנחם מנדל מוויטבסק © ®±μהמשמש היום גם את כולל אברכים מתיבתא דר ßיוחנןÆ
מבנה זה מסתיר מאחוריו את סיפורה של הקהילה חסידית אשכנזית בטבריה Æבשנות
השישים של המאה השמונה עשרה החלו לטפטף לעיר עליות החסידים בעקבות גלים
של אנטישמיות עכורה ששטפו את מזרח אירופהÆ
ראשוני העולים היו חבורת חסידי גליציה¨ בני חוגו של הבעל שם טוב¨ ובין מנהיגיהם
רבי נחמן מהורודנקא¨ סבו של רבי נחמן מברסלב ואחרים Æבחלוף תריסר שנים¨ ב ∑∑∑¨±
הגיעה ארצה חבורת חסידי רייסין ובראשם רבי מנחם מנדל מוויטבסק ואחרים מבין
תלמידי המגיד דב בער ממזריץ Æßקבוצה זו פנתה לצפת ושהתה שם אך לא התאקלמה¨
ובשנת ±∑∏±החלו אנשיה לעבור לטבריה∫ הרמ¢מ מוויטבסק ב ±∑∏±ושנתיים אחריו
רבי אברהם מקאליסקÆ
מיד עם בוא הרמ¢מ לטבריה הוקמו שני בתי כנסת∫ האחד לחסידים והשני היה בסמוך
בביתו של הרמ¢מ Æבהמשך נבנה בניין גדול בן שלוש קומות¨ שבית הכנסת היה בקומתו
השנייה¨ ובית מגוריו של הרמ¢מ בקומת הקרקע Æהבניין נהרס ברעש ∑≥∏ ±אך שופץ
ומונטיפיורי ורעייתו כבר זכו להתפלל בו ב Ʊ∏≥πבהמשך התבדלה עדת החסידים
לכוללים שונים ובית הכנסת נשאר בידי חסידי קרלין¨ מהם עבר לידי חסידי סטולין Æגם
בית הכנסת בית אברהם ואוהל יעקב של חסידי בויאן נמצא ברחוב הירקון Æהוא נוסד
על ידי כולל ווהלין בשנות התשעים של המאה התשע עשרה Æבית הכנסת הסמוך¨ של
חסידי רייסין¨ עומד על תילו כבר למעלה ממאה ושמונים שניםÆ
אך אנו נחזור לסיפורה ההיסטורי של טבריה Æעם הזמן הצטרפו אל הקהילה הספרדית
הוותיקה והקהילה האשכנזית הצעירה¨ משפחות ראשונות מאלגßיר ומרוקו Æאל הספניולית
והאידיש נוספה הערבית כשפת יומיום שלישית¨ וכמובן שכל שלוש העדות השתמשו
בעברית בכתיבה ובמקראי הקודש Æהעדות השונות הקימו קופה כללית אחת∫ ßקופת
רבי מאיר בעל הנס ¨ßדבר המעיד על שיתוף הפעולה והיחסים הטובים ביניהן Æלמרות
קשיי המחיה גדלה הקהילה היהודית בטבריה בסוף המאה השמונה עשרה¨ מ ±μ
משפחות בימי הרב אבולעפיה¨ ל ∞ ±μמשפחות¨ שהן כ ∞∞ ∂∞∞≠μנפשÆ
עם מותו של דßאהר אל עומר ב © ±∑∑μבנו צßולייבי¨ שמשל בצפת מת שנתיים קודם® באה
לסופה תקופה בת שלושים וחמש שנים של שקט יחסי וביטחון Æתמה תקופה בחיי טבריהÆ
גßזאר פשה ויורשיו שתפסו את מקומו של דßאהר לא השקיעו משאבים בטבריהÆ
בשנת ∏ ±∑πהגיע לעיר רבי נחמן מברסלב¨ נכדו של רבי נחמן מהורודנקא שמת ונקבר
בעיר למעלה משלושים שנים קודם לכן Æרבי נתן בן רבי נפתלי שטערנהארץ¨ תלמידו של
הרב שנלווה אליו ותיאר את מסעותיו בספר שבחי הר¢ן מספר כי כאשר בשלב מסוים