Page 19 - etmol 71

‫יהודים‪ .‬הם עברו בעיר‪ .‬בדרכם התנפלו‬ ‫בים בדרכם לארץ‪-‬ישראל ונשבו‪ .‬בכל­‬ ‫אבל אם היה השבוי תלמיד־חכם חשוב‬
‫עליהם שלושה ״תורכים יוואנטינים״‪,‬‬ ‫לם היה רב גדול‪ :‬״החכם החסיד כבוד‬ ‫נהגו בו לפנים משורת הדין‪ .‬הוא הדין‬
‫שבאו ב״דוגייה״ )ספינה( ותפסו אותם‬ ‫הרב אהרן פירירו ובנו‪ ,‬וכבוד הרב‬ ‫בבחורה יפה שהשבאים היו תובעים‬
‫בשבי‪ .‬מטרתם היתה לסחוט מהם כסף‬ ‫אליהו ביבאש ואחיו ואשתו ושני‬ ‫במחירה בסף רב ופחדו שיפגעו בה‪.‬‬
‫פדיונם‪ .‬החמר של אברהם זפרנא ״ברח‬ ‫בניו‪ ...‬כי יצאו מעיר שאלוניקי מקום‬ ‫מאמצים מיוחדים נעשו לשחרר נשים‬
‫מתוך ההפכה״ ובא לארטה והודיע על‬ ‫תולדותם ללכת אל הר ציון״‪ .‬בהיותם‬ ‫כדי שלא יפגעו‪ ,‬וילדים כדי שלא יעבי­‬
‫המקרה‪ .‬כששמעו זאת יהודי ארטה מייד‬ ‫בלב ים הודיעם רב‪-‬החובל שרוח עזה‬ ‫רום על דתם‪ .‬דברים אלה אמורים בכס­‬
‫נחלצו לעזרתם‪ ,‬ושלחו שליח כדי לפדו­‬ ‫עומדת לבוא ולהטביע את האניה‪ ,‬ויעץ‬ ‫פי הציבור‪ ,‬ברם‪ ,‬רשות היתה נתונה‬
‫לשבוי עצמו ולקרוביו להוסיף על השי­‬
‫תם‪.‬‬ ‫להם להימלט בסירות קטנות‪.‬‬ ‫עור הקצוב‪ .‬אם זמן המאסר היה ארוך‬
‫״הם יצאו מהספינה לא הרחיקו והנה‬ ‫והכסף לא הספיק‪ ,‬הוסיפו מקופת הצי­‬
‫לשליח נמסר‪ ,‬״שאנשי המלכות רוד­‬ ‫לקראתם שבאים‪ ,‬שבום ויבוזו כל אשר‬
‫פים אחריהם״‪ ,‬והוא חזר לחבריו ואמר‬ ‫להם״‪ .‬דומה שמדברי האיגרת נשמע‬ ‫בור‪.‬‬
‫להם זאת‪ .‬לשבאים נודע כי מחפשים‬ ‫חשד שבעל האניה קשר קשר עם השב‪-‬‬
‫אחריהם ונתייראו שמא יוודע מה עשו‪,‬‬ ‫אים‪ .‬השבויים טולטלו ממקום למקום‬ ‫שבויים בדרך לארץ־ישראל‬
‫והם הרגו את שלושת השבויים שבידי­‬ ‫וארבע פעמים נמכרו עד שהובאו לא‪-‬‬
‫הם‪ .‬שנים מהרוצחים סופם שבאו על‬ ‫נקונה‪ .‬יהודי העיר נחלצו לפדותם ומס­‬ ‫רבים היו העולים לארץ‪-‬ישראל או‬
‫עונשם‪ :‬אחד מהם נלכד והושם בבית‬ ‫רו בידם איגרות כדי שגם אחרים יסייעו‬ ‫שנסעו לבקר בה‪ ,‬שבדרך עלייתם‬
‫האסורים‪ .‬מיראתו אכל רעל ומת‪ .‬וגם‬ ‫בידם‪ .‬מחמת חשיבותם ובשל שיבושי‬ ‫נשבו‪ .‬כבר באמצע המאה ה‪ 16-‬חששו‬
‫השני נהרג‪ .‬רק אחד מהשבאים נותר‬ ‫הדרכים הפצירו בהם לגור בעירם‪ ,‬אבל‬ ‫יהודים לנסוע לארץ‪-‬ישראל בימי הקיץ‪.‬‬
‫הם לא שעו לבקשות‪ .‬סכנת הדרכים לא‬ ‫אליהו מפיזראו כתב בשנת שכ״ד‬
‫בחיים‪.‬‬ ‫הרתיעה אותם מלהשלים את רצונם לע­‬ ‫)‪ :(1564‬״היהודים נשמרים מלכת בימי‬
‫לות לארץ‪-‬ישראל‪ ,‬וכנראה שהגיעו לב­‬ ‫הקיץ ליפו‪ ,‬גם לעכו‪ ,‬כי הם יראים‬
‫מאימת שודדי‪-‬הים היו הסוחרים‬ ‫מגליאות )ספינות( מאלטירי )אנשי‬
‫מבטחים את הכספים והסחורות שהיו‬ ‫סוף לירושלים‪.‬‬ ‫מלטה(‪ ,‬אך בהכנס חודש אוטו)אוקטו­‬
‫שולחים באניות‪ .‬בשנת שמ״ג )‪(1583‬‬ ‫יש שהשלטונות נתנו דעתם לעשות‬ ‫בר( עד כל חדש מרצו לא יש חשש‬
‫מכר יהודי לשני שותפים ברודוס סחו­‬ ‫משפט בשבאים‪ ,‬לרדוף אחריהם ולהשי­‬
‫רה‪ .‬המוכר קיבל עליו אחריות ״בשבי­‬ ‫גם ולהציל מידיהם את השבויים ואת‬ ‫והולכים לבטח״‪.‬‬
‫רת ספינה או שוללים שיבואו על הס­‬ ‫רכושם‪ .‬בשנת של״ג )‪ (1753‬יצאו אבר­‬ ‫מקרה אחר אירע בשנת של״ט‬
‫פינה״‪ .‬ואכן‪ ,‬בהיות האניה בלב ים‪,‬‬ ‫הם זפרנא ויעקב סוסי‪ ,‬סוחרים שות­‬ ‫)‪ .(1559‬מאה יהודים עם נשיהם וטפם‬
‫בדרך לשאלוניקי‪ ,‬״קמו בעלי האניה‪...‬‬ ‫פים‪ ,‬מארטה ביוון לעיר אחרת בקשר‬ ‫הפליגו באניה משאלוניקי כדי לעלות‬
‫למסחרם‪ .‬אליהם נלווה משה פיזאנטי‪,‬‬ ‫לצפת‪ .‬בהגיעם לנמל פאמגוסטה עיכבם‬
‫בגדו והרגו את כל היהודים אשר בתוך‬ ‫חכם נודע מצפת‪ ,‬שהיה בדרכו לאיטליה‬ ‫מושל קפריסין ופנה לקושטא להוציא צו‬
‫האניה לא נמלט מהם רק אחד אשר על‬ ‫למכור את ספריו‪ .‬מחמת הסכנה לא‬ ‫לבל יצאו מן האי‪ .‬רצונו היה לפתח את‬
‫פיו נתגלה הדבר״‪ .‬המוכר טען שכל‬ ‫האי‪ ,‬וסבר שיהודי שאלוניקי יש בכוחם‬
‫שקיבל עליו אחריות הוא ״דווקא שול­‬ ‫רצה פיזאנטי לנסוע יחידי אלא בחברת‬ ‫לעזור בכך‪ .‬איגרת מאנקונה‪ ,‬כנראה מן‬
‫לים מבחוץ לא מבפנים״‪ ,‬אבל טענתו‬ ‫השנים תמ״ו‪-‬תמ״ח )‪,(1688-1686‬‬
‫מספרת על יהודים משאלוניקי שהפליגו‬
‫לא נתקבלה‪.‬‬

‫הבנק הראשון‬

‫בחודש מאי שנת ‪ ,1918‬היה זה במלחמת העולם הראשונה ורק מחציתה‬
‫הדרומית של הארץ נכבשה על‪-‬ידי האנגלים‪ ,‬נתכנסו במלון ״קמיניץ״ ביפו‬
‫‪ 33‬מאנשי תל‪-‬אביב‪ ,‬שרוב תושביה היו עדיין בגירוש מעבר לקווים‬
‫התורכים‪ ,‬והקימו את הבנק היהודי הראשון בארץ ‪ -‬בנק ״קפת עם״‪ .‬אפ״ק‪,‬‬
‫הוא אנגלו‪-‬פלשתינה בנק‪ ,‬פעל בארץ בבר כ‪ 15-‬שנה‪ ,‬אבל הוא לא הוקם‬
‫על‪-‬ידי תושבי הארץ‪ ,‬אלא על‪-‬ידי ההסתדרות הציונית באנגליה‪ .‬בנק ״קפת‬
‫עם״ פעל כ‪ 60-‬שנה ועשה לבניין תל‪-‬אביב והארץ‪ ,‬ואז נסגר‪ .‬מייסדיו ובעלי‬
‫מניותיו החליטו החלטה בלתי‪-‬רגילה‪ ,‬הם לא חילקו את הונו ביניהם‪ ,‬אלא‬
‫הקימו קרן בשם רק״ע‪ ,‬התורמת עד היום למטרות תרבותיות וציבוריות‬
‫שונות‪ .‬בימים אלו יצא לאור ספר על תולדות הבנק ‪ -‬״האנשים שברק״ע׳‪/‬‬

‫מאת מרדכי נאור‪.‬‬

‫עובדי הבנק בשנתו הראשונה‬

‫^ '‪> ^ \ V‬י■ י ר‪-‬יי‬

‫‪19‬‬