Page 24 - etmol 71

‫זכרון עולוניקי׳‬

‫שלוניקי שביוון היתה עיר ואם בישראל וכונתה לפעמים ״ירושלים של‬
‫הבלקן״‪ .‬בהוצאת קהילת שלוניקי בישראל יצא לאור בימים אלו הכרך‬
‫השני על תולדות יהודי העיר ״זכרון שלוניקי״‪ ,‬וספר זה‪ ,‬כקודמו‪ ,‬נותן‬
‫תמונה מחיי ‪ 50‬אלף היהודים בעיר‪ ,‬שבניה היו מגולי ספרד‪ ,‬מבני‬
‫האימפריה התורכית‪ ,‬רבנים וחכמים‪ ,‬סוחרים‪ ,‬אומנים ופועלים ופשוטי־‬
‫עם‪ .‬בה יצאו לאור ספרים עברים רבים וספניה היהודים נודעו בעולם‪.‬‬
‫במל ח מ ת העולם השניה‪ ,‬הושמדו בידי הגרמנים ‪ 45‬אלף מיהודיה‪.‬‬
‫בראשית המאה היתה שלוניקי מרכז ציוני ועברי גדול‪ ,‬ורבים מיושביה‬
‫עלו לארץ־ישראל‪ .‬ראשוני פועלי נמל חיפה ותל־אביב היו מספניה‪ .‬בין‬
‫צעירי שלוניקי היו גם שני אחים ‪ -‬רפאל ואברהם חביב‪ ,‬ששירי‬

‫הגעגועים שלהם לארץ־ישראל התפרסמו בעתונות היהודית בעיר‪.‬‬

‫ולב סער המה‪ ,‬ולאור צמא רעב‬ ‫קז־רלי‪ ,‬מעד‪W ro .‬־־‪,‬‬
‫‪- TTT‬‬ ‫־ ־ ‪TT‬‬ ‫‪ .,‬ן‬ ‫‪. . ir-‬‬

‫ןשקוט‪ ,‬ןרוה‪ ,‬מי מנוחות בארץ‪.‬‬ ‫את חמדתי‪ ,‬ארצי‪.‬‬

‫שיר עברי בירחון בלאדינו שיצא לאור ביוון‬

‫מארץ החשך והקר‬ ‫שם קרני המה תאירנה לב ונשמה‬ ‫עת צרות לבי עטמי‪ ,‬קוךרים ^מי‪,‬‬
‫‪TT:‬‬ ‫‪- T•••:‬‬ ‫‪-‬י‪T - ~:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫אל _קךגי אורך‪ ,‬נטויים לבי רעמי‪.‬‬

‫סכוך שמי עופרת‬ ‫ךו מתוק וויך ש‪1‬פע ממעל‬

‫עטר עול ובוז‬ ‫גיל ןעוךרו שמי תכלת‪ ,‬שיר ‪ -‬האךמה‬
‫‪T‬‬

‫כגנב נמצא במחתרת‪,‬‬ ‫אל שיא־ההדר יגבה לב אבל‪.‬‬ ‫את תחב^«ת ללבבות רצוצים‪,‬‬
‫— ; ‪ V‬־‪•.‬‬ ‫נ ‪ • T-‬נ ש‬ ‫‪ ; • T T V‬־ •• ‪•• T‬‬ ‫‪•:‬‬ ‫•ן‪T‬‬ ‫־‪ I‬־‪V J‬‬

‫לאורך לךרורך צ״רן‪.‬‬ ‫נחם לנס^זות כלואות עריצים‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪•T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫•‪T:‬‬

‫תקפוג^עגועים!‬ ‫שם כ ^ ל יגבר‪ ,‬כסוף לזד;קף‪,‬‬

‫לגו כפוף‪ ,‬תחת נטל צרותע‪,‬‬ ‫גבור אני‪ ,‬החלש יאמר בגאון‬ ‫עת אויבי ^כמי בלי רחמים‪,‬‬
‫מי יתן זולתך‪ ,‬מגוחו מ^ועגוז!‬ ‫ן‪ T‬י‬ ‫־‬ ‫ד ־ • ‪T T ■7‬‬ ‫‪.‬א‪- .‬ל ‪.‬י ןך‪ ,‬עי^ני נשאתי‪f ,‬מ ‪f‬צא ‪.‬תי תנחו ‪.‬מים‪.‬‬

‫מי נטיף גחומים בלעדיך‪,‬‬ ‫גבורה תביע כ ל גבעה‪ ,‬עוז בל כף‬
‫ללב קודר מלחץ יגוגוז‬ ‫‪ T‬־•‬ ‫־ • ־ ‪T 2• T‬‬ ‫;‪T‬‬

‫לחפשך ציון! לאביבך צירן‪,‬‬ ‫לןד^ה מסביב‪ ,‬אצילות ורון ‪-------‬‬ ‫בך תלדה תיןותי‪ ,‬ז^תך לרחק ^ ע‪,‬‬
‫תקפוד געגועים!‬ ‫גוי הכפוף‪ ,‬בך ןרום‪ ,‬בלעדןך אפף‪ ,‬א^וח‪.‬‬

‫^ם‪ ,‬שוב מקור חכמה יהי נרבע‬ ‫רענן‪ ,‬חסון‪ ,‬מלא עז אני‪ ,‬בח^זבי עלןך‪,‬‬
‫מע^ן חתום בגלות כמו‬ ‫יבש‪ ,‬נכ ^‪ ,8‬הדל־אי^נדם אד בלעדיך‪.‬‬

‫לראות הררלך וגבעותיך‪,‬‬ ‫לב לאמת ^זתוקק ולדעת‬
‫חפצו ^ם ת‪4‬ינ ויתקך^«‬

‫ב^«לל צבעיהם‪,‬‬ ‫עמ( מנוחה את ללבבות סוערים‪,‬‬
‫•נ ‪V -‬‬ ‫•נ ש‬ ‫‪I‬־•‬ ‫‪T: • I-‬‬ ‫‪TI‬‬

‫לחזות עמלולך ונאייסלך׳‬ ‫^ם ינוח עם הנדוד‪ ,‬שם יהי צוהל‬ ‫אורי את ונילי ‪ -‬זולתך ננעלו ^נוערים‪.‬‬

‫ברקמת מרבדיהט‪,‬‬ ‫אתו למעונה ת^«וב‪«^ ,‬כינה נלתה‬ ‫★‬

‫להביט אל טהר שמלך‪,‬‬ ‫; • ‪T :T T‬‬ ‫•‪T T :‬‬

‫‪ n t‬יגדל‪ ,‬דתפאר עם־‪-‬האל‬ ‫‪ a t‬יניל הלב‪ ,‬בגלות דוה דאב;‬
‫‪ • :‬ג ‪ •• T‬־ ‪T -‬‬ ‫‪:• T‬־‬ ‫‪TTT‬‬ ‫‪t- ' :‬‬ ‫־‪-‬‬ ‫‪•T T‬‬

‫בעמק תכלתיהם‪,‬‬ ‫יחיה‪«^ ,‬ם ימות ברוח ^«רקטה‪.‬‬ ‫^ם י ^ר ^מיר‪ ,‬מתוך נ^מה יתפרץ‬

‫‪ J‬־ ‪-‬י ‪T‬‬ ‫‪TT‬‬ ‫‪V: • T‬‬

‫תלןפוני‪ ,‬אוי! תקפמי געגועים! ‪-------‬‬

‫אברהם חביב‬ ‫רפאל חביב‬ ‫רחוב בשלוניקי בשנות השלושים‬